מהי דת ומהי אמונה

יש עוד פסוק ותחסרהו מעט מאלוהים אם היית חושב בהגיון היית מבין שאי אפשר להכליל את אלוהים פסוק אחד ואפילו לא במאה פסוקים

אתה צודק   ההגיון   הוא גורם שלילי ומזיק לאמונה

שלישי - אלוהים לא רוצה שתדע להבין אותו כי אתה לא מסוגל להבין כך הוא אמר למשה רבנו שהבנתו היתה די גבוהה

אם  אלו ידיעותיך על אלוהים אתה במצב לא טוב  אדם יכול להמית אדם יכול להחיות אדם יכול למחוץ  וכמובן אדם יכול לרפא צא ולמד כמה אנשים שבזמנם היו מתי מחיים הרופאים היום

עודד

כתבתי כבר שלא אכפת לי אם אלוקים הוא גוף או לא. מה שחשוב זה שהוא פועל. אגב, צריך גם להגדיר מה זה גוף. כי אם לכח המשיכה אתה קורא "ביטוי של הגוף", הרי זה בדיוק מה שאני קראתי "כח גבוה". אתה שב ואומר שכח המשיכה לא צנח על הגוף מלמעלה". הרי זה מה שאמרתי: השאלה איך אתה מבין מה זה "מלמעלה". גם אם זה משהו גופני זה עדיין קיים. ויותר מכך: אם יש פעולה של הגוף (נניח כח משיכה), הרי שבהכרח יש בגוף מהות שהיא מעבר למה שניכר בה. זהו כבר הוכחה לכוחות נסתרים הפועלים במציאות. כשאני אומר "נסתרים" אין הכוונה שאין להבינם, אלא שהם אינם מושגים לחושים באופן ישיר. ובזאת אני חוזר להודעה הפותחת של האשכול, שם הסברתי זאת. והואיל וישנם כוחות שאינם מושגים לחושים באופן ישיר, לא יקשה עלינו לקבל שגם "אלוקים" הוא כזה. מה הוא בדיוק? זה עוד שאלה. אבל הוא יכול להיות קיים, בצורה כלשהיא. וכאשר הוא פועל, ביכולתו לפעול גם דרך בני אדם, גם דרך הרופא, למרות שהוא איננו אדם וגם לא רופא, וגםלא שום פועל הפועל "מטעם" איזה אדם שיהיה, בדיוק כפי שכח המשיכה פועל דרך כדור הארץ, למרות שהוא לא אבן לא אדמה ולא לבה, וגם איננו פועל מטעמם (וגם אם נניח שהוא פועל מטעמם, זה כנראה לא ישנה הרבה לענייננו.). (ואגב, לא אמרתי בשום מקום שהגעת המקרר לקומה השלישית הינה עדות לנשיאתם של שני ישויות. זוהי סתם עלילה) יחד עם זאת, אני חושב שהאנשים שחיו לפני אלפיים ושלושת אלפים שנה היו, לפחות ברובם, אנשים שפויים. אם אתה סובר שהאנשים הללו היו ברובם בלתי שפויים, כדאי לפתוח אשכול ולהביא תימוכין לדעה זו. בודאי יש לך סיבות טובות לחשוב ככה.

"העמדה המטריאלית טוענת שאין דבר אחר מלבד חומר. גם הנפש והרוח הם חומריים, גם האל הוא חומרי. קודם שעלתה עמדה אחרת לא נוצר הניגוד הגדול, ורוב האנשים בכלל לא נתנו דעתם לעניין. באופן דומה, קודם שהאור נתפס כחומר או כגל בעל מהירות, ומה ששמתחייב מזה, לא נתנו אנשים את דעתם על העניין."
השאלה היא - כשעלתה השאלה לגבי הימצאותם של ישיות שאינם קשורות בגוף - מניין לך שקודם עלתה הדעה המטריאלית ורק אח"כ העמדה ההפוכה. ולגבי עצם הטענה, הרי לא טענת כאן שום דבר מעבר למה שכתבתי אני, אלא שהפכת זאת כביכול זה תומך יותר בדעתך מאשר בדעתי. וכי למה שמישהו יסכים שכך הדבר?

 כתבת "לפעמים דרך רשעים צלחה והצדיק לרוב נכשל. עלי לשאוף להיות ראוי לכך, כלומר, שאיפה זו היא שאיפה מכוונת אבל שאינה יכולה לקבל אישור"
מעניין אותי לדעת על סמך מה פסקת זאת. מניין לך שהצדיק נכשל ועוד "לרוב", ומניין לך ששאיפה לחיים "תואמי מצב אלוקי" אינה יכולה לקבל אישור. כבר חז"ל טענו שרשע שהשעה משחקת לו "אף זוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו". וכבר בתנ"ך נטען - כך ע"י אלוקים עצמו - שבני ישראל גלו משום שחטאו, ושבסופו של דבר במלמחת גוג ומגוג "וידעו הגויים כי בעוונם גלו בית ישראל" ולא בחולשתם או בחולשת אלוקיהם. ויותר מכך: הנביא יחזקאל מנבא לבני עמו שאיתו בגלות בבבל - הוא גלה עם גלות החרש והמסגר - אותה גלות שגלה בה מרדכי "עם יכניה מלך יהודה" - והם כמובן הצטערו מאוד על כך שיחזקאל אומר להם שהיישוב היהודי בארץ יחרב לגמרי. ואיך יחזקאל מנחם אותם? התשובה היתה די פשוטה - למרות שלבן דורנו היא נשמעת אולי מעט מפתיעה: "והנה נותרה בה פליטה המוצאים בנים ובנות, הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם... ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם, וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאום ה' אלוקים". ובכן, אם כך חושב אלוקים, על סמך מה אתה טוען שבני ישראל נחשבו צדיקים ו"למרות זאת" גלו? כשתהיה לך גישה לעולם מושגים זה של רצון ה' וקיומו ע"י אנשים, ושכר ועונש, אז אשמח לשמוע מה דעתך בנושא. כל עוד אתה מדבר מתוך עיון במציאות המודרנית שאיננה מכירה (תרתי משמע) במציאויות "אלוקיות", אין טעם לדון בשאלת צדיק ורע לו רשע וטוב לו. גם אני בחיי האישיים אינני רואה רק טוב. אבל אני מאמין שיש סיבה ויש תכלית, ויש משמעות לכל דבר. ואני מחפש - והקב"ה שומע. ולאחר עבודה אפשר להבין היכן היו טעויות. והאיך אפשר לתקנם. ולא תמיד אפשר. לא מייד. אבל אפשר לדעת שאפשר להיכנס לתהליך שמתוכו תצמח גאולה - בבחינת שובו אלי ואשובה אליכם.

"אם אלהים הוא פועל מוחלט, הרי שאינו יכול להיות נפעל, משמע שאינו יכול להכיר את המציאות ולדעת את מצבה, ולשמוע את התפילה ולהענות לה, ועוד ועוד. תפיסה כזו אכן קיימת, וגם אצלנו."
שמיעת התפילה פירושה שמיעת ההד לפעולות של אלוקים, שבדיוק כפי שהוא פועל ע"י הרופא - סמכות הרופא היא סמכות נאצלת מהאלוקים - גם אם לא ישירות - כך בדיוק גם התפילה היא פעולה הנאצלת מהאלוקים, וכאשר ההד שלה נשמע אצל אותו אלוקים - מייד הוא ממשיך את פעולותיו - פעולותיו של עצמו - ומגיב לתפילה. זה כך בדיוק כמו שהקב"ה ברא את החומרים מהם מייצרים אנטיביוטיקה, וכאשר ה"הד" של אותם חומרים - מגיע אל האדם - שאותו הקב"ה רצה לרפא - מייד האלוקים מגיב ומרפא את האדם. זה לא בכל מצב, לא בכל צורה. על זאת בדיוק אני מתווכח עם חברי הפורום האנטי-מסטיים, הטוענים שלמיסטיקה אין כללים, ואם הקב"ה פועל הרי שזה בכל מצב, ואני טוען שלא כך הדבר, אלא ודאי גם לעולם הרוחני יש כללים משלו, וכאשר לא מולאו התנאים הדרושים למיסטיקה לפעול - היא באמת לא תפעל. כך רצה הקב"ה. אפשר להיות מרוצה מזה או לכעוס על זה, אבל זוהי כנראה המציאות - שאם יש מיסיטיקה - גם לה יש כללים פנימיים. וזה יותר רציונלי מאשר לטעון שיש מיסטיקה ללא כללים פנימיים. אלא שאלו שטוענים למיסטיקה ללא כללים פנימיים כנראה לא מאמינים במיסטיקה בכלל, אלא שהם רוצים למשוך אליהם את המיסטיקנים כדי שבשלב הבא הם "יגלו להם את האמת". שיערב להם. זו לא דרכי.