כתובת לטינית נדירה מהתקופה הרומאית, שהוקדשה לביקורו של הקיסר אדריאנוס,
התגלתה בחפירת הצלה בירושלים. לטענת הארכיאולוגים, זו אחת הכתובות הלטיניות החשובות שהתגלו אי פעם בירושלים. מציאת הכתובת משלימה פאזל בן 100 שנים ומחדדת את הוויכוח על הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא
-
הכתובת נמצאה על ידי אנשי רשות העתיקות בחפירת הצלה לקראת הקמת מרכז מסחרי בדרך שכם, לא רחוק משער שכם במזרח ירושלים. בזמן החפירות התגלה במקום מתחם מהתקופה הביזנטית, אולי מנזר. אבני הריצוף של המתחם נלקחו מתקופה קודמת — התקופה הרומית. על אחת האבנים, ששימשה את הביזנטים לבניית בור מים, התגלו אותיות לטיניות. "ראיתי בהתחלה את האות G והבנתי שזה לא יוונית והתחלתי להתרגש. ואז ראיתי את המלה AVGVS (חלק מהמלה אוגוסטוס, שמו של הקיסר הראשון שהפך למרכיב בשמות קיסרי האימפריה במשך תקופה ארוכה, נ"ח) והבנתי שיש לנו קיסר", מספרת ארכיאולוגית רשות העתיקות, ד"ר רינה אבנר,
/////////////////
למקום הוזעק אבנר אקר, מומחה ללטינית, שפענח את הכתובת. אז התברר שהכתובת היא מחציתה השנייה של כתובת שהתגלתה בירושלים לפני כ–100 שנים ופוענחה על ידי הארכיאולוג הצרפתי הנודע שארל קלרמון־גנו. חציה הראשון של הכתובת מצוי היום במוזיאון הארכיאולוגי של המסדר הפרנסיסקני בעיר העתיקה בירושלים
/////////////////.
חיבור האותיות המסותתות על שתי האבנים אפשר קריאה שלמה של הכתובת: "לאימפרטור קיסר טריאנוס הדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקס מקסימוס (הכהן הגדול נ"ח), בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס".
מדובר, אם כן, בכתובת שהתנוססה בראש קשת או מבנה ציבורי גדול, שהוקם על ידי הלגיון העשירי. הלגיון, שהשתתף בדיכוי המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, נותר בעיר והכין את הכתובת לקראת ביקורו של הקיסר אדריאנוס בשנת 130. להערכת רינה אבנר הכתובת עמדה בראש שער הנצחה, בדומה לשער טיטוס ברומא, וסביר להניח שפמליית הקיסר עברה תחתיה. אם כך, ניתן להסיק שאדריאנוס הגיע לירושלים מצפון
////////////////////.
למרות החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות בירושלים, עד כה נמצאו מעט כתובות לטיניות ממלכתיות המקושרות לאימפריה הרומית. הכתובת החדשה, שהתגלתה בקיץ האחרון, היא, על פי הארכיאולוגים, מהחשובות שנמצאו בירושלים. זאת, משום שמופיעה בה שם הקיסר, תאריך הביקור (שנגזר מתארי הקיסר — סמכות הטריבון בפעם ה– וקונסול בשלישית). אבל לכתובת יש חשיבות נוספת הנוגעת לסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא. בהיסטוריוגרפיה יש שתי גישות לפרוץ המרד. הראשונה טוענת שהמרד פרץ בשל החלטת אדריאנוס לבנות מחדש את ירושלים כעיר אלילית, איליה קפיטולינה, שבמרכזה מקדש ליופיטר. גישה זו נסמכת על כתביו של ההיסטוריון הרומי קסיוס דיו. גישה שנייה, שנסמכת על ההיסטוריון אוסביוס, טוענת שבניית העיר היתה חלק מצעדי הענישה של הקיסר על המרד. "היה פה ויכוח של ביצה ותרנגולת", מסבירה הארכיאולוגית ד"ר שלומית וקסלר־בדולח, "מה קדם למה ומה הוביל למה — המרד לבניית העיר, או בניית העיר למרד".
אקר מדגיש כי הכתובת לא כוללת את המלה "קולוניה", כלומר: בעת ביקורו של אדריאנוס טרם הושלם המהפך של העיר לעיר רומית. זאת ועוד, הכתובת הוכנה בידי חיילים שישבו בעיר (הלגיון העשירי) ולא בידי תושביה החדשים. עם זאת, הכתובת מעידה על בנייה ציבורית גדולה ומרשימה בירושלים, שהושלמה לפני ביקור הקיסר — שנתיים לפני פרוץ המרד. לאור זאת, ייתכן שהכתובת מחזקת את הגישה שהמרד פרץ בעקבות עבודות הבנייה בירושלים ולא להיפך.
הכתובת והניתוח שלה יוצגו בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", שיתקיים בעוד יומיים באוניברסיטה העברית. רשות העתיקות והמסדר הפרנסיסקני הגיעו גם לסיכום שכל אחד יעביר לצד השני
1951: במסגרת הוויכוח על הגייה נכונה של צירופים לטיניים התגלעה מחלוקת בשאלה איך מבטאים את שמו של המדינאי והנואם הרומאי, ציצרו או קיקרו. מנחם בגין עלה לדוכן וציטט את ציצרו. יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק העיר: "מר בגין, אומרים קיקרו", ובגין השיב: "תודה רבה, מר שפרינקק".
נשלח ב-24/10/2014 15:54
אז כתב דומני שתראקיה היא דוגמה להוכחה שC בלטינית היא ק', שכן ביוונית היא נכתבת עם κ.האם גם פ' מתחלפת עם ת'??
נשלח ב-24/10/2014 15:45
בקשר לדיון על צ-ק
להלן ציטוט ממה שכתב נדב באשכול נח ביום 09/10/10
במדרש על פרשת השבוע ראיתי כי נחלקו תנאים בביאור המלה"תירס" - אחד אמר שזוהי פרס והשני זיהה אותה עם "תרקי". די ברור שהדמיון הוא לשוני: התנא הראשון הלך על דמיון שתי האותיות האחרונות והתנא השני סבר שיש קרבה בין "תירס" לבין "תרקי" או תראקיה, שמה הרומאי של הפרובינציה של אסיה הקטנה כמדומני. אם זה כך אזי ברור שהדמיון נובע מחילוף ההגיה של האות C שניתן לבטאה בלטינית כ ק' או כ ס'. האם מישהו מכיר עוד דוגמאות לחילוף הזה במדרשים או בכלל במקורותינו? ק' וס' אינן אותיות מאותו מוצא ואין על פניו סיבה להחליפן בלא הלטינית כמתווך. ע"כ ציטוט.
בסדר האלף בית c עומדת כנגד ג ונקראת ככ"ף או בסמ"ך ובהתאם ch נקראת ככ"ף רפה או כסמ"ך (סי"ן) "רפה".
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 24/10/2014 15:53:42
נשלח ב-23/10/2014 22:09
ישיבישר הכל הולך אל מקום אחד כהמשך לבירור שנת השמיטה ראיתי עכשין הזדמנות לברר 2 דברים
1 שנת החורבן שלפי המניין הקדום לחורבן שנת 1 לחורבן הוא ג' תת"ל (בשונה מאלו שהשתמשו במניין לחורבן רק כקישוט ולא כמניין בלעדי שבדרך כלל מנו ששנת 1 לחורבן היא שנת ג' תתכ"ט) ועדיין יתכן שחרב בסוף ג'תתכ"ט ולא מנו שנת 1 (תיאורטי) עד תשרי שאחריה. וכיום מקובל שחרב בשנת 70 ואני מחפש את המקור הברור לזה.
המקור העיקרי לתקופת ארבעת הקיסרים הוא טאקיטוס, היסטוריון רומי חשוב [תורגם לעברית]. מקורותיו הם מסמכים רשמיים, כולל רישומי הסנאט הרומי, וספרות שקדמה לו. ראו ספרו של שצמן 'תולדות הקיסרות הרומית', הוצאת מגנס.
נרון התאבד ב 9.6.69 לספירה. גלבה מת ב 15.1.69, אותו ב 16.4.69, ויטליוס ב 22.12.69 ואספסינוס, הנמצא אז באלכסנדריה, עולה לשלטון.
אני שותף להערות שמביא יש3, מצביא בעברית הוא אימפרטור בלטינית. קיסר וקונסול הן מילים לטיניות וכך נהגו בה, ולפי הכתיב קאיסר. לאי לסבוס הפליגו באוניה.
עודד
נשלח ב-23/10/2014 19:26
ישיבישער, תוכל להביא לינק לדיון בסו"ס?
נשלח ב-23/10/2014 18:34
אני מניח שצ' הייתה הופכת ל-S כיוון שכל ההבדל הוא נחציות. וכך בוולגאטה יצחק נכתב ב-S. ה-C הייתה כנראה כמו ק' ערבית, ולא רחוקה מג' (האות G היא C עם תג, ובשם גאיוס נשמר הכתיב המסורתי עם C). כמובן שהייתה ס והיא S: caesar consul
נשלח ב-23/10/2014 14:20
אבל מכיון שאין ברומית אות צ, איך היו קוראים למצביא? מיהו מש"כ ר' בער שלא היה ס' ברומית או שהיו מתבלבלים בה, אינו מובן לי, ואיך קראו לקיסר ולקונסול? ואיך הפליגו לאי לסבוס?
ולגבי שנת החורבן אין לי שום חדושים מיוחדים מעבר לידוע, ועי' בפורום סו"ס
נשלח ב-23/10/2014 14:16
גם ברומית ההנחה היא ש-C נהגתה כק', ורק בלטינית מאוחרת יותר היא נהגתה במקומות מסוימים כס' או צ'. כשאנחנו רואים בספר מתחילת המאה ה-20 ציצרו במקום קיקרו זה בגלל שאז דוברי עברית למדו לטינית ממורים גרמניים, אבל בתקופת התלמוד לא אמור להיות חילוף כזה.
נשלח ב-23/10/2014 14:13
ישיבישר אולי אתה יודע מתי נחרב הבית בדיוק זה הנושא בעקיפין
נשלח ב-23/10/2014 14:08
שנת ארבעת הקיסרים (כצ"ל, להבדיל מלחמת ארבעת המלכים..) מורכבת משתי השנים האלו, כיון שגלבה נתקסר ב68, אבל מכיון שנרצח ב69 הרי היו ארבעתם קיסרים באותה השנה. ולכן אם נחשיב את השנתיים הרי היו בהם 5 קיסרים. ובקיצור היא 69. אגב, כמדומני שההשערות על הלטינית שגויות, הכינוי בר כוכבא אינו לטיני, ושמו לא נשתמר בספרות הרומאית. הוא כנראה כינוי עממי שלא מצא זכר בספרות היהודית ונשתמר רק בזו הנוצרית. וכן הרעיון על יהודה המצביא שנהפך למכבי, אינו מסביר את הכינוי מכבי או מקבי בספרי חשמונאים שמעולם לא היו בלטינית. חילופי צ-ק קיימות ברומאית, אבל עד כמה שידוע לי לא ביוונית. אשמח לשמוע ממי שיודע ובקי / בצי ביוונית.
נשלח ב-23/10/2014 13:58
הדריינוס היה קונסול בפעם ה 3 משנת 119 כך שההקדשה היא לכל המוקדם בשנת 119 כמו כן היה טריבון בפעם ה 14 ובהקדשה ברומי היה בפעם ה 20 = שש שנים אחר כך ומת בשנת 138 כך שהקדשה זו היא לא אחרי 132
בחז"ל יש שמרד בר כוכבא היה 52 שנה אחר חורבן הבית כלומר בשנת 121-2
אגב בתרגום מלשון הקדש ללטינית לפעמים עובר מסמ"ך לכ"ף כמו שיהודה המצביא נהיה המכבי וכן בר כוסיבא (כמו שחתם בעצמו)-כוזיבא נהפך לכוכבא
אדריינוס שחיק טמיא אינה קללה ומבואר במדרש שאין אומרים כן רק על מי שכבר מת (שלכן אמר זה רבי יוחנן על נבוכדנצר רק בקריאת אסתר ששם מוזכר בתור מת) ואדריינוס באמת נשתחקו עצמותיו כמו שכתוב בספר חיי 12 הקיסרים
נשלח ב-22/10/2014 23:50
עודד 1 תודה
2 כתבת שנת ארבעת המלכים 68-69 האם הדבר בספק ?
3 יש עוד נתונים המוכיחים באיזה שנה פרץ מרד בר כוסיבא חוץ ממה שכבר הובא למעלה ?
הדריאנוס קיסר היה קונסול בפעם השלישית בשנת 119 לספירה. ראו ברשימה.
במאה השניה לספירה נהגה ברומא שיטת 'הקיסרים המאומצים'. הקיסר השולט בחר לו יורש ואימץ אותו לבן כדין. לכן נרשם כאן הדריאנוס בנו של טריאנוס ונכדו של נרווה.
בזמן האימוץ קיבל הדריאנוס שם נוסף, טריאנוס, ע'ש אביו מאמצו. ולכן הוא נקרא טריאנוס הדריאנוס.
התקופה הזו 97 – 180 לספירה היא שיאה של הקיסרות הרומית, ובעיני ההיסטוריון גיבון נחשבת התקופה המאושרת של האדם בהיסטוריה.
הרומאים היו שמרנים מאד. למרות שבאופן מעשי המשטר השתנה לגמרי והרפובליקה בטלה, הרי באופן פורמאלי היתה העמדת פנים, והמוסדות הישנים המשיכו להתקיים.
השליט נוטל לעצמו תפקידים וסמכויות קודמים, וכמובן, שולט בצבא.
מאז נפילת המלוכה ברומא נבחרו כל שנה שני קונסולים [במקום המלך ששלט קודם לכן] אלו היו התפקידים הבכירים ביותר במערכת השלטונית הרומית. לכל קונסול היתה זכות וטו על האחר. כדי למנוע את חזרתו של שלטון יחיד ולשמור על הרפובליקה, הגבילו את השלטון לשנה אחת, ולכל תפקיד נבחרו כמה בעלי תפקידים בעלי סמכות שווה. הרומאים ידעו שהשיטה הזו פחות יעילה והיו מוכנים לשלם את המחיר.
את השנים מנו הרומאים לפי הקונסולים שבאותה השנה. כיוון שלא היו מברקים באותה תקופה, הרי שהידיעה על קונסול חדש מגיעה לפריפריה מרוחקת באחור.
אימפרטור הוא בעל אימפריום – הסמכות לצוות. יש דרגות שונות של אימפריום. לקונסול, ואחר כך לקיסר יש אימפריום עליון.
אוגוסטוס משמעו נשגב, תואר שהוענק לאוקטביאנוס בעת שלטונו והפך אחר כך לתואר של שליט.
קיסר הוא שם מוסף, קוגנומן, במשפחת היוליים. תחילה אין לשם הזה שום הקשר עם תואר של שלטון. אוקטביאנוס הוא אחיין של יוליוס קיסר ואומץ על ידו, והשם קיסר נוסף אליו בדרך זו של אימוץ. הוא תופס את השלטון ב 31 לפני הספירה. השושלת הראשונה של שליטים היא השושלת 'היוליית-קלאודית' שני בתי אב ברומא, בית הקלאודיים מפורסם מאד ורב עלילות. בתקופה זו יש ביניהם קישרי חיתון ואימוץ, כך שכל השליטים אחרי אוקטאביאנוס-אוגוסטוס, טיבריוס, גאיוס קליגולה, קלאודיוס ונרון, - כולם מבית קלאודיוס, כולם קשורים ליוליים, ומוסיפים לשם שלהם את הכינוי קיסר, המציין שם משפחתי ולא תואר של שלטון.
השליט נקרא פרינקפס, 'ראשון' וזה יהיה תוארם הרשמי שנים רבות. נרון נרצח ב 68. שנת 68-69 היא שנת ארבעת הקיסרים, שנה בלתי יציבה, ובסוף התהליך תופס את השלטון אספסיאנוס לבית פלאוויוס. אין לו שום קשר לבית היוליים, אבל הוא מאמץ לו את השם קיסר כנותן לגיטימיות, על ידי הצטרפות למשפחה הקודמת שכבר רכשה לגיטימיות. עדיין אין לשם הזה משמעות של תואר שלטוני.
אבי המולדת הוא תואר כבוד [של חנופה] שהעניק הסנאט לאוגוסטוס.
טריבון הוא משרה השמורה לפלבאי – שכבת האנשים הרגילה, אשר תפקידו להגן על האזרח מפני מעשה עוולה כנגדו. לטריבון זכות וטו היכולה לשתק פעולה של כל מגיסטראט [ פקיד בעל סמכות שלטונית ביצועית]. הטריבון נהנה מחסינות גופנית, ואסור לפגוע בו. אוגוסטוס, כפטריקי, אינו יכול להיות טריבון, טבל הוא לוקח לעצמו את הסמכות הטריבונית והחסינות שהיא מעניקה.