מהללאל, עמ' 778 עד 780. סיום הקטע הארוך למדי הוא כזה:
..."כן", הסכים קנז, "בדיוק על כך דיברתם. ואינ עדיין סבור כי גישתך הייתה מוטעית, אמציה. אולי הצלחת כעת, אבל את הכישלון וההצלחה יש לאמוד לאורך זמן. בן אדם! אסור היה לך להעניק אישור לרגשות כאלה!"
למי שצריכה תזכורת (ואני מאמינה שאין כאלה, הרי כולן כאן מכירות את הספרים בע"פ), חבורת המונדרים אמיצי הלב הלכו לחפש מתנה למלך איסתרק השלישי ירום הודו, מתנה בדמות נאמנותם של השבטים המונדרים שמעבר לגבול העובר בין אדמות דיאלידאן לכוזר הישנה והטובה, למלכות כוזר האמיתית.
הם התפצלו וכל אחד מהם לקח על עצמו לשכנע מספר שבטים מצומצם. לא. הם לא הצליחו במשימה שלקחו לעצמם. מלבד אמציה הצעיר שהצליח להביא שלושה כתבי נאמנות!
וכעת הדעות חלוקות בין בני החבורה- האם אמציה נהג נכון. אמציה מספר שהוא הסביר לשבטים הנ"ל שאיסתרק מבין שהם שונים ומנודים מעט על ידי הכוזרים, ובכך השיג את אהדתם. קנז משיב את מה שצוטט בתחילת האשכול.
ואני שואלת- מי מהם לדעתכן צודק?!
נשלח ב-8/1/2015 19:24
לא כתבתי שאמציה צדק לטווח הרחוק. הוא צדק כי הוא הסתכל על הכאן ועכשיו. הכוונה לשנים הקרובות אבל קנז הסתכל רק על הנזק העתידי. ואני חושבת שעם פתרונות מתאימים אפשר להתמודד. תוכלו לקחת אין ספור דוגמאות מימינו אנו.
אז ככה, עכשיו יש לי זמן לכתוב את דעתי: לעניות דעתי קנז צודק לתווח הרחוק. אך אמציה הוא זה שהבין שהדור של עכשיו זה כבר דור שגדל עמוק עוד יותר אל תוך כוזר. שלא כמו זקני השבט. חיזוק השבטים המונדרים אמןר להעשות בדרך אחרת ואילו את נאמנותם לאסתרק הם יתנו, יעריכו, ויבינו את כל אותם ערכים נעלים שאיסתרק מייצג בלי לפגוע בערכיהם הם, אם רק יתנו להם את החיזוק שהם צריכים. אם לקנז זה חשוב וזה חשוב לו. אז הוא בהחלט יכול לבוא בהצעה לחיזוק הרוח המונדרית. אבל דרכו של אמציה לא היא שתפיל את הרוח. להפך היא יכולה להיות דרך לחיזוק הרוח!...