לצורך עבודה מסויימת אבקש מהחברים להביע דעה על דברי הגמרא (ב"מ פד.-מופיע חלקית בברכות כ.):
"אמר רבי יוחנן אנא אישתיירי משפירי ירושלים.
האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונותביה בין שמשא לטולא ההוא זהרורי מעין שופריה דרבי יוחנן...
רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי אמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין רבי יוסי בר חנינא אמר מהכא וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים אותם ואין העין שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן"
פירוש בקצרה:
רבי יוחנן מספר על מוצא יופיו החריג, והגמרא נותנת אפשרות להבין את עוצמת יופיו בעזרת גביע כסף ורימונים.
עד כאן הקדמה לנושא המודגש שעליו אני מבקש להצביע:
רבי יוחנן יושב בפתח היציאה מהמקווה בזמן שהנשים טובלות, ע"מ שהנשים תסתכלנה ביופיו ועי"ז יוולדו גם להם ילדים יפים וחכמים כמותו. <הנחות הכרחיות להסכמה עם הסיפור: אם האישה נמשכת במשהו יפה, ילדיה יהיו דומים לו; תווי הפנים משמעותיים לצדיקות (לא יודע אם משכל, שאיפות או מרכיב 'צדיקות' אחר)>
בפשטות הסוגיא כוונת רבי יוחנן היתה תתאוונה ליופיו. וכל קורא מתקשה:
האם זה מוסרי? (לגרום בדרכים שונות שהילדים של השכן ידמו לי)
האם נכון להתנהג כך? (כל ילד מגיע עם מרכיב אישיות מיוחד לו, למה להרוס את האידבדואליזם?)
האם לא מדובר בשימוש לא הוגן? (כפיה מסויימת של האישה להתאוות לאדם)
האם היינו מגדירים מעשה כזה כפריצות, או לפחות כסתיה מסויימת מערך הצניעות?
רוב תודות
נשלח ב-15/12/2014 17:04
סתם הערה - וייראו העם את ה' - כתוב בשני יו"ד, ולכן חייב להיות מלשון יראה. אבל ויאמינו - נובע מ"וירא העם את היד הגדולה ("וירא העם" - הוא גורם לשני דברים: א. "וייראו העם", וב. "ויאמינו")
נשלח ב-15/12/2014 15:25
שלישי יראה אכן לא הביאה לידי אמונה , מיד לאחר יום וילונו העם. אבל לא זה הנושא- את אלוקים אי אפשר לראות כאמור- ה' בעצמו מעיד שאי אפשר לראות אותו. יראה זו לא תמיד פחד- יראת הרוממות. זו גם יראה. נכון שיש כמה אנשים הזויים שאומרים שהם ראו ורואים את ה', חלקם מנהיגי קהל וחלקם מאושפזים.
נשלח ב-15/12/2014 15:18
שלישישי כתב:
בסרטון תוכל לראות את היד הגדולה. מעבר לכך תוכל לראות איך אלהים פועל בעולם....
תוקן על ידי maxmen ב- 15/12/2014 15:19:26
נשלח ב-15/12/2014 15:00
maxmen כתב:
לפני שתסביר את המשפט, לא נבין את המשפט.
מה פירוש שראו את היד הגדולה ?
בסרטון תוכל לראות את היד הגדולה. מעבר לכך תוכל לראות איך אלהים פועל בעולם....
לפני שתסביר את המשפט, לא נבין את המשפט. מה פירוש שראו את היד הגדולה ?
יש וויכוח פילוסופי במשך כל הדורות, האם היקום דטרמיניסטי מוחלט ולכן הכל קבוע מראש, ולכן כל ניסיון לשנות משהו - כמו עבדות והכחדת האומה במצרים, היא בלתי אפשרית. או שהיקום דינמי, שהאלוהים כן משחק בקוביה ואז אפשר לראות את ידו. זה כל המשמעות של וירא ישראל את היד הגדולה. אין לך יד הגדולה יותר גדולה מיזה מלראות אייך הממשלה נפלה בלי סיבה רציונלית חוץ מהסיבה שאין קיום לרשעים. עצם שאין קיום לרשעים בטבע ?! היא היא היד הגדולה של האלוהים !!
רק תיקון וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ
ויראו- לא מלשון ראיה- אלא מלשון יראה!
נשלח ב-15/12/2014 12:20
maxmen כתב:
אתה מכיר את אלוהיך על ידי שכלך = המלאך בין האדם לאלוהיו הוא שכלו.
אבל אם אתה מבטל את דעתך לאלוהים שאתה לא מכיר אז הוא לא מחוייב לך.
מצד שני, שכלו של אדם הוא שאלה של התפתחות = זמן + לימוד + עמקות + דרישת הטוב.
ולכן מחויב המציאות שאתה עוד צעיר אתה חייב לסמוך על שכלו של החכם\זקן = אימון = אמונת חכמים.
שאתה יודע להיות מספיק ענוו ולבטל את דעתך לדעת החכם ממך, אז אתה מרוויח בשנים 1, שאתה לומד ממנו 2, יש לך על מי להישען.
ואם לא תעשה את זה ותלך ישר לשכלך\אלוהיך ?! אז תדע שהוא אש אכלה. כלומר משחק באש. ולכן אומרים חכמים שצריכים לדבוק בחכמים כי האלוהים שזה שכלך הוא אש אכלה עד שתהיה חכם מספיק בעצמך שהצעירים יתנו בך אימון.
אם המשוואה שלך אלהים=שכל, אז אנחנו לא נמצאים באותה דעה.
ההבדל בין המבטל את דעתו לרב או מוחמד, כל הפחות הרב או מוחמד מחוייב לטובתך, אחרת מאמיניו לא יאמינו בו.
מה שאין כן שאתה מבטל את דעתך לאלוהים שאתה לא מכיר, הוא לא מחוייב לך כלום והלך עליך.
במקום שיהיה לך אלהים יד-ראשונה אתה מקבל אלהים יד-שניה.
לא חבל על השכל שקיבלת?
אתה מכיר את אלוהיך על ידי שכלך = המלאך בין האדם לאלוהיו הוא שכלו. אבל אם אתה מבטל את דעתך לאלוהים שאתה לא מכיר אז הוא לא מחוייב לך. מצד שני, שכלו של אדם הוא שאלה של התפתחות = זמן + לימוד + עמקות + דרישת הטוב. ולכן מחויב המציאות שאתה עוד צעיר אתה חייב לסמוך על שכלו של החכם\זקן = אימון = אמונת חכמים. שאתה יודע להיות מספיק ענוו ולבטל את דעתך לדעת החכם ממך, אז אתה מרוויח בשנים 1, שאתה לומד ממנו 2, יש לך על מי להישען. ואם לא תעשה את זה ותלך ישר לשכלך\אלוהיך ?! אז תדע שהוא אש אכלה. כלומר משחק באש. ולכן אומרים חכמים שצריכים לדבוק בחכמים כי האלוהים שזה שכלך הוא אש אכלה עד שתהיה חכם מספיק בעצמך שהצעירים יתנו בך אימון.
נשלח ב-14/12/2014 09:57
maxmen כתב:
ההבדל בין המבטל את דעתו לרב או מוחמד, כל הפחות הרב או מוחמד מחוייב לטובתך, אחרת מאמיניו לא יאמינו בו.
מה שאין כן שאתה מבטל את דעתך לאלוהים שאתה לא מכיר, הוא לא מחוייב לך כלום והלך עליך.
במקום שיהיה לך אלהים יד-ראשונה אתה מקבל אלהים יד-שניה.
לא חבל על השכל שקיבלת?
נשלח ב-13/12/2014 17:58
שבוע טוב לכולם.
אריאל73 כתב:
האם לדעתך התבטלות לדעתו של אדם זהה להכרתו? אני לדוגמא משתדל להתבטל לדעת הקב''ה ולא מכיר אותו
בוודאי שאתה חייב להכיר את האדם שאתה מבטל את דעתך לטובת דעתו, אחרת מה אתה רוצה מערבי שמבטל את דעתו לדעת מוחמד ?? אתה גם צריך להכיר את האלוהים בכדי לבטל דעתך לדעתו אחרת מה אתה רוצה מהנוצרי שמבטל דעתו לאלוהי הבייביסיטר ?
ההבדל בין המבטל את דעתו לרב או מוחמד, כל הפחות הרב או מוחמד מחוייב לטובתך, אחרת מאמיניו לא יאמינו בו. מה שאין כן שאתה מבטל את דעתך לאלוהים שאתה לא מכיר, הוא לא מחוייב לך כלום והלך עליך.
נשלח ב-12/12/2014 12:22
מקס, רק תסביר לי: אני מניח שאתה תחת צילם במובן המטאפורי בלבד, כלומר - אתה מתבטל לדעתם. גם היותך אפר תחת כפות רגליהם היא מטאפורה להתבטלות לדעתם. אם כו, האם לדעתך התבטלות לדעתו של אדם זהה להכרתו? אני לדוגמא משתדל להתבטל לדעת הקב''ה ולא מכיר אותו
