אשכול זה מוקדש לדברים אודות הכנר האגדי ברוניסלב הוברמן. א. ילדותו בפולין ולימודיו בברלין. ב. הקונצ'רטו לכנור מאת ברהמס. ג. מה ייחד את נגינתו. ד. המוסיקאים היהודים באירופה אחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. ה. המודעות הפוליטית של הוברמן ומלחמתו בנאציזם. ו. הקמת התזמורת הסימפונית של פלשתינה. ז. התזמורת של הוברמן. ח. הסטרדיוואריוס של הוברמן.
הוברמן קיבל במתנה בילדותו כינור סטרדיוואריוס מיוחד מאציל פולני שאהב את נגינתו. בשנת 1936, בהופעה בקארנגי-הול, הוא הופיע עם כינורו המשני - כנור גוארנרי, ובמהלך ההופעה כינור הסטרדיוריוס, אותו השאיר בחדר ההלבשה, נגנב. כעבור כ-50 שנה נמצאה הגניבה, וכעבור מספר שנים הכינור נקנה בסכום אסטרונומי ע"י הכנר היהודי ג'ושוע בל. בל ביצע את הקונצ'רטו של ברהמס עם הכינור של הוברמן בצ'נחוסטובה שבפולין באולם קונצרטים הבנוי במקום בו היה לפנים בית הכנסת של הקהילה היהודית.
נשלח ב-16/11/2014 20:36
התזמורת של הוברמן
המוסיקאים של הוברמן עלו לא"י בשלהי 1936. רובם התגוררו בצפון ת"א בקרבת מקום למבנה רעוע בו היו מתאמנים. ניצח על החזרות המנצח ווילאם שטיינברג, לקול פטישי פועלים שהיו בונים את האולם. משאיבד את סבלנותו באומרו שאי-אפשר להתאמן בכאלה תנאים, הוברמן שאל את הפועלים מה תוספת השכר שהם מבקשים על מנת שיעשו את מלאכתם בלילות, והפועלים השיבו שאינם מבקשים דבר מלבד כרטיסים לקונצרט הפתיחה. באותה תקופה טוסקניני עמד להיות המנצח של תזמורת ה-NBC, ומשנסע ל"פלשתינה" תמהו NBC איזה שכר הציעו לו, וטוסקניני השיב להם שאיננו מקבל שכר אלא נוסע למען האנושות. טוסקניני החל לנצח על התזמורת והיה מאד מרוצה משתי הפרטיטורות הראשונות ולא אמר דבר, ואז בפרטיטורה השלישית החל לצרוח באיטלקית. והמוסיקאים, אשר כל אחד מהם נחשב לעילוי במקומו, היו מרוצים שהתחילו לעבוד כמוסיקאים מקצועיים. מאחר שלא הבינו את לשונו, כדי להסביר להם את כוונותיו, בעצת הוברמן טוסקניני היה רוקד לפניהם. קונצרט הפתיחה בדצמבר 1936 היה בנוכחות 3,000 צופים ועוד מאות צופים שנותרו מבחוץ, חלקם טיפסו על הגג כדי להאזין למוסיקה. הקונצרט היה הצלחה אדירה וגם התפרסם ברחבי העולם המערבי. הוברמן לא הופיע בקונצרט, מתוך כבוד לכוכביו המוסיקאים. בסבב הקונצרטים, חלקם במחירים זולים לפועלים, שמעו את התזמורת כ-15,000 צופים. טוסקניני שב לנצח על התזמורת כעבור שנתיים, והפעם הוברמן הסכים להופיע בקונצרט. עם קום המדינה, התזמורת הסימפונית של פלשתינה היתה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, מהתזמורות המעולות ביותר בעולם כולו. הוברמן התעקש שכל נגני התזמורת יהיו מורים למוסיקה, ואכן המוסיקאים כמורים מיוחדים העמידו דורות חדשים של מוסיקאים בא"י. למעשה רבים מנגני התזמורת הפילהרמונית בדורות הבאים היו מבחינה מוסיקלית בניו ונכדיו של הוברמן.
תוקן על ידי מם80 ב- 16/11/2014 21:23:58
נשלח ב-16/11/2014 19:54
הקמת התזמורת הסימפונית של פלשתינה
בשנת 1934 הוברמן הגיע לסיבוב הופעות של 12 קונצרטים בארץ ישראל, שאז נקראה פלשתינה ע"י המנדט הבריטי. הוא כבר הופיע קודם לכן בא"י בשנת 1929, אלא שהפעם כה התרשם מאהבת המוסיקה של תושביה ומהאידאלים שלהם, עד שהגה רעיון להקים בא"י תזמורת סימפונית, מהמשובחות בעולם, לשמר את תרבות המוסיקה הקלסית היהודית-אירופאית. הוא פנה ונסע למנצח ארתורו טוסקניני, גדל המוסיקאים בעולם דאז, על מנת שיעזור לו. טוסקניני, כמו הוברמן, תיעב את המשטר הנאצי וסירב להופיע בגרמניה. הוא אהב את רעיונו של הוברמן והתנדב לנצח על הקונצרט הראשון. בעזרת טוסקניני הרעיון קיבל תמיכה רבה באנגליה ובארה"ב. במהלך שנת 1936 הוברמן נדד ברחבי אירופה ובחן מוסיקאים יהודים לתזמורת שלו. הוברמן כבר הבין שבבחירותיו הוא חורץ את גורלם של המוסיקאים ועל-כן הבחינות היו קשות עבורו. בפולין, מאחר שהכיר את רוב המוסיקאים, קיים את הבחינות בהפנותו את גבו לנבחנים. הוא בחר 73 מטובי המוסיקאים באירופה שהשתכנעו לעלות לא"י, שאז נחשבה למדבר, בבוטחם בהוברמן. המוסיקאים גם ביקשו ממנו להביא עמם את משפחותיהם וקרובי משפחה והוברמן לא נשאר אדיש לבקשות. כדי להוציא לפועל את תכניתו הוא נדרש לקבל אשרות עבורם מהבריטים ומהסוכנות היהודית, ולהצליח לממן את עלייתם לארץ ואת הקמת התזמורת. ועד העליה בראשות בן-גוריון חפץ בפועלים והסכים לתת לו רק אשרות זמניות, אז הוברמן פנה לוויצמן ראש הסוכנות היהודית, ובהשתדלותו הבריטים סיפקו להם אשרות מיוחדות. הוברמן נסע למסע של 42 קונצרטים ברחבי ארה"ב כדי לגייס תרומות למימון תכניתו. משנוכח שחסרו לו עדיין 80,000 דולר (סכום עתק אז), הוא ביקש סיוע מאלברט אינשטיין, שעזר לו לגייס את הסכום הנדרש. סה"כ הוברמן הצליח להציל כ-1000 יהודים.
תוקן על ידי מם80 ב- 16/11/2014 20:13:52
נשלח ב-16/11/2014 19:34
המודעות הפוליטית של הוברמן ומלחמתו בנאציזם
אחרי שהזדעזע מההרס של מלחמת העולם הראשונה, הוברמן הבין שאמנות איננה קיימת בשביל האמנות אלא למען האנושות. הוא הפסיק את הופעותיו ולמד בסורבון במשך כשנתיים כדי להשכיל. אזי, על מנת למנוע את המלחמות בין המדינות האירופאיות, היה אחד מההוגים של רעיון אירופה המאוחדת. בשנת 1932, הוברמן בן ה-50, נחשב לאחד מגדולי המוסיקאים בעולם. כעבור שנה, משהנאצים עלו לשלטון, הוברמן סירב להופיע בקונצרטים בגרמניה וסירב להצעת עבודה מהמנצח וילהלם פורטוונגלר. הוא נפגש עם אנשי תרבות משפיעים ברחבי העולם ועודד אותם להתנגד לנאצים ולמחות. בשנת 1933 פירסם מכתב בו הגן על התרבות הכלל אנושית ועל החירות. בשנת 1936 במכתב, שפורסם בעיתונות העולמית, הוא גינה את האינטלקטואלים הגרמנים על שאינם משמיעים את קולם ומתנגדים למעשים הברברים של הנאצים. לבסוף הבין שאין לו דרך להלחם בנאצים אלא בעזרת המוסיקה.
