שלושת השופטים ישבו על בימה חשוכה ועיינו בגיליונותיהם. המנחה ניצב לידם, חנוט בחליפה חגיגית וכמות אדירה של איפור. " ברוכים הבאים לגמר תחרות הפיוטים!" פתח המנחה ונקטע בתשואות הקהל. "הבה נציג את שני המתמודדים שהגיעו לגמר. שלום למתמודד הראשון שמוזמן לענות על שאלון שהכינו השופטים". "מה שמך?" -אליעזר קלירי. רחש עבר בקהל. -מה תוכל לספר לנו על הביוגרפיה שלך? -נולדתי בארץ ישראל ולמדתי פייטנות מינאי. (השופטים מרימים עינים מגיליונותיהם) למדתי בישיבות טבריה מפי רב אחאי גאון שגם לימד אותי קבלה מעשית, או כמו שקראנו לזה אז, מעשה מרכבה. יש אומרים שאני ר' אלעזר בן ר' שמעון. (השופטים בוהים בו באלם) אני מסרב להגיב בנושא. -יש לך רקע בפייטנות? -יש לי מונופול על 85% מהקינות ו40% מהסליחות. אני גם ספק היוצרות המרכזי של יהודי אשכנז. (שריקות עידוד ומחיאות כפים נלהבות, אחד השופטים ניגש ומבקש חתימה 'בשביל הבת שלי' הוא מתנצל) -ומה עשית בפיוט הזה? -כתבתי אותו באקרוסטיכון מרובע, שתי דלתות ובריח, המצאתי תשע מלים חדשות, השתמשתי בחריזה מלכותית עליונה, כל מילה מתחרזת גם עם עצמה בא"ת ב"ש. רמוזים שם כל תולדות העולם עד ביאת המשיח וגם עשר ספירות לפי הגילויים שלהן בכל שנה ושנה בארבעת העולמות. אגלה לכם שכשכתבתי את ההתחלה להטה אש סביבי. -תודה לך. (המנחה לוחץ את ידו של הקליר, השופטים קמים ולוחצים את ידו, נראה שהם רוצים בעצם להשתחוות לו. הקהל נדחף בכוח אל הבימה כדי לזכות לגעת בקליר.)
נשלח ב-16/9/2015 02:54
1 אריאל יש אשכול מיוחד (2) על ונתנה תוקף.
2 ועל המדינות בו יאמר.... יותר טוב ? והוא נזכר כבר בירושלמי. וגם ונתנה תוקף הוא פיוט קדום
3 ככלל תפילות ימים נוראים לא עברו עיבוד ועריכה סופית כשאר התפילות ונשארו בם הרבה שיבושים והרבה גירסאות שונות זה לצד זה.
4 מעניין הייחס של הרוקח הוא מונה כמה תיבות יש בקטעים שונים שדל פיוטי הקליר ומקביל לגימטריות שונות כדרך שעושה בתפילה עצמה. וכן במק"א מונה שיש ל' צדי"ן ב"אץ קוצץ...." כנגד וכו'.
חלק מהתפילה בפיוטים זה המחקר איך הסביר חזי"ם מסוימים ועוד....
נשלח ב-15/9/2015 23:59
אם תרשו לי להקפיץ את האשכול, אז אני מכריז על נסיגה קלה מתמיכתי הנלהבת בנתנה תוקף. כדלהלן: נתנה תוקף בחר לרגש את הקהל עם פטיש של 50 קילו. זה עובד אבל גס. וכל פיוטי ותפילות ישראל מעדיפים להיות מרומזים יותר ולא להשתמש בכלים זולים של תיאורים קריפיים מפורטים. ועדיין עלינו לשאול מה עדיף: הפייטן המרומם שמרגש את האנשים המרוממים או הזול שמרגש את כולם.
נשלח ב-7/10/2014 11:01
יש לכל הלכה קודים וגדרים ובהכרח שתימצא פירצה בחוק. יש הלכות מסוימות שנעשו בשבילם פרצות גדולות (מאד) בחוק כמו פרוזבול התר עיסקא וכו'
לא באתי לומר שביטול ע"ז היא כסוג השני אבל כסוג הראשון ומכל מקום מי שאינו מחפש קולות אלא "מקיים מצווה כמאמרה" אי אפשר לבוא עליו בטענות
נשלח ב-6/10/2014 21:48
לא בער היודע
בוודאי שהתורה אינה מחלקת בדבר, לפחות לפי מה שזכור לי. ובוודאי ראוי אתה לאיקון ירוק על אבחנה זו. מוזר שלא נתתי דעתי על כך כראוי עד שקראתי את דבריך.
אבל
יש לנו גם את דברי חז"ל.
וחז"ל כתבו שעבודה זרה של גוי בטלה בידי גוי, גם מי שמאמין בעבודה זרה אחרת, וגם מי שנאנס להכריז על ביטול.
כלומר חז"ל סמכו על ביטול פורמלי של עבודה זרה.
וזה מעניין לשאול מדוע עשו כן.
אולי בגלל שעבודה זרה כמעט בטלה בימיהם. ואם היתה עבודה זרה, נניח, של מלכי רומא, אפשר שסברו, אולי בצדק, שאיש אינו מאמין בזה באמת.
נכון שהיו תחליפי עבודה זרה, אבל הם כבר לא היו אותן עבודות זרות שהיו בימי המקרא.
מיימוני כתב "שרפו פסלים עתיקים. נזק ארכיאולוגי אבל מלחמה לדעתם בעבודה זרה. כמדומה שלפי ההלכה אין צורך להשמיד את הפסלים ההם כיון שעבודה זרה בטלה ואדרבה יש לזה ערך לימודי".
בתורה מפורש אין ספור פעמים שכך צריך לעשות (הערך של הארכי אולוגיה הוא חדש ובכל מקרה התורה לא ניתנת לפרשנות רטרואקטיבית מפני ערכים שנתחדשו) ואמנם אפשר לעקוך (לקמבן) את התורה כמו בכל המצוות כמעט
נשלח ב-6/10/2014 11:09
מיימוני התייחסת לפרט שולי שכתבתי בשם הרמב"ם הרמב"ם ראה גם בנצרות סלילת דרך למשיח אף שבאותו משפט ציין שגרם להם לעבוד אלוה זולתו ית'. ולא מפני שאמונת הנוצרים קרובה יותר לאמת אלא כמו שביאר שם שזה גרם לעסק בענייני משיח. שונה מכל זה האיסלאם ודעאש שהם שלוחי דידן ושלוחי דרחמנא בפועל ממש.
אם כבר, סבורני שיראת העונש והפחד מאלימות הן ההפך מיראת ה' היא יראת הרוממות. אם הצלחתי להעביר את המסר על מה אני מדבר, אני ורודולף אוטו, אז איני מבין איך דבריכם עונים על כך.
*** בער העלה נקודה חדשה שנזכרת בכתבי הרמב"ם: האם דאעש לא סוללים בעצם את הדרך לימות המשיח של אמונה רק באלוקים אחד כאשר הם מייצגים את המונותיאיזם? והלא כך כותב הרמב"ם על האיסלם, ואהבתו והערתו למוחמד (בלשון סגי נהור) - ידועות?
כמדומה שהתשובה עדיין שלילית. וכי אלו שמתגוררים באותם מקומות אינם מונותיאסטים ממילא? זה לא היה המצב בימי מוחמד, שבאמת, לפי ההיסטוריה שלמדתי, ניקה את איזור סעודיה מעבודה זרה.
שלא לדבר על מעשי זוועה והתעללות (בנשים וקטינות) שאינם מוסיפים שם טוב למי שאמור לייצג את דת האמת לפי דעתם.
אם יש בהם נקודה טובה, הרי זה שהם מתנגדים לפולחני קברים.
אני נזכר במעומעם שהטאליבן של אפגניסטן, לפני שגורשו משם, שרפו פסלים עתיקים. נזק ארכיאולוגי אבל מלחמה לדעתם בעבודה זרה. כמדומה שלפי ההלכה אין צורך להשמיד את הפסלים ההם כיון שעבודה זרה בטלה ואדרבה יש לזה ערך לימודי.
בשמי ובשם כל החברים אני מצהיר כי אין כאן כל הסתה ו/או הדחה לרצח ו/או אפליה על רקע דת ולאום ככל שזו נוגעת לחוקי המדינה
נשלח ב-5/10/2014 20:55
הדין הוא- כי שליח הציבור בימים הנוראים חייב להיות נשוי. למה? שיהיה מורגל באימה!
נשלח ב-5/10/2014 20:43
מיימוני ומי שלא זוכה לאימה עילאה, מחנכים אותו באימה תתאה, כפי שכתב קודמי.
בער מכובד מיט א שאס
נשלח ב-5/10/2014 19:56
לא הבנתי מה יש לכם נגד דעא"ש לשעבר
"נצטווה משה מפי הגבורה לכוף את כל באי עולם לקיים שבע מצוות בני נח וכל שאינו מקבל ייהרג" רמב"ם ואף שאינו מוסכם רק לגבי החובה שלנו להיות "שלוחים" / "מסיונרים" של הקב"ה בעולם אבל וודאי שלפי הדת היהודית (כן דת הרחמים והחמלה לחמול על מי שאינו יודע ולהביא את נשמתו ולפחות את שאר העולם לאמונה האמיתית).
ראשון מתוך שבעה מצוות בני נח היא האמונה בקל אחד ואי אמונה בזולתו וק"ו אי הכפירה בכל יוצר ולכן את היזידים (היה, בשביל הצנזור) צריך להרוג שהם עובדי עבודה זרה (רק חבל על השפה העתיקה שלא תאבד...אולי טרם חיסולם יש לדאוג לשימורה...) והמערבים מהם כופרים בכל שדינם כנ"ל ואף המאמינים הרבה מהם אין אמונתם אמונה שלמה שלא מאמינים שיש אחד (קל) שמחייב מה לעשות וזה צריך בירור.(הדין והמציאות).
מי שרוצה להיות נאור וליברלי ודוגל בשוויון זכותו (שוב, מצידו אבל נאמני הדת היהודית יצטרכו להעמידו על הדרך הישרה...) אבל לא בשם הדת היהודית.
הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני ....
נשלח ב-5/10/2014 19:18
בעל
אני חושש שלא הבהרנו על מה אנו מדברים.
האימה של רודולף אוטו היא המיסטריום טרמנדום, אימה, במובן של רגש ייחודי שהקרוב ביותר המוכר לנו הוא אימה, שחש הסופי מפני האינסופי, הנברא מפני הבורא, האדם מלפני האלוקים.
יש לו ספר על זה שתורגם לעברית, הרעיון של הקדושה (איני זוכר כרגע את שם התירגום אבל באנגלית זה THE IDEA OF THE HOLYׂׂ).
ושם יש תיאורים והסברים משלו. וזה באמת ספר הראוי לעיון לכל אדם המתעניין בחשיבה פילוסופית על הדת. זה גם יחסית לא הרבה עמודים.
עתה אני עובר למחסלי דאע"ש.
אני משער שזה מפחיד מאד לצפות לעריפת ראש. גילוי נאות: לא התבוננתי בסרטונים שהם מפיצים ורק ראיתי התייחסות אליהם בחדשות פה ושם.
אבל זו, לפי מה שהבנתי, לא האימה שעליה מדבר אוטו. לא זה השגב שאמור האדם לחוש מול ה'. אלו בשר ודם, וגם בשר ודם רשעים מאד. האימה שחשים מלפני ה' מהולה בעוד רגשות, ויתכן שטיב התמהיל המדוייק תלוי באישיותו של האדם וברקע התרבותי שלו, שמספק לו נראטיבים לגבי היחס הצפוי בינינו לבין אלוקים.
