האשכול הזה נפתח בשאיפה, לפתח דיון בהבנת המקראות. בעיקר בדברים שאנו אומרים כל יום כמצוות אנשים מלומדה
וכרגיל לא כל מובנים לנו הפסוקים. בחרתי בשיר של יום, בהמשך כל אחד יבחר כרצונו.
מה הרעיון המרכזי של המזמור מה המסר שלו- פרוש כללי ולא רק פסוק אחד או שניים.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 01/12/2014 11:18:17
נשלח ב-3/12/2014 20:56
והדברים מאירים ושמחים כיום יציאתם מכינור המשורר הא-להי.
נשלח ב-2/12/2014 11:48
שח לי חכם מופלא אחד, צא ובדוק בעצכח שנשתבשו באיזה מזמור מתלים, והודיעםשזה המזמור הולך על ימי יהושפט, אשר רצה לעשות אניות תרשישה ולא הלך לו, ככתוב: "יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברו אניות בעציון גבר: אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט" (מ"א כב'). ובאותו הזמן נקבצו המלכים על ירושלים ונבהלו מאד, ככתוב: "וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו בה' אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו: ויועץ אל העם ויעמד משררים לה' ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו לה' כי לעולם חסדו: ובעת החלו ברנה ותהלה נתן ה' מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה וינגפו: ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית: ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה: ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל כי רב הוא: וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי שם ברכו את ה' על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה עד היום: וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם ה' מאויביהם: ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל בית ה': ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם ה' עם אויבי ישראל (דה"ב כ'). ועל עמק זה אמר יואל: "וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי" (יואל ד').
אמר הצפרדע, הן ראיתי שבקטע שהעתיק אברם העברי מוזכרת מלחמת יהושפט ברמז, אבל לכאורה הוא הפשט הפשוט, וצ"ע.
נשלח ב-2/12/2014 10:19
ננסה לתת הסבר למזמור. בשפה מדוברת. חיל כיולדה- נאמר כשאדם נחשף לתופעה על טבעית- לא נורמלית.
כמה מלכים נועדו יחד לבקר בירושליים ששמה יצאה למרחקים ביופיה ובארמונותיה. והנה לפתע מתגלה לעייניהם מחזה, לא הגיוני, עמוד העשן שעלה מבית המקדש, התמר בצורה ישרה מאד, ללא כל עקימות. צועק אחד המלכים בבעתה- הרי רוח קדים תשבר אוניות תרשיש- אז איך הרוח הזו לא מזיזה את עמוד העשן? באמת כאשר שמענו כן ראינו לא -יאומן.
משנה מסכת אבות פרק ה
[ד] עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם ולא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה ולא נצחה הרוח את עמוד העשן
ההמשך כהמשך.
נשלח ב-1/12/2014 22:34
אברהם,פרוש המילה כסיל הוא קבוצת כוכבים, ופילים יכולים להיות צורות עננים בשמים ולכן השיר ברור כשמש בשמים
נשלח ב-1/12/2014 21:31
ישיבשר
גם אם צריך כ', היא נוספת לב' ולא במקומה (מכיוון שאין במזמור דבר ה"דומה" לרוח אלא דומה לתוצאות הרוח - הרעדה.) וכ' חסרה זה דבר הגיוני בסגנון התנ"ך.
אברם העברי
ראשית, למיטב זכרוני נתן אלתרמן כתב גם חידות ולא רק שירים. וחוץ מזה - עד שאתה מתלונן על שאינך מבין מזמורי תהילים, אולי תנסה ללומדם? זה מה שאני עשיתי, ואני חושב שדי הצלחתי, כמו שיכולת לראות לעיל.
נשלח ב-1/12/2014 20:47
עד שאתה שואלני על מזמור עתיק מתהלים, תסביר לי את השורות הבאות שכתב משורר דגול בן ימינו:
אין קץ לחוכמה ואין כסיל לקישוט
ואפילו ידך הלבנה אשמה היא -
אצא לי על כן, במעיל קיץ פשוט,
לטייל בין פילי השמים.
(נתן אלתרמן, 'אל הפילים', מתוך "כוכבים בחוץ", ההמשך מעורפל לא פחות...)
אני יודע שזה לא קשור, פשוט נתקלתי בשיר הזה לאחרונה ואני עדיין המום :) או בלשון חכמים: "מאן דמפרש לי 'אל הפילים' אליבא דחד משוררא, מפרשנא ליה מזמור מח אליבא דמי שירצה..."
נשלח ב-1/12/2014 20:28
אברהם ,איך הפחד הנורא של המלכים קשור לעליה לרגל? (קויפמן)
נשלח ב-1/12/2014 19:28
ולגבי הפסוק התמוה \ תקוע:
נשלח ב-1/12/2014 19:26
נשלח ב-1/12/2014 19:25
מתוך עולם התנ"ך לתהלים:
נשלח ב-1/12/2014 19:22
העתיד לבא? נבואה? נבואה למה? בחייכם הרי זה מזמור תהילים- אומרים אותו כל יום ב. קבוע. פרוש בקש.
נשלח ב-1/12/2014 17:33
אולי זה מתאר התגלות מסויימת של ה' בירושלים בפני קבוצת מלכים, בעבר או בעתיד, וכנראה בעתיד
נשלח ב-1/12/2014 17:09
כל הפסוקים הם תאור העתיד לבוא. ולכן זה מסתדר עם יתר הפסוקים.
נשלח ב-1/12/2014 16:35
ואיך זה מסתדר לך עם יתר הפסוקים?
נשלח ב-1/12/2014 16:30
יש לזכור שבתקופה של זמן כתיבת המזמור התואר מלך עדיין עורר כבוד ויראה עצומה.המזמור הזה מתאר את אחרית הימים בירושלים שאז יהיה שם ה' נשגב ומפחיד ושובר אניות מלכים ברוח קדים בלבד שאפילו מלכים חזקים שנחשבו לאלוהים בעצמם יפחדו מאד מאלוהי ישראל ולכן התאור חיל כיולדה ושאר תאורי הפחד הולמים את המצב שיהיה בעתיד לבוא.