פרסטר שדר ברדיו "קול חי" פרק עול תורה ומצוות ר"ל

נכון, ומה עושים כשלא יודעים? (רמז, מכות דף ז.)

הרמב"ם לא דרש מזה שהולך לקיים את ה"מורידין", לחקור אם המין המפורסם חקר וחקר והגיע למסקנא מוטעית על פי מחקרו. ואיך ניתן בכלל לחקור זאת? זה לא מדיד.

אתה שואל שאלות מצוינות וכבר עניתי על כולן, אבל בכל זאת אענה שוב. כופר במזיד, הוא אדם שביום בהיר החליט שהוא לא מאמין, הוא לא טרח לבדוק הרבה וכבר החליט שאין לו עניין לבדוק והכל הבל רח"ל. כופר בשוגג, הוא אדם שלמד וחקר עד כמה שידו מגעת, והגיע למסקנות כפרניות. התורה מרשה לחקור ולבדוק, הבורא שלנו מבין שאנחנו לא עדר של מטומטמים, אז אם אדם עשה מה שיכל והגיע למסקנה אחרת, הוא בגדר שוגג. הוא לא הרב אלישיב, אבל הוא גם לא בגדר חוטא במזיד או מין ואפיקורוס שמורידים ולא מעלים. עכשיו נחזור לאנשים הספציפיים. אני לא יודע מה הם חושבים ועושים, אבל הנחה שלי שהם בעלי משפחות וקריירה וכו והם היו מאוד רוצים להישאר בדת, ולו בשביל להנות מהמשפחה והקריירה שהם הקימו. אני מאוד רוצה להאמין שהם פשוט טעו בכל מיני מחשבות והם מתאימים לגדר שוגג שהסברתי לפני 3 שורות. אפשר להתעקש לדון אותם לכף חובה ולהחליט שדבר ראשון צריך לזרוק עליהם אבנים ורק אחרי שימותו נשאל שאלות, זו שיטה מאוד יפה אבל זו לא דרכם של בתי הדין שהיו נזהרים מתוויות קיצוניות (ציטטו כאן את המשנה והסוגיה במסכת מכות דף ז. לגבי בי"ד שהורגת אחת לשבעים שנה וכו'), וזו גם לא דרכה של התורה שציוותה לדון לזכות ולהפך בזכות אנשים (חוץ ממסית), ובוודאי שזו לא הדרכת אא"ז הבעש"ט הק'. (נדמה לי שאתה זה שדרש סימוכין וראיות, אז קיבלת הכל. גם הסברתי מה האדם הזה כן ומה הוא לא. נראה לי שדי הקפנו את הנושא, אבל אם עדיין משהו לא ברור אני כאן!)

תוקן על ידי הדיבוק ב- 12/02/2025 22:35:27

אולי תסביר מה זה כופר בשוגג וכופר במזיד?
כופר במזיד הכיצד?
הוא יודע שיש אלוקים, אבל אומר שאין? אתמהה.

דבר נוסף, נושא האשכול הוא, מה קורה עם אדם שפרק עול מצוות, עבר על כל התורה, ואתה טענת שהוא פטור מכל וכול כי הוא לא מאמין.
כלומר הדיון אינו על מין וכופר האם ייענש על כך, אלא על אחד שעובר את כל התורה כולה, וטוען אני לא מאמין.
איכשהו עברת פתאום לדון על מין ועל מה נחשב למין.

קלעפער ואי"ח, עניתם טוב זה לזה. כתוב בגמ' שהמינים וכו מורידים ולא מעלים, הראב"ד מבין שאין הכוונה לכל מי שמאמין בזה. עד הראב"ד כל מי שכתב את זה, לא חיחק בין שוגג למזיד. עכשיו אתם שואלים: אבל הם לא חילקו! - זו שאלה מצוינת על הראב"ד, זה לא נוגע לעובדה שזו דעתו, ועד כמה שנכון לומר שעש חיחוק למרות שהמשנה לא חילקה, למה לא נכון לומר את זה גם על הרמב"ם?! ושוב חזרנו לעובדה שיש דעה כזו (והיא מאוד מצוטטת) ורק ניתן להרחיב את היקף התומכים בה או את היקף המשמעות שלה.

חז''ל הקדושים מגדירים בית דין שהרג את הנפש פעם בשבעים שנה לבית דין קטלני, משמע שלא ששו לדון דיני נפשות אבל בודאי שמי שמחלל שבת ביד רמה נחשב למומר ודינו שיינו יין נסך והוא כגוי לכל דבריו אבל בודאי שמצוה לקרבו ולא למהר להתיר דמו אבל היחס אליו הוא לגמרי לא חם ואוהב כמבואר ביורה דעה סימן קנז אבל ידועים דברי החזון איש ביורה דעה סימן ב שמתיחס אל כל אותם מתפקרים כאל תינוקות שנשבו, קשה הדבר שבעתיים מול מי שקיבל חינוך מחבק חסידי ומכל הטוב החרדי שיום אחד מסיבותיו נעלם מהראדר, על כך צריכים רק בעל הרחמים שמבין לנבכי הנפש ותסביכיה לדון ולרחם ולהבין

תוקן על ידי דברי ב- 12/02/2025 05:51:45

ואיך דבריך מתקיימים אחרי המשנה בסנהדרין, שהכופר אין לו חלק לעולם הבא? ועוד שלל עונשים וביטויים קשים מחז"ל.
הרי כל כופר בעצם טעה בחשבונותיו, אחרת איך הוא יהיה כופר?
אין דבר כזה כופר יודע שיש אלוקים ורק אומר שהוא כופר..
משמע מכך שכל כופר פירושו אדם שלפי חישוביו אין אלוקים.
עוד אבסורד שיוצא כאן, על עבודה זרה סוקלים, לשיטתך, אדם שיטען שהוא עבד עבודה זרה כי הוא כופר - ייפטר?

לא ברור לי איך יתכן שהרמב"ם ישמיט כלל פשוט כזה ובייחוד שהוא נותן הורמנא לכל אדם להרגו. במינימום היה צריך לסייג שכל זה אם אומר שמאמין ורק מדבר דברי כפירה מהשפה ולחוץ, אבל אם מאמין בכפירתו אסור לגעת בו וחובה להחזירו בעבותות של אהבה. אברהם צודק. מה השאלה בכלל?

אגב אני חייב לזרוק כאן שאלה פתוחה, ובאמת אשמח לשמוע מה דעת החברים. מתישהו כתב הרב מיכאל אברהם: "אם החברה כולה היתה חרדית אני חושש שהיתה כאן אינקוויזיציה של ממש". מה דעתכם על האמירה הזו? בסיטואציה כזו הייתה אינקווזיציה או לא? (ובבקשה, אל תתייחסו לשאלה אם אינקווזיציה היא טובה או רעה)