תורה לשעתה או לדורות?

בדיונים שונים כאן ובכלל, עולה הטיעון, על שלל וריאציותיו - בדרך כלל לנוכח קשיים בהבנת עמדות התורה לאור מבטנו אנו - כי החלקים ה"בעייתיים" נאמרו לשעתם בנסיבות דור קבלת התורה.

אםשלום


כבר הראו חכמים שדוקא בסוגיא של תנורו של עכנאי בה מובעת בחריפות התפיסה ש'לא בשמים היא' והתורה היא כפי דעת בני אדם, שם לימדונו חכמים פרק במחלוקת על דברי תורה, חרם שמתא ונידוי עד זוב דם.

וכבר אמרו בירושלמי  אמר רבי ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה, מה טעם "וידבר ה' אל משה". אמר לפניו: רבונו של עולם, הודיעיני היאך היא ההלכה. אמר לו: "אחרי רבים להטות", רבו המזכין - זכו, רבו המחייבין - חייבו, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור.

אםשלום

בהלכה לא שייך להגיד אמת, לא תמיד הרוב או הגדול צודקים ומכונים לאמת.

 סנהדרין דף יז.  אמר רב יהודה אמר רב: אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מן התורה .
התוספות עוסקים בנושא ויש ששואלים ומכנים זאת כפילפולי הבל, וכיב'

אבל זו היא גדולתו של חבר סנהדרין, שמסוגל לטהר כרעיון שרץ- שכולם כולם מטמאים אותו.
בדיוק כפי שאלו מטהרים היום איסורו של הרמב"ם ושל הגמרא אחרים.להתפרנס מלימוד התורה, ולעבוד בשביל לומדי התורה.

הדברים מחייבים תגובה שאין לי זמן לעבוד עליה.

ובינתים - איקון ירוק לאמשלום. זו הערה שכדאי לזכור!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

[פתאימי,

כתבת: "כי חכם אחד אומר כך - וחכם אחר אומר ההיפך. לכן אין כל משמעות לקביעתם עד שיתכנסו כולם ויקבעו"

זה לא מה שר' אלעזר בן עזריה חשב (חגיגה ג ע"ב). לשיטתו, יש בעולם מחלוקות על "מה האמת" בתורה, וכל הדעות "מרועה אחד ניתנו", ואדם צריך לפתח את כלי הלימוד שלו ואת יכולותיו כדי לשמוע היטב את כל השיטות, ללמוד לעומק את הדעות השונות ו... וזהו. רש"י מוסיף שם שבעקבות הלימוד אדם צריך לבחור בשיטה הנכונה יותר, אבל החלק הזה נעדר לחלוטין מדברי ר' אלעזר, שמתעלם מ"הצעד הבא" לאחר הלימוד, וכנראה שלא בכדי. 
בכל מקרה, הן ר' אלעזר הן רש"י לא טוענים שהחכמים צריכים "לעבוד" בשביל מי שלומד תורה (או רוצה לדעת מה עליו לעשות באופן פרקטי), או להתכנס לכבודו. יתכבד הרוצה ללמוד וילמד, הרוצה להכריע ויכריע (על בסיס לימוד מעמיק ומקיף) וכו'.]

הגננת, הוא לקח לי את האשכול!

ושוב מתחיל האשכול לנדוד לכיוון דת מקסמן

שהחכמים חיים בכל דור, הם הקובעים, זה פשוט עובדה. האם הם קובעים לטוב או לרע ?! זה דיי ברור הרי אנו בגלות רק בגלל זה שהם לא יושבים יחד (= סנהדרין נבחר מהציבור) ולכן רוב הקביעות שלהם גורמים   לרוב הציבור להיכחד בכל דור ודור = גלות, רק יחידים שורדים ודווקא התמימים. (הרב שך אהב לצטט את היעב"ץ הידוע על האנוסים)

דור שלא נבנה בית המקדש כאילו נחרב בימיו. וכל סירחון מתחיל מגדולי הדור ולא מההמונים. אבל מצד שני פני הדור כפני הכלב אומרת שאם ההמונים ככלבים אז בוודאי שגדוליהם הם פשוט כלבים יותר ענקיים ותו לא. ולכן חייבים ההמונים להתאושש - על דרך מבני עניים תצא תורה, כך שפני (= מנהיגים) הדור יהיו באמת ראויים להיות להמונים כמנהיגים.

חז"ל אומרים משהו נפלא (ומקורם מהנביאים) ואני אצטט אותם בלשוני.
שהאלוהים מנחם את בני ישראל עם נבואות הנחמה, בני ישראל שואלים אותו: אוקיי נזכה לגאולה כפי שאתה אומר ומבטיח, אבל עשייתה את זה כבר כמה פעמים ומה יצא מזה ? ששוב יצאנו לגלות ? אז איזה מן נחמה זאת ?
אומר להם האלוהים: אתם יודעים למה לא יצא מזה כלום ?! כי רציתם מנהיגים כמו משה כמו יהושע כמו הכהנים כמו שאול ודוד כמו סנהדרין ועוד ועוד ולכן בסוף יצאתם לגלות, אבל בפעם הבא אתם בעצמכם תגאלו כלומר לא תבקשו יותר מנהיגים בשר ודם, אני אתן את תורתי בקרבכם אני אתן לכם לב בשר כך שלא תצטרכו יותר בייביסיטרים מכל סוג שהיא.
וכך אומרים חז"ל במליצתם שכל התורה תהיה מובנת וברורה לכל שכל אדם יהיה תבוני מספיק לחפש אחרי מצוותיו ולרוץ אחריה ואחרי האלוהים.

מה שיתכן קיבל באישי מתעלם מהבדל בין צווים לתיאוריה

והחכמים לא מכירים זה בחכמתו של זה.

הם לא מוכנים לכונן פורום של כל חכמי ישראל,

פורום אשר ידון בשאלות היסוד של היהדות,

פורום שהחלטותיו יחייבו את כולם.

ומה שנשאר לנו זה כמה עצכחי"ם שמתפלפלים על התיאוריה.

מקסמן,

אתה כותב: "בכל דור ודור החכמים החיים הם קובעים מה נכון ומה לא נכון" -

פשוט לא רלוונטי. כי חכם אחד אומר כך - וחכם אחר אומר ההיפך. לכן אין כל משמעות לקביעתם עד שיתכנסו כולם ויקבעו.

ולכן התורה בידי חכמים חיים. ובאמת בכל דור ודור החכמים החיים הם קובעים מה נכון ומה לא נכון.