ערב יום הכיפורים - אלעד לא סולחת לישראל פרוש
הוא יכול היה להיות ראש עיר מצוין. כל הכלים עמדו לרשותו.
קרדיט ארוך-טווח, אישיות כובשת, שפלות רוח (מהסוג הטוב), אנשים טובים ורעבים לעשייה, ואפילו קשרים במקומות הנכונים.
ומה עשה הילד המגודל עם (הרשימה החלקית של) הכלים האלה?
רע ועוד רע ועוד רע.
שחיתויות. מעילה (לכאורה) בכספי ציבור, או לפחות ניסיון מעילה.
משהו קרה לו. הוא התבלבל. הפך את עורו. התחיל להאמין שהוא באמת "שרוליק כל יכול". שהעיר שלו. של סבתא שלו. שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. כמה שהוא רוצה. איך שהוא רוצה את זה - ולא משנה מי ייפגע.
הנה רשימה (חלקית בהחלט) של העוונות העומדים כנגדו ביום הכיפורים הזה.
1. דמעות של ילדות שעדיין יושבות בבית - בלי מוסד חינוכי - בגלל שיתוף פעולה שלו עם פשע (בניגוד להוראות משרד החינוך).
2. הצבת 'צלם בהיכל'. הדתי-לאומי התעקשו שהאולפנא תוצב במיקום מרכזי, והוא - בגלל שיקולים פוליטיים והמון יוהרה - צפצף על הרבנים והציב את המוסד הרע הזה במרכז ההווייה האלעדית.
תושבי האזור נאלצים להתמודד יום יום עם בעיות של פריצות (ע"פ ההלכה הפשוטה. בלי החמרות), להיתקל בחבורות של בנות קולניות ששרות שירים חילונים ברחובות שלהם, בחוצפה (התנהגות מזעזעת של חלק מהן), והם דואגים מקלקול רוחני גדול של הילדים שלהם.
היו פתרונות - הוא דחה את כולם.
העניק לאולפנא (שמונה 291 תלמידות בסך הכל) שני בניינים ומתחם ענק פי כמה ממידות המוסד, בשעה שבית ספר בנות חרדי נאלץ עד היום להשאיר כיתה שלימה בבית "כי אין לו סידור עבורם".
העתקת האולפנא עלתה הון למשלם המיסים, בו בזמן שהיו פתרונות ראויים, אבל שלא התאימו למקורבים שלו.
אז הוא החליט לדאוג לשלמותם הרוחנית של הילדים באזורים נבחרים ולצפצף על השאר.
מניין הנוער הנושר שעוד עתיד להיות רשום על שמו, מזכה אותו בקלות בתואר "מחטיא הרבים".
3. הטלת עיקולים בתקופת החגים על משפחות מסכנות שפיגרו בתשלום הארנונה. אבל לא הספיק לו 'ללחוץ על ההדק' למסכנים האלה דווקא בימים לחוצים, אלא שהוא הגדיל לעשות ודאג להוציא מרשימת המעוקלים חבורה של מקורבים שהוא חפץ ביקרם (גם פלילי לכאורה)
4. תוך שהוא מזייף צורך ב'ניהול תקין', הוא הוציא את המשפחתונים מידי הגוף שהפעיל אותם והעביר את זה לגוף אחר, "כדי להכניס כסף לעירייה".
שמועות עקשניות טוענות, שהכסף היחידי שעובד כרגע, עובר כתשלום למקורבים (בניגוד לחוק. תוך ניסיון לבצע תעלולים משפטיים בגבול האפור).
מצד שני, הבלבול בתקופת הרישום החריב כמה וכמה משפחתונים וגרם לפגיעה אנושה בפרנסתן של עשרות משפחות. חלק מאותן משפחות הן גם אלה ש'חטפו עיקול' בגלל שמהתקציב שלהן נגרעו אלפי שקלים.
5. ניסיון (שנבלם בינתיים) לתפור מכרזים למקורבים, ותשלום לא חוקי של כסף בחודשים שחלפו. הבזבוז הכספי הוא אדיר.
6. שרוליק הבטיח 'לנקות את האורוות' ממושחתים (שהוא טען שהם מושחתים בקנה מידה מטורף), אבל הוא ממשיך להעסיק אותם, מה שמעורר את השאלה "למה" (מתנסח בזהירות ומשמיט סיפורים על סמך שמועות, אמינים ככל שהם נשמעו).
7. הפקעה של קרקעות ציבור לצורך דיבידנדים פוליטיים. במקום אחד (למשל) השתלטות על שטח של מינהל מקרקעי ישראל, וגביית אגרה(!) מהמוסד שהובא לשם בניגוד לכל מינהל תקין, רק כדי לספק צורך פוליטי הזוי.
מהצד השני, ניסיון להרוס את הגינה היחידה של תושבי פנחס בן יאיר, כדי שחסידות קטנה תצליח להשתלט על השטח (גם הניסיון הזה נבלם לפי שעה).
8. רוח גבית לטרור הד"לי. בשעה ש'אחינו' מהבית ה"יהודי" הוציאו את החרדים מחוץ לגדר, ומתעמרים בנו יום-יום ושעה-שעה, החליט השרוליק לבצע בזבוז מטורף על חגיגת מימונה, ולהזמין לשם את אחד מגדולי אויבי הציבור החרדי - אורי אריאל שר"י.
9. שיתוף פעולה עם רשע נוסף - שי פירון. ראש העירייה החרדי היחיד בארץ שהעז לעשות את זה (מפאת כבודו של המוסד אני מקמץ בפרטים).
10. הרס הפרהסיה הרוחנית. שבירת הסטטוס-קוו. לראשונה באלעד, שירים בקולי קולות ביום הזיכרון, בעיצומם של ימי ספירת העומר.
באותו אירוע הוא נשא נאום מתרפס ומתחנף שלא היה מבייש אף דתי-לאומי-לייט. החשיבות של שירות בצבא ועוד כמה אמירות מחליאות (במיוחד בימים אלה).
11. הטלת אימה על הדרג המקצועי ושיתוק מערכות העירייה. אין גזבר. אין מנכ"ל. אין מהנדס. כל הכל מחליט שרוליק. ולא שהכסף נחסך. שורה של החלטות מטומטמות גרמה לבזבוז עצום של משאבים כספיים והובילה (בין היתר) ל'מבצע' העיקולים הנרחב.
סדרה של תככים, מזימות ונקמות בפרק זמן של חודשים ספורים, שאלעד לא ידעה מעודה בכל שנות קיומה.
וזו רשימה חלקית.
יום כיפור בפתח. לא נשכח ולא נסלח.
בתקווה שיתעשת מהר ויחזור להיות שרוליק הישן והטוב. זה שה'דרייב' היחיד המניע אותו הוא עשייה (וקצת פוליטיקה כי בלי זה אי אפשר להתנהל במרחב הזה).
זה שמיישיר מבט לבעיות ולא מתחמק מהן.
זה שמתחשב. מכיל. מפעיל שיקול דעת. פועל מתוך הנחת עבודה שהוא משרת של הציבור ולא האדון שלו.
בלי הדורסנות המאפיינת את ההתנהלות שלו עכשיו. בלי שחיתויות ושחיתויות לכאורה.
עדיין לא מאוחר.
 |
|
|
