האם היו 60 ריבוא מוסרים של מעמד הר סיני בכל דור ודור: שיטת הרבי מליובאוויץ'

שלום וברכה. אקדים כי האשכול הנוכחי םתח באישורו של מיימוני.
אודה מאד מאד למי שיוכל לעזור לי.
במכתב מפורסם למדי של הרבי מליובאוויץ' לסטודנטים, בענייני אמונה, אשר נדפס בכמה ספרים (ובין השאר בספר "אני מאמין" עמ' 239), הוא מציין עובדה חשובה לגבי מסורת מעמד הר סיני, והיא שבכל דור לא פחת מספר המוסרים משישים ריבוא. (להלן הציטוט המדוייק). אהיה אסיר תודה למי שיוכל להסביר על מה הסתמך הרבי בדבריו והאם יש לזה מקור כלשהו.
והרי הציטוט:
"ענין מתן תורה על הר סיני נתאמת דור אחר דור בתור עובדה שהתרחשה במעמד שישים ריבוא הגברים לבד מטף, ואם לכלול הנשים וכן האנשים למעלה מן שישים וכו' הרי היו שם מיליונים אחדים מיוצאי מצרים שעיניהם ראו ולא זר. והרי אין זו עדות מצומצמת לנביא אחד או חולם חלום או חבורה מצומצמת. ועדות זו נמסרה מאבות לבנים דור אחר דור, והכל מודים שלא היה הפסק במסורה זו מאז ועד עתה ומעולם לא נגרע מספר העדים משישים ריבוא ויותר אנשים שאין דעותיהם דומות זו לזו וכו', וגם אחרי שנפוצו בארבע פינות העולם הנה כל הנוסחאות שהגיעו אלינו מעובדה ומאורע היסטורי הנ"ל מתאימות בכל הפרטים. והיש לך עדות נאמנה ומדויקת יותר מזו?"
עד כאן הציטוט.
כמדומני שיש לכך חשיבות רבה, כי הענין שמעמד הר סיני נמסר מדור לדור הוא יסוד אמונת היהדות כידוע, והתורה עצמה מתבססת עליו בכמה מקומות, ועל כן ברור שכמות המוסרים צריכה להיות גדולה, כיון שכח המסירה ככח כמות המוסרים.
וכאמור אהיה אסיר תודה למי שיוכל להסביר על מה הסתמך הרבי והאם יש מקור שמעולם לא נגרע מספר העדים משישים ריבוא.
כמו"כ האם ישנם רבנים נוספים שכתבו בלשון דומה.

עודד וולאנד

כתבת

מוציא_לאור, אכן הזהר אינו נושא הדיון שלנו ולא אחזור לדון בו, אבל הטעון שלך הוא לב העניין כאן. 'מאמינים גם מאמינים' אינה ראיה לנכונות אותה אמונה. היותם של מאמינים אלו 'הגחלת המרכזית' היא שיקול זר לבדיקת נכונות של טענה. הם מעידים על מקומה ועוצמתה של אמונה מסוימת אצל האוחזים בה, אבל לא על אמיתותה. הלא אנחנו יודעים על אנשים רבים מאד בעלי אמונה חזקה מאד מאד, מהם שהקריבו חייהם ביסורים מרובים למען אותה אמונה, מהם, בעלי מחשבה גדולה אשר ידעו לתת באור מעמיק מאד לאמונתם. בכל זאת, כשאתה עומד מן הצד, הנה אמונתם וההתנסויות שעמדו בהן אינן משכנעות אותך ואותי באמונת הנוצרי, יליד האלהים והבתולה, שהקריב עצמו למען האנושות וקם לתחיה.

ענווה נדרשת גם כלפי האמת והיושר, ושני אלה קודמים בערכם ואינם נדחקים מפני גחלת של אמונה.

עמדתי היא כי אמונה מסוימת עשויה להיוולד על סמך עובדה אמתית, או סברות מקובלות, או עובדה מומצאת לאיזה צורך, ויש שהיא אמונה תפלה לגמרי שנתקבלה על ידי נבערים ונשתרשה אצלם. יש אמונות בעלות סבירות והסבר של טעם, ואחרות שאינן ניתנות להסבר והן תקפות במישור האמוני בלבד. מן הצד האחר אנחנו יודעים כי ציבור מסוים, המצוי בתנאים מסוימים, נכון לקבל על עצמו אמונה מסוימת ללא ביקורת, ולהוסיף ענפים לאותו שורש של אמונה. ועוד, ששיקול דעת וביקורת היא תכונתם של יחידים, את ההמון קל לסחוף אותו ולהלהיט את יצריו.
עודד

מו"ל
על מי הראיה, על מי שטוען טענה גורפת או על מי שמסתפק בה?