כל אחד מאיתנו כאשר הוא מתבקש לעצור בצד על פי פקודת שוטר הוא מתחיל לרעוד ולחשוב מה השוטר רוצה ממנו
הוא מעלה במוחו תוך שניות את כל האופציות האפשריות שעל זה הוא יתבקש לענות ולתת הסברים
וכאשר השוטר יטען בפניו ששוחח בטלפון תוך כדי נסיעה הוא ינסה להתווכח ולהתמקח בשביל להוכיח את חפותו
ופעמים רבות זה לא יעזור לו והוא יתבקש לשלם דו''ח או להתייצב למשפט .
לפני בוא יום הדין היינו אמורים להיתפס גם ברעדה הזאת לקראת השמעת הטענות נגדנו במשפט והעלאת כל האפשרויות והאופציות בהם אנו נאשמים
אך משום מה לזה אנו ניגשים בשאננות ובביטחון יתר שהדברים יסתדרו ויעברו הלאה
ברור שהמציאות בה אנו ממשיכים לחיות כל שנה נוספת זה חלק מהגורם לכניסה לשאננות ולחוסר הפחד המתמיד כי אנו רואים שאנו לא נענשים על מעשינו עד עכשיו
אך האם עלינו לא לנסות לפחות להתכונן ולהתבונן במעשינו בפרט בהתקרב הימים הנוראים ?
וכי זה פחות מסוכן מהדו''ח של השוטר ?
נשלח ב-22/9/2014 22:25
המשל לשוטר נובע אצלי מהפסוק שופטים ''ושוטרים'' תתן לך
שכל אחד צריך לצייר לעצמו דמות שוטר שעומד לפניו
נשלח ב-21/9/2014 01:49
השופר -
באלול בא להזכיר
בראש השנה להתריע
בכיפור לשמת בנידוי את החייבים ולהתיר את האיסורים
נשלח ב-20/9/2014 19:57
בערולאאדע כתב:
שבוע טוב:
אני טוען עקרונית שכל טעם שהיא, שבשביל כך צרכו שופר ?! לא רלוונטית היום. ולכן לדעתי יבטלו אותו כמו רוב המצוות חוץ מהודיה.
לגבי זיכרון: בגאולה הבאה - אומר הנביא, לא יזכרו את יציאת מצרים. ולכן אמרתי שכל זמן שאנו בגלות אז יש לנו מצווה לזכור את יציאת מצרים. ברור שכל מצוות הזיכרון היא למנוע גלות אבל עד הגאולה עוד חייבים (מבחינת הציבי לך ציונים) לזכור את יציאת מצרים.
נשלח ב-19/9/2014 17:37
מקסמן
אם הבנתיך נכונה אתה סבור שתרועת ראש השנה היא ככל ראש חדש כדי להודיע שהיום ראש חדש (או לחילופין כמו תרועה של כל יום מועד). וזכרונות הוא משהו שקשור לגלות (?).
אבל בתורה כתוב "זכרון תרועה" ואין המשמעות לזכור להריע אלא תרועת זכרון כמו "והרעתם... ונזכרתם" שעל ידי התרועה יזכרנו ה'
ובצירוף עם הנתונים דלהלן:
1 ראשון לחדש השביעי הוא תחילת השנה (שהיתה נהוגה גם היום וגם בזמן חז"ל וכנראה גם לפני ששונתה חלקית ביציאת מצרים, וכמובן תחילת השנה החקלאית כמו שכתוב "וחג האסיף בצאת השנה / תקופת השנה וכן ביובל כתוב שיום הכיפורים הוא בתחילת השנה).
2 עשירי בתשרי הוא יום כיפורים ולכאורה אמורה להיות סיבה לתאריך (יום שירד משה מהר סיני הוא כמובן משוכתב...).
3 אין מצווה מיוחדת במועד זה של אחד לחדש השביעי בשונה מכל המועדים (פרט לתרועת שופר).
הגיעו למסקנה שעניין ראש השנה ויום כיפורים שווים בערך והם "עשרת ימי תשובה"
לכאורה הדברים פשוטים האם יש מקום לנטות מזה ?
נשלח ב-19/9/2014 12:52
הבחורים החשובים אכן לומדים ומתעמקים בתורה הקדושה ועל כך אשריהם ואשרי חלקם
אך אני דיברתי על עמך מסתובבים ועובדים ולא מעמיקים בזמן הקרב ובא
נשלח ב-19/9/2014 12:00
אייזן,איפה ראית שאננות? האם לא ראית באלול איך בפוניבז' המשתמטים מהצבא ועבודה לחמו לפני יום הדין כמו שמשון הגיבור לכבוד שם שמיים?
נשלח ב-19/9/2014 00:20
סליחה ואני מאוד מצטער, אבל אני חייב חייב חייב לשאול אותך האם לא היגיע הזמן לצאת מהגן הילדים ? האם לא הגיע הזמן שלא תעשה את האלוהים לגננת ואותנו לילדים בגן ?
מחוץ לגן הילדים לא צריך גננת ושוטר. ובגן עצמו עם ילדים באמת לא מפחדים מהשוטר ומהגננת כך שהתשובה למשל שלך היא שכמו שרוב הנהגים לא מפחדים משוטרים ומדוחות כפי שהתנהגותם בכביש מראה לנו, כך אף אחד לא מפחד מהאיום הדיבילי כאילו ראש השנה הוא יום הדין.
ראש השנה הוא חג מדאורייתא הוא חג כמו כל החגים שהם לזכר יציאת מצרים ויש לנו מצוות החג המיוחדות שהם מלכויות זכרונות ושופר. מלכויות: אין לו משמעות היום כי התואר "מלך" הוא גנאי ולא כבוד. זכרונות: מאוד רלוונטי היום כי אנו עוד בגלות. שופר: אליהו יבוא עם הסנהדרין ויבטלו את השטות הזאת, במהרה בימינו אמן. כי היום כל ילד יודע מתי ראש השנה ושבת וכדומה כך שלא צריכים להכריז בשופרות. נכון שבמשך הדורות נתנו לשופר טעמים אחרים, כך שיש לנו אלפי טעמים מהי מצוות שופר, אבל דיי ברור שהכל שטויות במיץ עגבניות ולכן כאמור אליהו והסנהדרין יבטלו את זה לגמרי לדעתי.