קטונתי מלהבין איך הדיון דנן קשור לנושאי הפורום.   

דעותיו של מאן דהוא על החרדיות \ העדרה \ מקבילותיה \ או הפכיה אינם מנושאי הפורום. 

כמו כן אין מקום להטפות ולנזיפות - ורק מצד זה אשכול זה ראוי למחיקה וגניזה. 

במקום זה דנים על רעיונות ובמידה שעצלנות המנהלים איפשרה חריגה מהכללים הנ''ל הרי שאין בכך ללמד על שינוי הכללים.  

אני לא מבינה איפה המנהלים. באמת אי אפשר לנהל פה דיון רציני, מקס עובר באופן קבוע על כללי הפורום וכל הדיון אצלו הוא אד הומינם, כלומר לגופו של גולש ולגופם של אנשים, זה ממש לא מתאים לפורום של אנשים חושבים. הוא מציף את הדיון בתגובות כך שאי אפשר להתעלם ולדון כאילו הוא לא נמצא. איפה המנהלים? אני באמת רוצה לדון בנושא כל כך חשוב, ואי אפשר!

מקסמן, אתה כותב שהחרדים הם אפילו לא עבדים של אלוקים... ה' ישמור ממילים כאלו. אני חרדית ומשתדלת להיות עבד לה', בשביל זה יצאנו ממצרים. כמו כל העדר השמרני, אתה אומר בפירוש שחרדי זה לא להיות חרד לדבר ה' אלא לנורמות החברתיות הנוקשות. לגבי הטענות שלך אלי, אז לא, אני לא הנשים שראית בסרט, אני גם לא פמיניסטית כלל, אני רק מחפשת צדק על פי תורה. זה הכל.

סיפור הגירושין שלא רצית לקרוא, אינו רק סיפור אישי, אלא סיפור על קהילה דורסנית שבה העסקן מחליט מי יתגרש ומי לא, וכאשר אישה עושה היפך רצונו (כלומר מתגרשת) הרי הוא מכפיש אותה בכל הקהילה ופועל נגדה בכל דרך אפשרית, והכל בהסכמת הרבנים האטומים שאין להם טיפת רגש לאישה שגם כך עברה חיים קשים מאוד. המצב בציבור החרדי כיום הוא שנשים כמוה נרמסות בצורה לא אנושית ואין מי שיגן עליהן כי כל בעלי הכוח והשררה הם גברים, וכנגד זה רוצים שתהיה אישה חזקה ומשפיעה בציבור החרדי, כמו חברת כנסת, שתפעל למען אותן נשים נרמסות. 

כל החרדים והחרדיות המכריזים יומם ולילה שהם מאושרים להיות חרדים, הרי זה רק כי התמזל מזלם להיוולד במשפחה אשכנזית מיוחסת לתפארה, ולקבל שידוך טוב. מי שנולד להורים גרושים, או בעלי תשובה, או ספרדים, או מי שהתחתנה עם בעל שהתגלה אלים וסרבן גט- אין שום עזרה מהקהילה, רק דורסנות ויחס גרוע. חברה שדורסת את החלשים היא חברה בעייתית, ואת זה באו הנשים האמיצות הללו לפתור- בדיוק כמו רוח התורה שדורשת מאיתנו "אלמנה גר ויתום לא תענון". אז כן, אני נשואה ומאושרת, אבל אני גם מסוגלת לראות את מי שלא זכה לחיים וורודים, לחוש אמפתיה כלפיו, ולכעוס למראה היחס הגרוע שמקבלים כל אלו בחברה החרדית.

מקס,

שאלו חסידים את רבי לוי יצחק מברדיטשוב: אם החסידה עושה חסד עם חברותיה, מדוע נחשבת לעוף טמא. השיב להם: כי עושה חסד רק עם חברותיה. במציאות הבעייתית של דורותינו, זו מעלה גדולה להנהיג קהילה קטנה כראוי.
בכל זאת, בא"י כלל ישראל זקוקים גם למנהיגים שטובת כלל ישראל תהיה תמיד בראש מעייניהם.  למד בעיון את ספרו של הציץ אליעזר "הלכות מדינה" אם רצונך להבין איך בונים חברה כללית עפ"י התורה. זו איננה תורה מאירופה, אלא תורתם של ת"ח של א"י.

הבעיה של הרב מאודסה התחילה בזה שהוא העריץ את מנדלי מוכר ספרים.
בכל אופן, חשוב מאד להיות מהנעלבים ואינם עולבים, להבליג על פגיעות נוראות ולהתנהג ברכות לבעלי זרוע עריצים, אנטישמיים ושטופי שנאה עצמית המשוטטים במיליארדיהם בעולם ונוהגים להתנכל לבני הנביאים, משמרי המסר הקדוש של היהדות האמיתית.
הכותב וחותמים, עשרות הרב מיכים מרושעים.

מקס,

פעם שלשה פרחחים נסעו ברכבת וראו יהודי פשוט שוכב על הרצפה וישן. מראהו הצחיק אותם והם לקחו גפרור והדליקו את שערו. משהתעורר, צחקו עליו וביזו אותו. היהודי לא אמר להם דבר. כעבור כמה שבועות שלשת הפרחחים הגיעו לעיר, ולתדהמתם ראו שאותו יהודי פשוט משוחח עם רב העיר. הם שאלו את רב העיר מדוע הוא משוחח עם יהודי כזה פשוט. רב העיר אמר להם שזהו רבי יוסף זונדל מסלנט. הפרחחים השפילו את מבטם וביקשו ממנו מחילה. רבי יוסף זונדל סלנט אמר להם שהוא סולח להם בתנאי שהם מתחייבים שלעולם לא יזלזלו באנשים פשוטים ויכבדו כל אדם.

בעיר אודסה היה רב שהטיל את אימתו על בני העיר. כשניגש ללחוץ את ידיהם של אנשים, לרוב האנשים היה מושיט שלוש אצבעות, לאנשים שלא מצאו חן בעיניו שתי אצבעות או אצבע אחת, לאנשים שמצאו חן בעיניו ארבע אצבעות, ורק ליחידי סגולה היה מושיט חמש אצבעות. אותו רב העריץ את הסופר מנדלי מוכר ספרים והשתוקק לפגוש אותו, אלא שמנדלי, ששמע על מנהגו של הרב, התחמק מפגישות עמו. פעם נפגשו באקראי, והרב אץ למנדלי והושיט לו את כף ידו עם חמש אצבעות פרושות, מנדלי התבונן בו בקרירות והושיט לו אצבע אחת. מאותו יום הרב חדל ממנהגו הנלוז, והיה מושיט לכולם חמש אצבעות לשלום.

אם יש לרבנים בקהילותיהם עסקנים או בריונים המפרידים בינם לבין הציבור הרחב, הרי זה כי לדאבוננו מידותיהם-הם אינן מתוקנות. רבי יוסף זונדל מדי יום למד מוסר במשך שעה ועשה חשבון נפש מה עליו לתקן.
הוא לא כתב ספרים, אולם הצליח להנחיל את תורתו לתלמידים שהמשיכו את דרכו. לענ"ד יש לשתיקתו ערך גדול יותר מרוב הספרים שהתפרסמו בדורות האחרונים.


 

מקס
אני מבין שהחלטת לעזוב, אבל אפשר לעשות את זה בדרך היפה. ככה תוכל לקבוע לבד מתי לעשות את זה.
דומני, שאתה משום מה רוצה שדווקא ההנהלה תחליט מתי אתה עוזב... (בב"א)

מקס,

מה ההבדל בין המון פורומי שניסה לסתום את פיך לבין עסקנים ואספסוף המשתררים על רבנים עד כדי כך שהם חוששים לומר את דעותיהם האמתיות?
להזכירך, רבי מנשה מאילייא, מגדולי האחרונים, נרדף כי פירש סוגיה בגמרא לתלמידיו שלא כפירוש רש"י, וכעבור מספר דורות גילו כתב-יד עתיק של רבינו חננאל שפירש את הגמרא ממש כמו רבי מנשה מאילייא.
אוי ואבוי לחברה אם אין בה מבקרים, אם אין אם בה מקום לדעות החולקות זו על זו, אם אין בה כבוד לדעות יחידים ומעטים.