הרב יהושע מונדשיין ע"ה

מכתב לידיד ש"החמיץ" ● חשבון נפש אמיתי

בהתקרב יום הבהיר ג' תמוז שהינו יום של חשבון נפש אמיתי וכנה של כל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה, מגישה מערכת חב"ד אינפו מכתב אותנטי משנת תשנ"ג, שנכתב ע"י הרב יחזקאל סופר שבסגנון ישיר ונוקב, עונה לידיד שהתבטא בחריפות והציג טיעונים שונים על אמונת החסידים ברבי  ● "וכי נעלם ממך שהחל ממאמר הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א קבע נשיאינו שליט"א שדורנו הוא דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה? וכל הפצת התורה והחסידות אינם אלא "להביא לימות המשיח".. וכל המנסה להעלים נקודה זו ו"לצנזרה" יכול לשלוח כל המאמרים והשיחות לגניזה החרסונית". . ר"ל" ● לקריאת המכתב המלא

ל סיון התשס"ט (22.06.2009)

ב"ה י"א ניסן תשנ"ג יום הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א "חטר מגזע ישי"

תשובה לאגרתו של ידיד ש"החמיץ"

פליטת-קולמוסך המפתיעה את נפש ידידיך ורעיך הזוכרים אותך כאחד מבחירי התמימים, הניעתני להוכיחך בתוכחת מגולה מאהבה מסותרת, ודרכי תשובה לא ננעלו, וכולי האי ואולי תגבר בך הדייסה של תומכי-תמימים, על ההשפעה השלילית של השטן-האוניברסיטאי שהשתין במוחך (בסגנונו של א.צ.ג.) (ועיי' היטב ביבמות ט"ז,א. ברש"י ד"ה בכור שטן)

בטרם אתייחס לטיעוניך לגופו של ענין, אביע תמיהתי עליך, מנין צברת ישות כה רבה לזכות את כל עדת חסידי חב"ד, רבני-ה ומשפיעי-ה ב"פקיחת עיניים" (סגי נהור בלע"ז), בהנחה שהנך הפקח שבחיות שיצא להצליף בזנבו המפואר ולאלפינו בינה כמלמד-דרדקי, תוך חלוקת "ציונים" לאישיותו של פלוני ולחסידותו של אלמוני ולהאשימם כחובשי מסיכה דו-פרצופית של צביעות – האמנם לא חששת שהנך מביע דיעות של "רעולי-פנים", שפנימיותם הורעלה בהנחות העולם האקדמאי, ועוטפים מצפוניהם בניסוחים חז"ליים ההופכים אמונה לכפירה, וכפירה לאמונה? הנאה לתמים להפוך לשועל "בכרם חב"ד"?.. או שמא החלטת לטבוע סגנון מקורי של ליבוביץ שבליובאויץ'?

לו היו מניעיך כה קדושים כפי שהנך מציגם לא היית נועץ ציפרני-לשונך בזעם אמוציונאלי בליבה של אמונה תמימה של אלפי חסידים, מתוך יומרנות יהירה של הרציונאליסט שנפל נעביך בעדר של שוטים. . .

היכן נעלמה האוביקטיביות המוחית, דרכי ההוכחה הרציונאליות, ההתייחסות למקורות ולמובאות וההגיון שבדימוי מילתא למילתא ? אנמם זכותו של כל חסיד להביע דעתו ואף לפרסמה (למרות שהוא בז לפרסומת. . ) ובפרט, בהיגיינה של האוירה כיום במחננו, בימות ה"גשמים" (של כתבות, מאמרים, צווחין אף פקסין שאינן בטלין ולא שביתין . . . ) ברם, גם "כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן (ביב ליוגרפיה בלע"ז) . . . אם הזיקו חייבים לשלם!" ואף אם דברי יגרמו לך צער אין הצער שוה בנזק המלך מלכא משיחא וד"ל.

***
אקדים ואציג הנחה שאני תקוה שתהא מקובלת גם עליך כבר-דעת שסברות שכלתניות גרידא, אין בכוחן לקבוע אמת מוחלטת, שהרי "אין דעותיהן שוות", והדעת נחלק כידוע לחסד וגבורה, והשכל כאותו פרקליט העובד למען "מרשו" (המניע האנוכי), ועל כן, ההכרעה בנידון דידן צריכה לבוא תוך הסתמכות על שיחות כ"ק אד"ש ששכינה מדברת מתוך גרונו (ובקרוב ממש גם אנו נשמע זאת באזנינו!) וכחסיד ותמים ודאי תסכים לבטל החלטות השכל האנושי-האנוש ולהודות על האמת.

***
בפתח טיעוניך הנך מציע לעלעל האג"ק של הרבי שליט"א כיצד בנה את תנועת חב"ד מהמסד אל הטפחות, כשהוא תובע דיווחים מי"ט כסליו, יו"ד שבט וכו' "וכי יוכלו העסקנים מלהתחמק מפעילות ודיווח בי"ב תמוז בטענה שלא קיבלו הוראה ?! האם לא ברי לנו שהרבי יריץ להם מכתב נזיפה כפול ומכופל"?! (תוכ"ד).

וכי נעלם ממך שהחל ממאמר הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א קבע נשיאינו שליט"א שדורנו הוא דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה? וכל הפצת התורה והחסידות אינם אלא "להביא לימות המשיח" ובפרט כ"ק אד"ש שכל הלוז של משנתו הוא ענין המשיח ובאופן של "הורידה למטה בארץ" וכל המנסה להעלים נקודה זו ו"לצנזרה" יכול לשלוח כל המאמרים והשיחות לגניזה החרסונית". . .– (ר"ל)

ובמיוחד, החל משנת תש"ן ואילך ממקד של שיחותיו ותביעותיו בהפצת ענין הגאולה ומשיח. ועודד את כל היוזמות בפרסום האדיר של "הכונו לביאת המשיח", ואישר – בשיחה מוגהת את: הפס"ד של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח . . . . פס"ד "מסיני" שנמשך וחדר גם בגדרי העולם". (ש"פ משפטים נ"ב). ואף רמז ברורות באישיותו של המשיח שבדורנו, ורמז לשמו ולביתו בית רבינו שבבבל (770) . וביודעיו ומכיריו קאמר, שידע שייצאו ויפרסמו בוודאי בקול רעש גדול את ההדברים. ולא זו בלבד, אלא ששנה קודם לכן, תבע וזעק: "הדבר היחידי שיכולני לעשות למסור הענין אליכם עשו כל מה שביכולתכם, עניינים שהם באופן של אורות דתוהו אבל בכלים דתיקון"!

האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה. . . צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל?. . . ) התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!  

הרי שמתורף – דבריך עצמם, מובנת פעילותם של המאמינים בדברי משיח דורנו באופן של ""אתערותא דלתתא" עצמאית, לכאורה, ועיי' היטב בשיחת י"ט כסליו לקו"ש ח"כ אות ו. ע' 175 אודות חסיד שכותב לרבי שיצווה עליו ברורות על כל צעד ושעל, ולא יזדקק ליוזמות אישיות ! . . )

משקלו של השיקול שלא לרחק יהודים מלימוד-חסידות

יוצא הנך, ידידי מתוך הנחה שהשיקול העליון ביותר אצל הרבי החשש שמא יגרום הדבר לריחוק מחסידות, (ולכן הנך מסביר לא מצינו שהרבי שליט"א יפרסם אודות חותנו הריי"צ נ"ע זהותו של המשיח). ולא היא:  

וכי מבצע תפילין בתחנה-המרכזית עם חילוניים לא גרם רתיעה מחב"ד ושיטתה? וכי פרסום שלילת השינה בסוכה – לא גרם להחרמתנו כ"עוקרי הלכה" ומינים?  

וכי השתתפותנו בבחירות לא גרמה לבלימת הפצת המעיינות בבתי"ס ובצה"ל?  

וכי כל השיחות משנת תש"מ אודות חובת התביעה " עד מתי?" לא הפכה אותנו בעיני החרדים ל"כת משיחית" הכי קרובה ליהדות ? . .

מדוע לא חשש כ"ק אד"ש מתוצאות הריחוק שיבואו עי"ז? ולא חשש שמבצע "אות בספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו" יביא להשוואתנו לכתות משיחי השקר (כזכור לך!) ובכלל כל שיטת חב"ד בדור השביעי עוררה תמיהה ורתיעה אצל חוגי היהדות-החרדית מאז ומקדם!

אלא מאי, שבעמידה על עקרונות ומבצעי שעה נחוצים, בהם אין להתפעל גם אם זה ירתיע יהודים, לכאורה מלימוד החסידות, כי הענין חייב להתבצע! לא כן בפרסום ענין בטרם עיתו, שאינו מביא שום תועלת, מלבד התרברבות מנקרת-עיניים, שאז וודאי יש לחוש לתוצאות הריחוק, לחינם.

ומכאן לנקודה הבאה:

בוודאי לא עיינת כראוי בכל שיחות הקודש "דבר מלכות" בשנתיים האחרונות [באמרך לליבך מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין] – אחרת, לא היית יכול להתעלם מההבדל בין "ראוי" להיות משיח, שישנו בכל דור ודור, ועדיין לא החלה התגלותו בפועל, ובין "בחזקת שהוא משיח" שזהו עידן הדורש היענות שונה לחלוטין.

כל אדמו"רי חב"ד מבית דוד היו "המשיח שבדור" והרבי ריי"צ נ"ע, אבל גם בתקופתו א) הקריאה היתה מותנית "לאלתר לתשובה (ואז) לאלתר לגאולה", ב) הריי"צ לא דיבר על סיום עבודת הבירורים, על התגלות מציאותו של משיח, על כך שישנו כבר "וילחום מלחמת ה'" ובכמה עניינים כבר מנצח" ופס"ד רבנים מאושר ע"י נשיא הדור שהוא "בחזקת משיח"! וכי בשלב כזה עדיין יש מקום להיתמם ולא לפרסם זהותו של המלך מבית דוד:

"דין הוא מלכא משיחא" (עוד בטרם בנה מקדש וקיבץ נדחי ישראל)?

שמא נתעלמה ממך הוראה ברורה של הרבי:

והמעשה הוא העיקר: יש להשלים מעשינו ועבודתינו כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי" וההכרזה "יחי המלך". . . שעי"ז פועלים אצל הקב"ה לגאול בנ"י בזריזות הכי גדולה" (ב' ניסן מ"ח)

(ובאותה שיחה) "אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור. . . בעניין ההכרזה "יחי המלך". . . יש בהכרזה זו גם התוכן דעניין ההכתרה. . . שעי"ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא" [ואתה דימית הכרזה זו להריגת שאול רחמנא לישזבן מההשוואה!] וכי זקוק הרבי להערתך שסגנון כזה עלול לפעול ריחוק יהודים מחסידות? מי לי בחסידות ומשיח לא חפצתי בארץ? . .

[וראיה מוכחת שלא הדאגה לקירוב יהודים לחסידות היא המניע הפנימי שלך: כרך שלם של "בכרם חב"ד" המציג את הגר"א כחותמת גומי של המועצה-הדתית המושחתת של וילנא קריה נאמנה האם הביא זה לקירוב יהודים לחסידות?! והאם זה היה נחוץ?! וכל זה עשית ופרסמת לאחר שבעבר נפסל מאמר מתגרה דומה ע"י הרבי מטעם שעלול להכריז מלחמה חדשה בגר"א ובתלמידיו וכנראה שאצלך הכריע השיקול השכלי . . . ]

ומכאן מובן, לכל בר דעת, ההבדל בין חסידי אדמו"ר הזקן והרבי הריי"צ, וכן עידן פרסומיו של הרה"ח ר'א פריז שי'. . . ועידן שלילת פרסומי הרב סלונים והרב וולפא בטרם הגיע זמן גאולתכם ובין עידן "בחזקת משיח" בו נדרשת עפ"י הלכה (וכ"ש ע"פ רוח החסידות) ההיחלצות של חיילי בית דוד נגד "חרפו עקבות משיחך" וההכרזה "דין הוא מלכא משיחא" "בכדי שהוא יוכל לקיים שליחותו בפועל ולהוציא את בנ"י מהגלות" (כינוס השלוחים חיי-שרה נ"ב)
 
[ומעשה רב: אותו ספר של הרב וולפא שנשלל בתקיפות בתשמ"ה והנ"ל גנזו בקב"ע לא פחותה מר'א פריז! הותר בתשנ"א ואף נתבקש "להחליפו במכורך"! היש לך הסכמה גדולה מזו ?]

והוא העיקר אדמו"רי חב"ד הקודמים, החסידים האמינו במשיחיותם, אך הם עצמם לא אמרו זאת מפורשות בשיחותיהם, לא כן בשיחות דור השביעי, שהרבי רמז ברורות על עצמו, ויתר על כן, ציוה לפרסם הענין בכל העולם כולו, ביודעו את התהודה התקשורתית של דבריו איזו הגינות יש בהשוואה ממין זה ? אין זאת אלא שההיסטריה שאחזתך שיבשה אצלך את ההיסטוריה.

קליפת ה"פרסומת"

נפשך היפה סולדת מהאמריקניזציא של "כפר חב"ד", (ואף הנך מצטט ללא בושה את הרמ"מ פוטרפאס ששווה לדבריך את העיתון החסידי לשבועונים חילוניים, מי יאמין לך להשוואה מלוכלכת כזו בין "עיתונות הזבל" ובין שבועון מלא קדושה, דא"ח וסיפורי חסידים אך כנראה שלצרכי השיווק המטרה האפיקורסית ה"קדושה" כל האמצעים כשרים. . . ) שכחת שעיתון זה הוא שופרו של הרבי שליט"א המעודדו וכותב לו מכתבים מיוחדים, ושכחת גם דברי אדה"ז שכאשר משיח יבוא "וועט מען שרייבין אין די גאזעטן" (ובכלל שיטת כ"ק שליט"א ידועה שיש לנצל כל אמצעי הטכנולוגיה והפרסומת בכל המידיות להפצת המעיינות כמפורסם בשיחת נח בדברי הזוהר שכ"ז הוא לאעלאה בשביעי ! . . )

ושוב הנך חוזר על נקודת-הטעות: "כיצד יכולים אנשי דור דעה לצאת מכליהם כעגלי מרבק"? ומביא הנך ראיה מחסידי אדמו"ר האמצעי ואדה"ז שאמר "קץ" לשנת תר"ח ולא יצאו בפרסום אדיר כזה. ומסיים הנך: "האם רק בגלל החילוק השדוף שאז לא הכריז אדמוה"ז שדבריו דברי-נבואה המה? . .

להזכירך! "חילוק שדוף" זה עצמו מבואר בהרחבה בקובץ שפרסמת "מגדל-עז" בפרק "מדוע לא בא בן ישי" (ע' תק"ח) אישתמטיתיה? או שמא הנך מנסה להשתמט?

זלזולך בהתפעלות-חסידית במסווה של "בעל מוחין", מזכירה לי אמרה של רש"ח משפיעינו האהוב שיכולה להתאים גם לך, כשהיית "עגל מרבק" גם אתה התפעלת ומה שאינך מתפעל עתה מפעמי-משיח, בתור פר זקן, אינו מהתגברות המוחין בכפליים כי אם מכבדות האחוריים. . .

האין מקום בלבך לחשבון נפש אדעתא דנפשיה, שמא כל סלידתך מ"פרסום אמונתך ברבי בראש כל חוצות" נובעת (לא ממאיסת החיצוניות כי אם) מקליפת "עמלק'ע חסידים" הבושים ב"אמונתם הפרימיטיבית", וחוששים לשחוט את ה"כבש" או מעדיפים לשחטו במחתרת ולאוכלו "נא" או מקסימום "מבושל במים" אבל "צלי-אש"? ס'זאל שמעקן אנדער דער גאנצער געגנד? . . .

כרובים בבית מדרשך צלם בהיכל!!!

אחרי שהובא לתשומת לבך שנכשלת כביבליוגרף שכוחו ב"מיון" (שלא עשית בטקסטים של שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א תש"ן תשנ"ב) וניסית כוחך ב"עיון" שאינו תחום מומחיותך) נעבור לבדיקת התיזה ה"משכילית" שנפלטה מקולמוסך, כנראה, בעידנא דריתחא. . ומסקנתה: "כי החסיד מעמיד שיקולים שכליים כמשקל נגד שווה ערך לשיקולים הלכתיים".

וה"הוכחות" לשיטתך הן זלזול באיטליגנציה של הקוראים ושל הכותב גם יחד!  

דוגמאותיך מהעדפת רבנים ה"מבינים בענייני עולם" על "בטלנים" ההשוואה לוקה בב' פרטים: ראשית, השימוש ב"חריפותם הריאליסטית" היתה משועבדת למטרה האלוקית (שהוצבה ע"י הרש"ב) והציעה שיטות מעשיות "מחוכמות" כיצד להוריד לפועל את מגמתו של הרבי ולא כדי "להסביר" לרבי שהמטרה אותה הציב אינה "חכמה" ואסור לציית לו . . . רחמנא ליצלן ! [וברגע שעמדת ה"בקיאים בפוליטיקה ויחסי ציבור" לא תאמה את המטרה ידע הרש"ב להצליף בהם ולאלצם לפעול (ולגייס שכלם-המעשי) לשירות המטרה הקדושה, ראה לדוגמא קונטרס ומעיין עמ' ‎10-11‏ ובמיוחד בקטע "האם במקרה קל ערך לא מצאו אחינו אדירי-הדעה עסקני הכלל את ידיהם ורגליהם וימס לבבם" וכו' ? והשווה לענייננו] לגלגת על אוילותו של רח"א ביחובסקי שאיחל לרש"ב "זאל ווערין פרומער" והרש"ב איחל לו "ער זאל ווערין קלוגער" ואילו ביחסיך עם הרבי, הוחלפו השיטות . . . והוכחת ש"חכם" אתה מביחובסקי . . .

הנך "יוצא מכליך כעגל מרבק" להתנפל על "בטלנותו" של גאון החסידות הרה"ח ר' יואל כהן, והנך מציע "לבדוק האם מן הראוי שהעדר ילך אחריו בעינים עצומות עד להדרדרות הסופית תהומה, ובמקום שיש חילול ה' נורא . . . אין חולקין כבוד" (ציטוט!)

התוכל ידידי להסביר לעדר העיוור:
ממה בדיוק הנך חושש? . . שמא נבואתו הברורה של "עצמות המלובש בגוף גשמי" לא תתקיים, חלילה, הא?! . . אז דבר ברורות! ואל תטען שאין זה חכם לפרסם בראש חוצות את אמונתי ברבי ובו בזמן לפרסם, אם כי "בין השיטין" – את כפירתך ב"משה עבדו" וכו' היל"ת! עלי-הטענה לא הצליחו לכסות ערוותך. . .

האם מי שמבצע קו ברור של הרבי בשיחותיו בעידודו ובהסכמתו היומיומית להכרזה הגלויה המצולמת והמשודרת של שירת יחי "אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח !" זהו "חילול ה' נורא" ?! [אגב, בסאטעלייט שנערך בחנוכה ע"י שם טוב שמחק אפילו את "עקבות משיחך" ישב הרבי שעה שלימה, ולא הגיב לאף ניגון "סולידי" שהושמע שם כנראה שציפה לניגון שהוחנק בחנוכה . . .]

וכי ר' יואל שי' עוסק ומייעץ אודות אופני הפרסומת וביצועם? והלא אינו אלא מסביר ומגדיר ומייצג את "רוח החוק" (כלשונך) את החובה שהטיל עלינו הרבי שליט"א בשיחותיו לדאוג לפרסום הכי גדול וללא חת, כולל פרסום ונחיצות קבלת המלכות ע"י העם והכרזת "יחי המלך" זוהי תמצית מטרתו המותווית של נשיא דורנו ועתה, יבואו נא בעלי המקצוע, הדוברים, היח"צנים, וישברו ראשם כיצד להעביר מסר-זה "באופן המתקבל" ולא כיצד "לשכנע" את הרבי "לרדת מזה", חס ושלום?!

ומה מקום לטענה "וכי אפשר להישען על בינתו כשמדובר בעסק כלל-עולמי של חסידות חב"ד (וכי מדובר כאן ב"ביזנעס"?. . . ) בדברים הנוגעים לקיומה ואופיה גם יחד" וכי מי יכול ומוסמך לייצג את אופיה של חב"ד ומיצוי מטרותיו של הרבי מתוך שיחותיו ומאמריו הק' יותר מר' יואל ?! מעולם לא אמר ר' יואל דבר שלא שמע מרבו שליט"א!

ובמילא כל התקפתך שלוחת– הרסן על ר' יואל אינה שייכת לענייננו כלל! וכי בגלל שאינו מבין בבורסה או בכובע בורסלינו מותר לך לצאת חוצץ נגד שיחות מפורשות ומוגהות של נשיא דורנו ? רק בגלל שר' יואל "חזר" עליהן ?!] וייאמר ברורות: הלוחם נגד ר' יואל מתכוין ללחום נגד דעת הרבי שליט"א אלא שאין לו אומץ לומר זאת!

ובכלל מי שמך לקבוע שפרסום זהותו של המשיח, אמנם "מרחקת יהדות מחסידות" כיום? והלא אלו דברים שיש בהם שינוי בתודעת-הציבור [ועיי' היטב בלקו"ש ח"ז עמ' 274 אות ד' משנת תשל"ב ! וכ"ש וק"ו בתשנ"ב לאחר שיחות מפורשות שעתה העולם כבר כלי לקבל אמונת ביאת המשיח בהיבט אקטואלי]. ומלבד קביעת הרבי שליט"א בנידון

וכי אתה מקדיש שעות הפנאי שלך ועושה לילות כימים בשיעורים והרצאות (או אפילו מאמרים ביביליוגרפיים. . .) להסברת האמונה במשיח? מהי אמת-המידה שלך לקבוע את "הנזק" (אם בכלל) הנגרם לחוגים וציבורים שאינך בא במגע עימם כלל? מפי השמועה?

צא ולמד, מה אומרים המרצים של חב"ד החורשים את הארץ לאורכה ורוחבה ונפגשים עם חוגים שונים (חרדים, מסורתיים, לאומיים וחילוניים) ותופתע לשמוע מהם שאתה מפגר בהערכותיך כ 20 שנה!

אפילו ר' יואל נמצא במגע עם חוגים חרדים וליטאיים (והחשש שמא יירתעו הללו משיעורי החסידות מדאיג אותו יותר מאשר אותך האמן לי. . .) וכמו"כ תלמידו המובהק ר' מענדל שי' וועכטער, והמה מדווחים שהנושא נקלט ומתקבל, כאשר מעביר המסר מאמין בו ומדוע תחשוב בלבך: "מכל מלמדי (אני) השכלתי" ?! מתי נקפת אצבע בפעם האחרונה להפצתץ המעיינות?!  

הנך מאשימו בקיצוניות "מי שאינו סבור כדעתו – אינו אלא אפיקורס" (כנראה, שבכל זאת למדת ממנו משהו, וכי מכתבך מוכיח ש"מי שאינו סבור כדעתך – אינו אלא שוטה ילדותי". . . )

וכי דעתו היא זו? והלא דברי הרבי (ואתה מסכים שבנוגע להשכלת והבנת השיחות – עפר אתה תחת כפות רגליו) הרי שדעותיך, ובפרט, פרסומם מליבא לפומא ובדפוס, הם "מרידה במלכות", האין זה דורש מחסיד תגובה קיצונית ?!
 
[ובוודאי כבר שמעת ששקל למטרפסיך בהשוואתו אותך לעקשן שסירב להוריד כובעו בתיאטרון בטענה: "פרינציפ" . . . ולבסוף התברר שפשוט יש לו קרחת. . . (בלקסיקון הספרותי קוראים לזה: "אפיקורס בעל קרחו")...]

ואפילו המשפיע ר' מענדל שי' פוטרפאס (שציטטת כתנא דמסייע לך) התאבה לדעת מה דעתו על הרציונאליסטים הדואגים ל"הצלת כבודו של הרבי" ? בשיחה עמי התבטא עליהם: "אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ"ש!" מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד!. . . (שם גנאי גרוע אף יותר לא מצוי בלקסיקון שלו) עד שמיעה לדברים ר' טוביה שי' פלס ואף הוסיף ר"מ פוטרפאס שאפשר לפרסם הדברים בשמו ! האם גם ר"מ "בטלן" חסר חריפות בענייני דעלמא ?. . . וגם ר' שמואל בוטמן ור' שמואל חפר הם "בטלנים" ?. . . ולמרות מבינותם ביחסי ציבור וענייני דעלמא ה"ה חלוצי פרסום נבואת הרבי שליט"א!

ומסקנת הדברים: השכל בחב"ד כלי עיקרי בעבודה אבל כ"משרת לאמונה" ולא כאופוזיציה. . . "העמדת השיקול השכלי כמשקל נגד שווה ערך לשיקולים הלכתיים" זהו באמת "צלם בהיכל"!

ועל זה נצטווינו: "לא תעשון אתי אלקי כסף ואלקי זהב וגו' הכרובים, שהקב"ה, ציוה לעשותם בקדש-קדשים, מבוססים על ארון הברית והתורה, הם מצוה, אבל מי שרוצה להכניס ה"ראש כרוב" שלו לבית המדרש (אפילו לו היתה זו "גאלדנע סברה") הרי הם לפני כעבודה-זרה! אבל כנראה מעדיף הנך להיות "חכם" גם אם לא "צודק". . . (באמונה, חשבתיך לאינטליגנטי יותר ממשרד התחבורה. . .)

התורה והעולם ב' רשויות (דואליזם)?

בפרק זה במכתבך ממשיכה ה"תולעת" בהתפתלות, ומגלה שהמלגלג על ה"בטלנות" (בשפת החסידות: אלוקות בפשיטות ועולמות בהתחדשות) נפרעין ממנו בגילוי שאצלו "עולמות בפשיטות ואלוקות ב. . . הסתפקות".

מביא הנך דוגמאות לכך שגם אדמור"י חב"ד "התאימו" (רח"ל) שיטתם לעולם :

א. "הספנין רובם חסידים" ואד"ש כותב: "שמצבם המוסרי של חיל הים בשפל המדרגה" (ראשית מה הסתירה . קרא היטב את מכתבך ותיווכח שיכול להיות ששניהם אמת ! . . )

ב. הרש"ב משתתף במגבית למען שומרי-שביעית, ולא הסתמך על הבטחת התורה "וצוויתי לכם את ברכתי" 1.יש אומרים שהבטחה זו נאמרה כשכלל ישראל, כל יושבי-ה עליה שומרים שמיטה, ולא כאשר יחידי סגולה, מקפידין על שמיטה מדרבנן. 2. וגם אז התורה לא שללה לעזור לחקלאים לעבור את התקופה הקשה עד שיזכו ליבול המבורך. לשיטתך עדיף היה שיתחשב ב"מציאות" וימליץ להשתמש בהיתר-מכירה. . . זה אמנם לא כל כך צודק – אבל זה יותר "חכם". . . )

ג. המשל של אד"ש לגבי הכרח לימוד החסידות בדורנו "כורח העיתים ושינוי המחלות מכריחים לשנות התרופות" אדרבא ! תלמד מזה גם לגבי סגנון הפצת המעיינות, ששינוי התקופה ("בחזקת משיח") מכריח שינוי הטקטיקה, ועתה יש חובה לפרסם אודות משיח וללא סייגים ! ועוד והלא חובת לימוד החסידות, הלכה היא וחובת גברא! ותשובת אד"ש לאותו האדמו"ר היתה "לשיטתו" . . . איזו התחשבות בעולם היתה כאן?

ד. מה שלא התחשב אד"ש בתשכ"ח במ"ש בס' חסידות אודות תפילין ומקוה שלא בכוונה האם זה בגלל התחשבות בעולם? (והרי כל העולם החרדי גיחך וסלד מן המבצעים!) אלא, מפני שהכתוב בספרים אלו אמור לבעלי-מדריגה (והוא אמת), אך למעשה אנו צמודים להלכה "המעשה הוא העיקר" .
 
והצד השווה שבכל הדוגמאות (שאין הנידון דומה לראיה כלל!) שהבאת: בכולן נתווסף ריבוי עצום בקיום התומ"צ מעשיים: שלילת גיוס לחיל הים, הגברת שמירת שמיטה, תוספת יר"ש בחינוך הבנות, הרחבת העיסוק בחסידות בחוגי פולין, ריבוי המבצעים וזיכוי הרבים,

ואילו ב"נמשל": טוען אתה להתחשבות בעולם והחנקת בשורת הגאולה והעלמת אורו של משיח בניגוד להוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א והחולק על רבו וכו' וד"ל.

היש קריטריון ברור יותר מזה להבחין מנין נובעת הסברה הקדושה הלזו?! וכי כך למדת בליובאויטש שהתורה והעולם הם ב' רשויות נפרדות ולאום מלאום יאמץ? שוב מזכיר מאד את דעותיו של פרופסור ירושלמי, קולגה שלך, – ושמא גם אתה מתגעגע ל"פרס ישראל"? . . (גם אצלו האמונה והשכל שני קוים מקבילים, וגם הוא תומך יסודותיו בי"ג מדות אך הם אינן "משתלבות" . . .)

ה"אל ייבוש מפני המלעיגים" האמיתי

מתגונן אתה בפני קול נשמתך הזועק בקרבך: "אל ייבוש מפני המלעיגים" וטוען לא כל מה שחושבים צריך לומר, כמאמר החכם: "השוטה יאמר את אשר יחשוב" ואילו "החכם יחשוב אשר יאמר" (כמה לא חלי ולא מרגיש ההוא גברא. . .) "וכך נוהג גם כ"ק אד"ש "לצנזר" קטעים "מביכים" מכתבי החסידות המתפרסמים". . . (אין טעם לחזור שוב על ההבדל בין פרסום מתגרה חסר תועלת ובין פרסום קו פעולה של צו השעה בענין הכי עיקרי, תכלית כל החסידות ועצמיותו של הרבי !)

ברם, כיצד תסביר, ידידי, שכ"ק אד"ש לא ראה לנכון "לצנזר" כל אותם "קטעים" המביכים בענייני משיח וגאולה שגרמו לתסיסה רבתי בחוגים חרדיים? וגם כ"שהחכמים יודעי הע"תים" ניסו "לשכנעו", סירב לקבל הנחיותיהם והמשיך לעודד "הרחקת יהודים מחסידות"? פלאי פלאים!

ולזכותך ייאמר: מכתבך הוא סמל של "אל ייבוש" האמיתי, שהרי מ"המלעיגים-האקדמאים" אינך מתפעל כלל, ואינם "מציאות" בעיניך, ומה חידוש לא ליבוש מהם ? ברם אתה הוכחת שאינך בוש אפילו מרבנים, מגדולי המשפיעים, מכל חבריך התמימים, ומכל בני ביתך. . . ומכל הקורא מכתבך זה ומחייך. . . ואתה, אינך בוש מהם ! עזות דקדושה ! . .

ובעזות דקדושה שלך הנך מטיף מוסר לר' יואל על תפילה באריכות (תזמין אותו ללמוד אצלך "כל המאריך באחד". . . ) יהודי, שהמוחין שלו התעצמו עם אור החסידות, שמסוגל לשבת על מאמר קדשו של הרבי שליט"א ממוצ"ש ועד יום שלישי בלי ללכת הביתה, כדי לזכות כל קהל החסידים במאמר מוגה. . . של נעליך, מגפיך, מעל רגליך בטרם תדבר בו. . . והלא שיחה בטלה שלו צריכה לימוד, ומחכימה יותר מהרבה מחקרים-קרים בחסידות ונוסחאות כתבי-היד שלה. . .

מטיף הנך מוסר לר"ד נחשון "זה לא כ"כ קשה שלא ליבוש מן המלעיגים מאנשים שאינם מכירים אותו ושוב לא ישוב להפגש עמם" הידעת, שהטנקיסטים, חביבי כ"ק אד"ש, עובדים במסלולים קבועים ומבקרים באותם יישובים וקיבוצים מידי חודש, ונפגשים שנית עם אותם אנשים? או שמא אתה הוא זה שנפגש עימם ו"סובל" מתוצאות הפעילות?.

אתה מאשים אותו ב"צפצוף ארוך על כללות אנ"ש . . .כפה שיטתו האישית על כלל חסידי-חב"ד" האם בדקת דיבה רעה זו?

הידעת, שכל התכנית של "ברוך הבא מלך המשיח", המודעות, הסגנון וכו' הוגשו לדיון באסיפה בה נכחו נציגי צא"ח, אגו"ח ורבני אנ"ש והפעולה קבלה אישור-מלא, אשר בלעדיו לא היתה התהלוכה נעשית? וזאת עפ"י הדרכת הרבי שליט"א: על חב"ד שבכל אתר ואתר להחליט!

כיצד לא תיבוש להגדיר כ"פוחז ופוחח" אברך שכל– כולו מסירות נפש ללא קץ להפצת-מבצעים אינטנסיבית, "צבאות השם" פעילות ביהדות רוסיה, שיפוץ "אהלי אדמ"ורינו" נ"ע, –אברך, שיום פעילות אחד שלו, מקרב ליהדות, לחסידות ולרבי יותר יהודים מאשר (לא) קרבת בכל ימי חייך?!

וכנ"ל גם את הרב ציק זמרוני המנהל פעילות בת "ים של בעלי תשובה", "ים של מבצעים" בהתמסרות עילאית או הרב ש"ד וולפא שמסר חייו על הקמת רשת ענפה של חינוך הטהור בק. גת, מתוך מחסור ומצוקה בזמן שאתה רבצת מדושן עונג בהיכלי השן (וראה הגש"פ התשובה לבן השני) . . . מנין לך שנאה-כבושה כזו בחי' מי יתן לי מבצעיסט ואנשכנו כחמור ? . . . ושמא תרומתך לעידן "ימות המשיח" היא "וכתתו עטיהם לחרבות" ?!

ועל אברכים אלו אתה מסתפק: "האם מפקירים הם את רכושם וכל עמלם למען קירוב הגאולה . והאם הם זונחים את בני ביתם ומתאכזרים אליהם כעורב " ? –לו ידעת, כמה הגדרת נכונה את אופן פעילותם , היית בוש במשפט זה ! (אמנם לא הגיעו לדרגת אכזריותך לבני-ביתך, כנ"ל. . . אך אצלך זה, כנראה באופן של "לא-עבדו". . . .)

[אגב, הנך מלגלג: "חבל רק שהעתונאים החילוניים-הציניים. . . מקלקלים את האידיליה עם העובדות שלהם" צא ולמד, בעיתון כפ"ח מס' 566 תמצית הרצאתה של פירסומאית חילונית שנתחה את הקמפיין של משיח והרעיפה שבחים על הגישה, הרעיון והתוצאות שהביא פרסום זה בשטח המודעות הציבורית לנושא בטוחני שהיא, כאשת ה"עולם הגדול" תשכנע אותך יותר מאלף המובאות משיחות-קודש, ותהווה סטירת-לחי מצלצל לכל התיזה שלך! והרי לך עוד סיבה טובה לשנוא את עיתון כפ"ח שמקלקל לך את האידיליה עם העובדות. . ]

מה לך כי תלין ותלגלג על "סרבלי-הליצנים" של הטנקיסטים (אותם מדים של צבאות השם שהרבי שליט"א נוהג להצדיע להם, ואף בקש להשאיר לו במתנה חולצת-פרסומת "משיחית", אך כנראה שטעמך אנין יותר . .) או על הופעתו של המפקד כ"אדם מן הישוב" אדרבה! זוהי דוגמא קלאסית של לבישת "בגדי עשיו החמודות" כדי לקבל את הברכות במרמה, ניצול הטכניקה והתפאורה לשם המטרה ולא כאלו המופיעים כ"אנוכי איש חלק" ("אז נחפשו עשיו נבעו (מעטם-הנובע) מצפוניו". . .בחוסר-הגינות.

מדחציף כולי-האי . . .

ובלהט קביעותיך, חסרות כל בסיס, שכל "המבצעים– הקיצוניים" אינם בהסכמת הרבי שליט"א, ולאחר הקאת כל הארס על ה"עשרה מישראל שמתעקשים להביא את המשיח" מגיע עכשיו ה"עכטלע-געדיכטע" . . .ותוכן דבריך, גם לו יצוייר שזהו רצון הרבי והמשמעות האמיתית של שיחותין הק' "האם חובתנו לנהוג כך ללא שיקולים נוספים"? עת לעשות למען הרבי הפרו שיחותיו" . .

וגם דברי שטות אלו, שאינם מתאימים כלל לאומרם, מיוחסים בעיניך ל"שכל-הישר". . .מתאים לנוסחה הגיאומטרית: הקו העקום ביותר הוא הקו הישר. . . לא לחינם הוצב בכניסה לירושלים תמרור "עקומה חדה" (א שארפע קרומקייט בלע"ז).

איזו השוואה היא זו מר"פ חן מצ'רניגוב לשנות "מליצה לא עקרונית" (שהרבי הסכים עמו) לקו עקרוני ברור ביסודי האמונה, הגם בזה יש ל"חסיד" דיעה נגד רבו ? רחמנא ליצלן !

וכנ"ל עוז של ר"מ רפאל'ס להגיד דא"ח ההיה זה מנוגד לעקרונות אדה"ז ?! ושמא כל "סירובו" לא היה אלא כדי לבחון את עצמת הרצון של חסידיו ? (כמעשה הידוע של סגירת הדלת ע"מ שיידחקו "כל דחפין ייתי וישמע". . . )
 
גם לשיטתך שהדוגמא מתאימה, הרי אדרבא מכאן ראיה גם להיפך, שאע"פ שהרבי סירב שיכתירוהו כ"משיח דורנו" מותר לחסידים, לדידך, ללחוץ עליו נישט פראווען קיין עניוות, כשזה נוגע להתגלות מלכות בית דוד. . . ומה הוכחת ?!

"כבוד הרבי והחסידות הושפל עד עפר . . .צלולה היתה החבית ועכרתם אותה" רבש"ע! היכן ומתי היתה צלולה ? (כתוב מה שלא תכתוב והרוצה לטעות יבוא ויטעה) חרדותיך התבוסתניות מזכירות לי את הפאניקה שאחזה בראבייס הריפורמים מ"חילול ה' הנורא" שבהצבת חנוכיות בריש כל חוצות, העלולה לעורר אנטישמיות . . .

"היכן ומתי בדברי ימי החסידות אירע שרבנים המקובלים על רובה המכריע של היהדות התורנית והחרדית בכל רחבי תבל יפרסמו גילוי דעת שבו הרבי מליובאויטש נזכר בחדא מחתא עם "משיח שקר" וכו' וכו' ?".

ראשית, הייתי מפטר אותך מהאוניברסיטה כביבליוגרף על "בורות" כזו ! וכי לא קראת את כתבי-החרם, את "זמיר עריצים" ו"שבר פושעים" וכו' וכו'. האם נחרד אדה"ז מכך וציווה לגנוז את שער היחוד והאמונה כדי שלא "תיעכר החבית" ?!

שנית, למי התכוונת בסופרלאטיב "רבנים המקובלים על רובה המכריע" וכו' לבעהמ"ח ד"פילגש בגבעה" ? ל"יתדו הנאמן" הפטיש החזק שטרנבוך אלה א-לוהיך ישראל ?! בוז !

שלישית, נזעקת נגד הרב וולפא שנאלץ לפרוך "הוא אמינא" שכזו! וכי אדה"ז במכתביו אינו מתגונן מטענות דומות, וכי "בכרם-חב"ד" לא מצינו פלפוליך להוכיח שחסידים לא דגלו בגילוי עריות ?. . (בכרם חב"ד 4 עמ' 183) כיצד לא נזעקת אתה, להגן על כבוד רבך ולחשוף בורותו של "הרב המקובל על רובה המכריע"?. . (כנראה שמי שכואב לו זועק !)

[אגב, לידיעתך הרב וולפא הוציא מכיסו הפרטי 12,000 שקל עבור מודעה זו להגנת כבוד רבנו וקידש שם שמים בתגובתו. ולמען זאת נכנס למינוס ואתה העדפת להכנס ל"מינות". . .]

וכמו בכל קטעי מכתבך "הפוסל במומו פוסל" בולט הדבר בקטע זה:
בהשוואתך הגאונית למקרה שאול בהר הגלבוע נלכדת בפח שטמנת שהרי נושא כליו לא רצה למותת את משיח ה' למרות שזה למען הציל כבודו מנפילה בידי הפלשתים ! אך הנער העמלקי היה סבור שלמרות שהוא פוגע במשיח ה' עושה הוא זאת למען הצלת כבוד משיח ה' ומניעת השפלתו ע"י הפלשתים [בדיוק כשיטתך !!!]

[אם חפצת דווקא במשל תנכ"י אפנה אותך למעשה עוזא, שניסה "להציל כבוד ארון-הברית" בטענה ש"הפרות" (עגלי המרבק שלך . . . ) הסיטו את החסידות והרכיבוה על "עגלה חדשה" (זכור ימות עולם. . .) והוא יתמוך את הארון שלא ייפול. . . אולי תנסה להבהיר לנו מה היה חטאו ? ומדוע פרץ בו ה' על "כוונה-טובה" שלזו ? בטוחני שהתבוננות בנמשל תביאך להרהורי תשובה וחרטה ובקשת מחילה מ"ארון-הברית" של דורנו !!

ומדחציף כולי האי ש"מ ממזר הוא! לא ח"ו במובן התורשתי, כי אם ע"פ רמז: "חסידות" היא אולי האמא שלך, אך ספק גדול אם הרבי אבא שלך! . .  

ותיתי לך, שמכתבך ודאי יצליל את החבית. . . ולמקרא דבריך לא תשמחנה בנות פלשתים ולא תעלוזנה בנות הערלים. . .

מעשה "מרים בת בילגה"

הנהגתך מזכירה מ"ש בסיום מס' סוכה: ת"ר מעשה במרים בת בילגה, שהמירה דתה והלכה ונישאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים, וכשנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה ע"ג המזבח ואמרה: "לוקוס, לוקוס! עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד להם בשעת הדחק" ?!

ובהתוועדות ו' תשרי תשכ"ז התבטא הרבי שליט"א בכאב שאפילו מתבוללת שכזו, מה כואב לה ? "שאין אתה עומד להם בשעת הדחק", ובעיטותיה החצופות נובעות בפנימיותה מכאבה על מצב הגלות.

(בוודאי, היטב חרה לך, על המצב שנקלענו אליו בכ"ז אדר א' תשנ"ב, ובעומק נשמתך התרסתך זו, היא זעקה על שעדיין לא התגלה כ"ק אד"ש מלכא משיחא. . . )

אם למרות לימוד הזכות נקנסה משמרת בית בילגה לדורות, ש"חולקת בדרום" (הקדשים אצלם קלים. . . ) "חלונה סתומה" אינו מפיץ אור החסידות חוצה, ואינו קולט "קול המון כקול שד-י", את דופק הציבור, בגלל הסתגרותו. . . ו"טבעתה קבועה" בכל המשמרות הטבעת היתה מתהפכת לצידה הפתוח ואפשר היה להכניס את ה"בהמה" לשחיטה. . . ואצלם, הטבעת סתומה מעגל הטבעיות שלה אינו מאפשר שחיטת "בהמיותה" באופן עצמאי ונזקקת לטבעות של אחרים שישחטוהו. . . וגנאי הוא לה (ראה רש"י סוף סוכה במשנה)

אנא נסיב מלכא

ושמא תאמר בלבבך הייתכן שתמים, עובד (מיל.) ומשכיל כמוני ידרדר למצב שכזה להעמיד השכל כצלם בהיכל ?!

עצתי לך, ידידי, שב ולמד בעיון מאמר כ"ק אד"ש "וביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר" סה"מ מלוקט ג' בו נתבארו ב' אופנים במשל למלך שנכנס למדינה והיו עמו דוכסין וכו' היה פקח אחד שם, אמר "אנא נסיב מלכא". אופן הא' שהבוחרים בדוכסין וכו' גם עכו"ם עובדי ע"ז, ואופן הב' בישראל גופא ישנם הבוחרים במלאכים, ספירות דאצילות ולמעלה יותר, אך בדרכם לקיטון הפנימי מתעכבים בהיכלות מלאי הון יקר ושוכחים על המלך . . . ובסוף המאמר מחדש תיווך ב' האופנים, שמי שבוחר ב"דוכסין" בדקות (השכלה, עבודה, התוועדויות, כתבים וכו') מגיע בסוף לבחירה בע' שרים דנוגה, ומאליל את השכל בחושבו שבענייני העולם – הוא המנהיג !

ובוודאי תערוך בדיקת "חמץ" (יישות השכל שב)-"מצח" (עזות-מצח) ותהפכנו לאמונה שבוודאי נמצאת בפנימיותך ב"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ואז יתברר למפרע, מעלת מכתבך שהפיס את המורסה (בלשון המקצועית: קתרזיס) ו"זדונות נהפכו לו לזכויות" ויתגלה במקביל ה"צפון"שבנפה"א החסידית הטהורה שלך ה"אפיקו-מן" (מן=צדיק בגימטריא)

מפני קדושת המועד איני חותם "מינאי". . .

כי זה גורם לי "שמעתי ותרגז בטני והשקט לא אוכל". . . .

שאלות-לחזרה (בתשובה. . .)

מי חרט בחרט– אלוקי את ההבטחה "דור השביעי דור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה"?

מי הניע בשנתיים האחרונות את תנועת חב"ד לפרסום הכי גדול ובאופן דהבטחה נבואית שמשיח כבר נמצא עמנו ובקרוב מי ש"בחזקת משיח", בעז"ה, יהיה משיח ודאי" ?

מי אישר פס"ד הרבנים שכ"ק אד"ש הוא הוא "בחזקת משיח" ?

מי פרסם ש"בית רבנו שבבבל הוא בית-משיח, עם מספר-הבית ועם שמו של משיח הנרמז בתיבת מי"ד (מנחם, יוסף, דובער) ?

מי אישר ועודד חתימות בני ישראל ברחבי העולם ל"קבלת מלכותו" של כ"ק אד"ש?

מי אישר להפיץ בעיתונות ארה"ב יחי אדמו"ר מלך-המשיח עם תמונתו ?
מי התעלם מהחשש ה"צדקני" שכל התעמולה הזו גורמת ל"ריחוק יהודים מחב"ד" ?

מי התבטא שהכרזת "יחי המלך" יש בה תוכן ענין ההכתרה ומוסיפה לענין החיים של נשיא דורנו וזהו תפקיד אנשי הדור ?

מי מעודד יום יום שירת אלפים המכריזים בפניו בשירה מעומקא דליבא "יחי אדמו"ר מלך-המשיח ?

ומי בחר בר' יואל שיהיה "מסדר-המשנה" של נשיא-דורנו ? ובעסקני חב"ד המובילים את הקמפיין של משיח (כולל צא"ח המרכזית)

נחשון
ר' יואל
וולפא
כ"ק אדמו"ר שליט"א

ולאידך גיסא :

ממתי החלו תבוסתני-אנ"ש לקבל "פיק ברכיים" מאחרי כ"ז אדר א' תשנ"ב או מאז תש"ן התביישו בשיחות המופלאות ושלחו שלוחים לבתי הכנסת בירושלים להעלים ה"דבר מלכות" של בית רבנו שבבל ?

מי ניצל את המצב ההווה, שהרבי לא מגיב בדיבור מי שנאמן לקו הברור שהותווה ע"י הרבי עצמו או מי שלפני תאריך זה לא העיז לפרסם מכתב חצוף כזה?

מיהו קיצוני? מי שסבור שכל החולק על קו ברור של זה ש"ששכינה מדברת מתוך גרונו" נקרא "אפיקורס" ? או מי שסבור שכל מי שאינו מסכים עם כפירתו הוא שוטה ילדותי ?

למי הזכות להביע דאגה לכבוד הרבי ותנועת חב"ד ? לאלה שכל ימיהם מסרו נפשם עבור הרבי ומבצעיו ? או למי שמעולם לא נקף אצבע ומשתייך לקבוצות ה"בלתי מזדהות" ?