| נשלח ב-17/1/2015 23:27 |
 |
| |
שקיעת האיסלם והיהדות החרדית
http://www.thenewatlantis.com/publications/why-the-arabic-world-turned-awayscience
בקישור מופיע מאמרו הלל אופק של בניו-אטלנטיס על שקיעת תור הזהב המדעי באיסלם.
הלל אופק מקשר זאת לעליתה של התנועה האנטי-רציונליסטית באיסלם, האשעריה, אשר בניגוד למועתזילה ראתה בפילוסופיה דבר שלילי. דעה שהשתלטה בסופו של דבר באיסלם ולצידה דעות קיצוניות אף יותר כגון הסלפים (אהל אלחדית') או הווהבים.
לצערי המצב של צמיחתו המספרית של הציבור החרדי בישראל מחד ומאידך התנגדותו העיקשת ללימודי השכלה חיצוניים, מה שראינו במכתבי הרבנים שטיינמן ושלום כהן נגד לימודים באקדמיה, יתכן והם מבשרים שקיעה מדעית גם של היהדות (שתגרור שקיעה של מדינת ישראל).
תוקן על ידי שרפ ב- 18/01/2015 00:19:51
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2015 19:13 |
|
| |
ובקצרה, ישנן ארבע אפשרויות. התלויות בסולם ערכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2015 18:39 |
|
| |
לענ"ד אם מטרת הישיבות להקנות לרבים יראת שמים ומידות טובות ולשמש כחומה בפני הכפירה והחומרנות שבמודרנה, אזי ישיבישיזציה הינו דבר טוב; אולם אם מטרת הישיבות להכשיר ולהצמיח תלמידי חכמים, אזי ישיבישיזציה עלולה חלילה להשכיח תורה מישראל, וכבר אמר הרב שך שסדר הלימוד בישיבות הולך ומידרדר ובמקום שיהיה מבוסס על בקיאות וחזרות וחידושים יבואו אח"כ מעצמם, מרוב אריכות בסברות וחוסר ידיעות, לא יודעים לא בקיאות ולא עיון והלומדות איננה לומדות אמתית. באותה מידה, אם מטרת האקדמיות להקנות לרבים השכלה כללית ומקצוע, אזי אקדמיזציה יכולה להיות טובה; אולם אם אקדמיה מטרתה להצמיח חכמים המסוגלים להיטיב לכלל בהוראתם ובמחקריהם, אזי אקדמיזציה בנקל מביאה לבינוניות המצמיחה הרבה כסילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2015 17:31 |
|
| |
שאלה קשה, בלי קשר לדעתי האישית, היא צריכה להטריד כל מי שמאמין בערך לימוד תורה.
וכמובן המונח ישיבישיזציה שנולד כאן צריך גם הוא הגדרה והבהרה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2015 15:10 |
|
| |
"אם היה אפשר לעשות אקדמיה בלי אקדמיזציה זה היה יותר טוב גם למי שמאמין בערכי האקדמיה."
האם תגיד את אותו דבר לגבי ישיבשיזציה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2015 18:18 |
|
| |
מדובר בערכים שונים, כל אחד מה שחשוב לו.
אם היה אפשר לעשות אקדמיה בלי אקדמיזציה זה היה יותר טוב גם למי שמאמין בערכי האקדמיה.
בכל מקרה כנראה שיש לכולנו מקום תחת השמש כך שנצטרך להסתדר..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2015 16:15 |
|
| |
אבל אתה התייחסת לאקדמיזציה כאויבת הישיבשיזציה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2015 16:04 |
|
| |
כאמור, אפשר להגדיר את המונחים בצורות שונות, וכמובן לא אמרתי שום דבר על 'כשר' ו'פסול', אלא שהכל תלוי בסולם הערכים, מה יותר חשוב ומה פחות חשוב. ולכן ההגדרה 'שקיעה' היא סובייקטיבית, כל אחד רוצה שמה שהוא רואה כערך ובפרט כערך עליון הנובע מצו מצפון, יזרח ולא ישקע. וכנראה שיש מקום לכולנו תחת השמש.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2015 14:45 |
|
| |
ישיבשר
לאדם יש שני סוגים של צרכים - צרכים מיידיים ו/או ניכרים (מוני"כ), וצרכים שאינם מוני"כ. הצרכים המוני"כ הינם צרכים. כל השאר, בשל היותם בלתי ניכרים - הרי שצריך להדגישם, ועל כן קוראים להם "ערך" לאמר: כזה ראה והערך. (להגדרה יותר ברורה אפשר לומר ש"ערך" הוא כל מה שאחד מידידינו בפורום היה קורא "הקרבה למולך"). האקדמיה בנויה פחות או יותר על "לימוד", ו"לימוד" נוגע כמובן רק לאותם דברים שאינם ניכרים. המוסר הוא סמל לצרכים שאינם מוני"כ, מכיוון שהוא מתייחס לאישיות שלמה של האדם שממול, שאין תועלתו ניכרת לאדם המתחייב לו. אבל בכל הצרכים שאינם מוני"כ נדרשת "הקרבה", דהיינו השקעה של דבר שאין תועלת הקרבתו ניכרת מייד, אלא לאחר זמן. (כל זה לא אומר שלימוד תורה הוא שווה ערך ללימוד אקדמי, אבל גם לא אומר שלישיבשריות היא "כשרה" ואילו אקדמיזציה היא "פסולה")
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2015 21:19 |
|
| |
אליקים,
המלה השכלה קצת מטעה. נכון יותר לומר שיש חכמות יסודיות שטוב ורצוי ללמוד, ובתנאי שנלמדות מחכמים.
לדוגמא, חכמת הניגון, חכמת הלשון, לשונות וספרות ושירה, תולדות, חכמת הטבע, תזונה, רפואה, כלכלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2015 20:56 |
|
| |
כנראה שלא קראת מה כתבתי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2015 19:00 |
|
| |
אתה מערבב 'דבר בעל ערך' 'חשוב' 'תורם לחברה' עם ערך, שנגזר מ'ערכים'.
גם יצרן נעליים תורם לחברה, זה לא הופך את ייצור הנעליים לערך.
הרבה אנשים חושבים שהמקצוע שלהם חשוב, זה לא מגדיר אותו כ'ערך', דבר שמאמינים שהוא מוסרי ונדרש מהאדם ע"פ מצפונו. לא שיש לי בעיה שתגדיר ערך באופן אחר, ואת מה שאני קראתי ערך תכנה 'צו המצפון' או כל שם אחר. כך או כך יהיה נכון מה שאמרתי שאותו מאפיין ערכי / צו-מצפוני שיש ללימוד תורה בעיני המאמינים בו, איננו בלימוד מדעים לפי הבוחרים בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2015 18:50 |
|
| |
ישיביש
כמובן שאתה יכול לומר שהאקדמיה היא ערך, אבל בעיני האקדמיה עצמה היא בהחלט ערך.
כמובן זה לא רק במדעי הרוח, אלא בכלל המדעים.
דומני שרבים סבורים כך ממש בניגוד לדעתך, וחושבים שידע/הבנה/הכרה הם דברים חשובים ללא כל תכלית נפרדת.
מדבריך נראה שאינך מכיר כלל את האקדמיה. מתמטיקאים חושבים שהמתמטיקה התיאורטית שלהם היא חשובה, פיזיקאים חושבים שהפיזיקה התיאורטית שלהם היא חשובה, והיסטוריונים חושבים שהכרת ההיסטוריה היא חשובה. כמובן, כשהם באים להשיג לגיטימציה (ומימון) מאנשים כמוך הם משתדלים להציג את התועלת שיצאה ממחקריהם
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2015 18:27 |
|
| |
ערכים זה ענין סובייקטיבי, זכותך להאמין גם שטכנולוגיה היא ערך.
אני כמובן כתבתי רק את דעתי, שלימוד פילוסופיה, פסיכולוגיה, תולדות הדתות, היסטוריה, וכו' אינו ערך, אלא רק צורך. ודומני שמעטים האנשים שסבורים כמוך.
אלא אם כן אתה מגדיר ערך כ'דבר בעל ערך' או כל טרמינולוגיה חילופית אחרת.
ההגדרה המקובלת של ערך הוא דבר שמאמינים שהינו מוסרי ונדרש מהאדם ע"פ צו מצפונו.
אולי כדאי שתעדכן את אתי (זו שכותבת את הקוד האתי) לגבי דעתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2015 16:48 |
|
| |
האקדמיה הטכנולוגית אינה ערך, האקדמיה של מקצועות הרוח היא כן
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2015 16:44 |
|
| |
מה לא מובן? לימוד תורה בעיני המאמינים בו הוא ערך, דבר ערכי. האקדמיה אינה ערך, היא צורך של החברה מכיון שהיא רוצה אייפון משוכלל וכיו"ב.
אני באופן אישי חושב שאקדמיזציה לא ממש מקבילה לישיבישריות, מלבד הדמיון הכללי שכל מסגרת המונית מביאה בינוניות, יש הבדלים מהותיים לרעתה של האקדמיזציה.
|
|
|
|
|
