א. המילה גרב בעברית החדשה היא בכלל מערבית ב. זו לא תיאוריה שלי. רק מסרתי לך את דעתם של חלק מהדתיים. ג. זה שאתה לא יודע מה הקשר בין שני מילים דומות אך בעלות משמעות שונה - לא אומר שאין קשר. אם היית נכנס לזה 'עמוק', היית רואה שאפשר למצוא הרבה קשרים בלתי צפויים. כמדומני שבעבר אפילו היה פה אשכול שנקרא "מילון" שבו דנו בדברים כאלה (ואישית הכרתי מישהו שעסק בדברים כאלה ואפילו על בסיס שתי אותיות בלבד.), על בסיס שיטתו של הרש"ר הירש. אמנם אני לא אוחז בדרך הזאת, מכיוון שלדעתי היא יומרנית מדי. ולכן אל לך להתנגד לי אלא להם. (אם כי בשורשים של שלוש אותיות אני כן אוחז שצריך לחפש קשר, ולפעמים גם קשר הפוך הוא קשר)
נשלח ב-13/10/2014 18:20
אליקים,מה הקשר בין גרב (מחלה) לבין גרב? יש עוד הרבה דוגמאות המוכיחות שהתאוריה הזאת איננה נכונה.
כמובן שיש מקרים כאלה אבל כדי לאשש תאוריה צריך בסיס איתן ואין כזה בתאוריה שלך.
נשלח ב-13/10/2014 17:48
אפרים
אצל דתיים מקובל לחפש קשר בין מילים בעלות אותיות או שורש זהים, גם אם הן בעלות משמעות שונה. תוכל לפתוח על כך אשכול מדוע זה כך והאם זה נכון. אך בקיצור: זה קשור לאמונה שהקב"ה המציא שפה "מושלמת". (לפחות שפה אחת: עברית=לשון הקודש).
נשלח ב-10/10/2014 12:30
אריאל73 כתב:
ככל הידוע לי ערבה היא מקבילה למדבר: וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'. במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו.
כל הויכוח מיותר מפני שמדובר ב3 פירושים שונים לאותה מילה(הפרוש האחרון בתוספת ה' הידיעה-הערבה
שם כולל למספר רב של עצים ושיחים הגדלים בד"כ באזורים לחים ועל גדות נחלים.
2.
אזור מישורי רחב ידיים שנמצא בד"כ בשולי מדבר ומכוסה ברובו בעשב ושיחים נמוכים.
3.
אזור צר וארוך בעל אקלים מדברי הנמצא בדרום ארץ ישראל מזרחית לנגב, מדרום לים המלח ועד מפרץ אילת.
נשלח ב-10/10/2014 09:15
בזה אני מסכים אתך
נשלח ב-9/10/2014 23:49
ערבי הנחל מארבעת המינים הכתובות בתורה- אין להן כל קשר לערבה שהבאת מהפסוקים. מדובר על עץ שצומח רק ליד שפע מים. ולכן הוא נקרא ערבי נחל..
נשלח ב-9/10/2014 23:08
אריאל73 כתב:
ככל הידוע לי ערבה היא מקבילה למדבר: וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'. במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו.
ישושום מדבר וציה/ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. כי נבקעו במדבר מים/ונחלים בערבה. (והיה השרב לאגם)
אז אולי ערבי נחל לא נקרא על שם זה שהוא גודל בערבה שליד הנחל אלא מסיבה אחרת (מוזר, נכון?)
נשלח ב-9/10/2014 23:00
ואתה יודע מה כתבת- עץ הערבה שצומח רק ליד נחל- מכאן שמו- או מים. דומה למדבר? אתה לא חושב שיש גבול למה שמותר לכתוב?
נשלח ב-9/10/2014 22:44
ירוחםשמ כתב:
.
להשוות את הערבה למדבר. צריך דמיון גדול הערבה הי סמל ההפוך של המדבר.
בבקשה אל תכתוב דברים שאתה לא יודע.
נשלח ב-8/10/2014 17:01
לפי חז"ל האדם אכל מפרי העץ- גפן. יש אומרים תטנה. יש אומרים חיטה.
להשוות את הערבה למדבר. צריך דמיון גדול הערבה הי סמל ההפוך של המדבר.
לכתוב מאמר כזה על ידי פרופסור, נותן נשק בידי כל המלעיגים על הפרופסורים, הדבר אבל מעיד על חופש המחשבה והביטוי שזוכים בו הפרופסורים.
נשלח ב-8/10/2014 16:13
ככל הידוע לי ערבה היא מקבילה למדבר: וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'. במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו.
נשלח ב-8/10/2014 16:10
לשון אחרת כך דרשוהו
כפת תמרים כמשמעו
פרי עץ הדר זה תמר
וענף עץ עבות זה ענפי הדקל (שהעץ עצמו נראה כ"עבות" ועוד...)
וערבי נחל זה התמר שכן בלשון ערב קורין לדקל נח'ל (ואולי זה פירוש "כנחלים נטיו..")
נשלח ב-8/10/2014 16:07
זה היה יכול להיות אילו
ארבעת מינים אלו לאו דווקא אלא
פרי עץ הדר כל פרי יפה
ענף עץ עבת כל ענץ מרובה עלים
וכפות תמרים כמו כיפות תימורים (לשון כיפה יש על ראש הענף המיתמר ועולה לא רק בדקל כמו "ראש וזנב כיפה ואגמון" וכמו "כפתו לא רעננה" ועוד ולשון תימור על הרבה דברים שעולים יש הרבה בחז"ל וגם במקרא כנראה, [ואולי כולם כמשל על הדקל]) שהוא כל ענף גבוה שמיתמר ועולה
וערבי נחל שם כולל לכל צמחי המים כמו "לראות באבי הנחל" והמקום שאצל הנחל נקרא ערבה...
נשלח ב-8/10/2014 15:21
טרחתי לפתוח אשכול עצמאי כי הנושא לדעתי ראוי לעיון. דווקא מפני שאני חלוק על הנחת יסוד של המאמר.
אני מזהה כאן שני מוטיבים.
א. ארבעת המינים מייצגים את הצומח הארץ ישראלי.
זה בהחלט יתכן. הפירוט בכתבה. אם כי יש לשאול באיזו מידה מודע היהודי הנוטל ארבעה מינים לפירוט המדהים הזה. האם חשים אותו אינטואיטיבית?
ומדוע זה חשוב שיהיה פירוט כזה?
כמובן, אם צודקים החוקרים, ותחושת הלב של נוטלי ארבעת המינים היא שיש להם מייצגים עבור כל הפירות שהשתבחה בהם ארצנו, ושזכינו להנות מהם, אז זה באמת יכול להיות טעם של המצוה.
אבל
ג. במידה שקראתי, המחבר טוען שיש בזה תיקון חטא אדם הראשון.
זה אומר שמצוה נועדה להיות תיקון לאכילת פרי עץ הדעת.
האם באמת מצוות נועדו לתקן עבירות עתיקות, של יחידי סגולה כמו האבות או אדם הראשון, או חטאי העם?
יש ביטויים כאלו בגמרא, כגון לגבי פרה אדומה ש"תבוא האם ותנקה אחרי בנה".
אבל יש גם מקום לטענה הפוכה. כלומר, שכפרה היא צורך אנושי שהתורה כלל לא נתנה לו מקום אלא בדיעבד.
יש כאן הנחות יסוד לגבי תכלית התורה, חשיבותה של כפרה, ועוד.
כיון שאין בידי להקיף את הנושא, אך חשוב לא לוותר עליו, אני מציין את הדברים שצריך לבדוק. ונשלים יחד. הדברים ודאי ראויים להישאר בפורום.
הנה השאלות:
האם מצוות יכולות להתייחס לאירועים היסטוריים? של דמויות היסטוריות (או שאמורות להיות היסטוריות) ומכוננות?
האם מצוות באות לתקן? לכפר על מעשים היסטוריים ומכוננים?
