בס"ד
החזרה הביתה
טוביה ניגש אל התיק הנמצא בפינת החדר, 2 חולצות, חליפת השבת..... זהו.
"טוביה?, העגלון שואל האם אתה מוכן"
"אמור לו שכן, והאם תואיל בטובך לקחת את תיק המסע של האביר טוביה לבית משפחת סנאפאל המפוארת? זכות היא לך!"
"בוודאי אדוני רם המעלה!"...
את הדקות המעטות שחיכה בעגלה, מילא טוביה במחשבות על הירושה הגדולה העומדת ליפול לידו כפרי בשל, על כבוד ועל עושר, ברוחו כבר שמע את צליל המטבעות שימלאו את כיסו בגלימה המפוארת, את קול האיכרים הבאים לשלם את דמי החכירות.... אך דבר אחד הוא לא שמע: את צחוקו המתגלגל של המשרת למשמע ההודעה.
-
מרחוק כבר נראו בתיה נמוכי הקומה של אחוזת סנאפאל, הדרך הקשה בשביל העפר, העגלה המטלטלת, הביקורת והחקירה בגבול, הדרך הארוכה והמפרכת תמה, הנה הוא מגיע אל המנוחה והנחלה.
ליאה אחותו, אמו החורגת ובנותיה, נראו מעם הפתח, ממתינים לבן האובד שחוזר אליהם לאחר 17 שנים.
לאחר מספר מילות ברכה פנתה אליו אחותו ליאה, מסמנת לו ללכת אחריה לחדר האורחים, רוצה לספר לאחיה מה ארע בביתם לאחר האסון.
"אבא הי"ד, היה שבור מהאסון, הוא לא מצא מרגוע לנפשו גם לאחר שנים רבות, כשהייתי ילדה קטנה, כמדומני בת 6, הייתי שומעת מחדרי קול חרישי של בכי, הוא האשים עצמו שבהתערבותו באלכימיה גזר אליך את מותך..."
הדיבורים שבתחילה עוד איכשהו עניינו אותו, הפכו מהרה למשעממים במיוחד לצעיר השחצן, שעד מהרה מצא עצמו מביט בעניין רב במפה הרקומה שעל השולחן ממולו.
"לאחר מותו של אבא בניקרת באטר, החלו נושים רבים להתדפק על דלתות ביתנו, התברר שזמן קצר לפני מותו אבא קנה שטח אדמה, לצורך קנייתו- הלווה כספים רבים מחבריו, שכעת דרשו את כספם בחזרה, נאלצנו למכור את שאר אחוזתנו כדי לשלם את החובות, וכך נשאר לנו כסף מועט רק בשביל מחייתנו, והפכנו ממשפחה עשירה ומפוארת למשפחה מרוששת..." בעיניה של ליאה נראה הפחד, הם כבר שמעו מעט על מעלליו של הצעיר בבית מקאן, והמעט הספיק להם כדי לחשוש שמא ינשל אותם הצעיר הלז, מכספם המועט. אך טוביה שהגם שהרים את עיניו מן המפה, לא ראה מאומה, מלבד חלומו שהתנפץ לאלפי רסיסים קטנים ודוקרנים, האכזבה מלאה את כולו, ודמעה עמדה בין ריסי עיניו, אך לא גלשה החוצה, משאירה את פניו של טוביה, שלוות ואדישות, מסתירה את סערת הרגשות שמילאה את ליבו, מחשבה פרועה שעלתה בו, דימתה את מצבו למצבו של יונה הנביא והקיסוס, אך הוא דאג להשתיקה בטרם יצאה לאוויר העולם.
מבין מעמקי יגונו עוד שמע את ליאה ממשיכה "אך לפני מספר חודשים, נהפך עלינו הגלגל, ובנו של המלך יוסף דיאילדאן ירום הודו, שלוואן, לקחני לאישה, המלך נתן לנו אחוזה בגיאט ...." בבת אחת נהפך מצב רוחו של טוביה, מהצד ראה את תרצה סנאפאל שעמדה בפינת החדר מקשיבה לתוכן שיחתם, מעקמת את פרצופה בהבעה שטוביה לא ידע לפענח, וגם לא רצה.
גלגלי מוחו חזרו לעבוד, וההחלטה שהתגבשה בתוכו מילאה אותו ברוח חיות חדשה: הוא יעזר בגיסו שלוואן, כדי להחזיר את כבודה ועושרה של משפחת סנאפאל, כך, ללא מחשבה נוספת.
_________________
ממלכה במבחן:
או שנהנים מאיסתרק,
או שנהנים ממהללאל,
(ניתן להינות גם משניהם... ;) )
או שלא מבינים בספרים!!!
