פירוש: מחקרי\מדעי\ביקורתי, לירושלמי

האם קיים פירוש כזה לירושלמי

קישור לאשכול קודם בנושא: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2813259&forum_id=19616

מוסקוביץ הוא אדם ירא שמיים ותלמיד חכם. המילון שלו מוצלח מאד אבל הוא כלי עזר בלבד
מבחינת פירושים אני מעדיף את השיטה שפיתח שטינזלץ בפירוש שלו לפיאה הוא מסכם על כל סוגיה את שיטות המפרשים הבסיסיים: רש"ס, גר"א, רדב"ז, אהבת ציון, ספר הניר ותמיד מביא את שיטת הרמב"ם לצד הצגה ברורה של חילופי הגרסאות משום שחלק מהפירושים (במיוחד הרש"ס) תלוים בשינוי הגרסה

אמנם אין זה פירוש על סדר הירושלמי, אך אני אישית ראיתי תועלת רבה בספר של פרופ' לייב מוסקוביץ' - הטרמינולוגיה של הירושלמי. מילון לכ200 מילים בירושלמי. חלקן מילים מצויות מאוד בלשון הירושלמי וחלקן פחות. כל ערך פותח בציון לביבליוגרפיה בנושא, לאחר מכן ציונים לצורות המרכזיות של אופני השימוש בו, ולאחר מכן דיון באופנים אלו (בתקווה שדייקתי. לא פתחתי כבר הרבה זמן את החיבור).
איני מכיר את המחבר, אני יודע שהוא שומר תורה ומצוות, אך איני יודע מה הן דעותיו וכמה מהן נכנסו בספרו זה.

עע

יפה כתבת. (איקון ירוק, אם אתה מכיר את המושג. פעם היה כזה סמל לציין הערכה, והיום הוא רק וירטואלי).

היכן הסוגיה שמשתמע ממנה שהיו מתפללים 18 כפשוטו של מספר?

לגבי אי ידיעת השפה, זה קיים, במידה מסויימת, גם בבבלי.

והפירושים של טקסטים מוקדמים על סמך הנחות יסוד לא מדוייקות או דרשניות קיימת כסדר בלימוד, ומעוררת את הקושי שיש בסתירה בין בירור היסטורי לבין בירור תלמודי. (מצטער שאין לי מילים יותר טכניות).

לדוגמא, האם איננו נתקלים בפרשנויות של דעות של דור קודם כך שיתאימו למה שנחשב הדעה הנכונה? יש כמה דוגמאות בדברי האמורא רב וכמובן ניתן לראות ב"אוקימתות" תופעה שנועדה למטרה זו. כאמור, אפשר שזו תופעה מכוונת שמטרתה לסדר את המקורות הקודמים כך שיתאימו לסברה הברורה כל כך. (דוגמא מופתית, המשנה הראשונה בפרק "המניח").

למרות שהתלמוד מרגיל אותנו לביקורת מחשבתית, יש בו גם את התופעה הזו.

אבל דומה שיצאתי מן הענין, אם כי הצבעתי על דבר עקרוני.

צריך לדעת שכשבאים לפרש את הירושלמי לא שייך לגשת אליו כמו שנגשים לבבלי, יש לו דרך אחרת, מוסגים שונים, וגם מנהגים שונים; למשל ספר החילוקים שבין בני בבל לבני ארץ ישראל שופכים אור על ארבה דברים לא מובנים בירושלמי, כמו סוגיה בירושלמי ברכות ממנה עולה כי בארץ ישראל התפללו שמונה עשרה ברכות בתפילה ולא תשע עשרה כמונו, הרש"ס הגיה את הסוגיה בצורה שיצא שגם הירושלמי סובר שיש תשע עשרה ברכות, אך בכתבי יד, פיוטים, וכן מהמדרש תנחומא, עולה שאכן בני ארץ ישראל התפללו רק שמונה עשרה ברכות - הם חיברו את ברכת "את צמח דוד" אם ברכת" בונה ירושלים" עד היום יש שריד לכך בתפילתנו שאנחנו מכניסים בתוך ברכת בונה ירושלים "וכסא דוד עבדך" למרות שיש לזה ברכה בפני עצמה. גם יש בירושלמי מילים רבות ביונית השפה שהיתה מדוברת בארץ ישראל ובשונה מהערוך שפירש את מילים אילו על פי ידע בשפה הרי שפרשנים רבים פירשו את המילים על פי העניין המדובר דבר שגרם רבות לשיבושים בפירוש, גם ר' חיים קניבסקי מפרש על פי העניין בגלל שאינו יודע שפה זאת ופעמים רבות פירש בצורה שונה מהפשטות בגלל זה לדוגמה בראש השנה כתוב שכל באי עולם עוברים לפניו כבנומרון והירושלמי שואל מאי כבנומרון ואחד הצירותים הוא "כהדין דירין" - כאילו ה... רב חיים מפרש וכן עוד פרשנים כמו כבשים היוצאים מדיר פירוש זה דחוק מכך שהיה צריך לכתוב מפורש כך ולא לסתום דירים, מה גם שאם אכן היה כך הירושלמי היה צריך לכתוב "כאילן דירין" ומי שבקי בשפה יוונית יודע ש"דירין" פירושו רכס הרים (מקום צר למעבר שעוברים בו אחד אחד) וכמו שפירשו בבלי בשם אמרי במערבא (ארץ ישראל): כמעלות בית חורון

בנוגע לפשט הסוגייא ודאי שאינני משועבד לשום פירוש, בירושלמי יש כר נרחב לפרש את הסוגייא הן מפני חוסר הבהירות והן מפני שלא רבים כתבו על הירושלמי, התכוונתי על ההנחת יסוד של הבנת הפשט, ובזה אני ממליץ על פירושו הקליל והקולע של הגרח"ק שליט"א. 

בפשט הירושלמי אני רגיל בביאור הגרח"ק שליט"א, הוא אינו מרחיב אך מסביר את הנקודות הבעיתיות וגם נותן רקע לסוגיות. 

שוטנשטיין עושים עבודת נהדרת, אף אחד לא רדום שם ויוצאים כרכים בתדירות, כמדו' שיצא גם על סנהדרין. 

מ80

החכמתני לגבי ליברמן!

אם כבר כתבתי אוסיף שפליקס סקר את הפירושים לירושלמי לפחות על שביעית בהקדמתו לפירושו למסכת זו.

כמדומה שטרם הזכירו זאת אך הראשון שיש לנו כסדר על הירושלמי הוא הרש"ס, ובעבר היה קשה מאד להשיג את המסכת עם פירושו (הוצא בידי חכם ירושלמי ששכחתי את שמו וזה היה נדיר). הפירוש משולב בשוטנשטיין אבל כאמור הם הוציאו רק על זרעים והתחילו מועד. כדאי לבדוק מה יש בהיברובוקס.

הרב ליברמן פירש את התלמוד הירושלמי בדרך תורנית-ביקורתית-מדעית בעידודו של הראי"ה קוק שגם היה חברותא שלו במשך שנתיים מדי יום ביומו. כל מי שלמד ולו במקצת את פירושיו של ליברמן, יודע שהפרשן החדשן ההזה היה יותר זהיר בפירושיו מרוב הפרשנים בדורות האחרונים.

פירוש תורני-מדעי, אולי הכי טוב לירושלמי עד כה, נכתב ע"י החכם אברהם משה לונץ, למסכתות ברכות-שביעית. לונץ היה תלמידו של הרב משה נחמיה כהניו. פירושו כולל תמימות של ירושלים התורנית של פעם עם חריפות תלמודית ופקחות מחקרית.