| נשלח ב-22/1/2015 22:39 |
|
| |
ר' ישראל נג'ארה. עד כדי כך?!
רבי חיים ויטאל (רח"ו). ביומנו האוטוביוגרפי "ספר החזיונות" כותב שדיבוק שנכנסה לאשה אחת אמרה כי אמנם פזמוניו של נג'ארה טובים, אך הוא עצמו "פיו דובר נבלה וכל ימיו שיכור" ולפיכך "אסור מי שידבר עמו ומי שיוציא מפיו הפזמונים שחיבר". הוא ממשיך ומספר כי נג'ארה חילל את השבת, קיים משכב זכור וכן שכב עם גויה, רח"ו מעיד כי סיפר לו העניין והודה שכן היה, ולכן "אסור ליהנות לו ואסור לתת לו כתובה או גט לכתוב וכמעט שראוי לפוסלן". מה שמעניין שמדובר בכתי"ק של רח"ו עצמו ולא ברור איך יש כאילו שטוענים שמדובר בזיוף ומנין להם.
בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל", המנוסח ככתובה בין ישראל לה' בעת מתן תורה, ביקר אותו ר' מנחם די לונזאנו, בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל הערביים, הזרים לרוח ישראל. ואכן, החוקר יוסף יהלום גילה כי רבים משיריו של נג'ארה מתחילים באופן המזכיר שירי עגבים מוכרים של התקופה.
גם בעל החתם סופר, שנהג שלא לשיר את שירי נג'ארה, אלא משנשאל על הטעם העדיף להתחיל לשיר אותם מלספר את הבקורת שעליו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2015 12:09 |
|
| |
חיפשתי בספר שבחי האר"י ולא מצאתי שם את הסיפור הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2015 10:17 |
|
| |
| עקביה כתב: |  | עע
תודה רבה! אולי תוכל להרחיב, מהו הספר חמדת ימים ומה מידת הנאמנות שלו? |
|
מקור הסיפור בשבחי האר"י (ולא שמידת מהימנותו גבוהה יותר...)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2015 22:58 |
|
| |
אם ספר החזיונות היה נכתב בימינו ע"י מקובל לא ידוע, היינו מניחים שהכותב אינו מחובר לחלוטין לעולמנו הגשמי והמשעמם. אמנם הוא נכתב ע"י גדול תלמידי האר"י. אז אני אנסה לסתום את פי ואתן למיימוני לדבר. בתקוה שהוא יטול את התפקיד הלא נעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2015 22:37 |
|
| |
אצ"ל שכשראשונים ואחרונים אומרים על משהו שהוא נאמר ברוה"ק אין כוונתם שא"א לחלוק עליו. לשם כך ציינתי לדברי הראב"ד. וכי מפני שהראב"ד אומר שרוה"ק הופיעה בבית מדרשו הרמב"ם אינו יכול לחלוק עליו? כמובן שלא. כוונת האומרים היא כנראה לתאר רמה של אמת שהכותב זכה לכוון אליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2015 21:24 |
|
| |
כנראה שאתה לא יודע מה זה רוח הקודש...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2015 21:13 |
|
| |
| עע678 כתב: |  | | ושוב פעם אתה מתחמק ולא עונה למה זה אלילות. מה הקשר אלהים אחרים? |
|
אני לא מבין מה אתה רוצה. ביקרתי את השטויות האלה לומר על משהו שזה מרוח הקודש, והסברתי שהאבן עזרא עצמו היה מבקר את זה בכל תוקף וכך הוא נוהג כלפי אלה שרצו למנוע ממנו לבקר את הקליר. וזה מה שהוא אומר שם "יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו התשובה רוח אל (אלוקים) עשתנו כלנו. ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2015 21:04 |
|
| |
ושוב פעם אתה מתחמק ולא עונה למה זה אלילות. מה הקשר אלהים אחרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2015 19:28 |
|
| |
| עע678 כתב: |  | | maxmen תצטט את מה שאמרתי עד הסוף, אני לא מבין מה הכוונה שלך לקדש. כשהאבן עזרא אמר את דבריו הוא דיבר על ספר דברי הימים של משה אשר יש בו הרבה מסורות מפוקפקות, הכלל הזה לא קיים בדברים אחרים. ולא הבנתי למה אתה קורא לזה אלילות. |
|
האבן עזרא אומר לך כלל, נכון שהוא אומר את זה איפה שהוא אומר את זה ולמה הוא אומר לך את זה, אבל הוא אומר לך כלל לכל מקום, וזה פשוט לכל מעיין.
לא אני קורא את זה אלילות, הספורנו ועוד קוראים לזה אלילות והסברתי למה. "כ"ש כשיעשו זה לכבוד קדמונים שהנהיגו אותם המנהגים לא לכבוד קונם ולא לשמור מצותיו כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ".
הוא אומר את זה כלפי חז"ל (תורה של בעל פה) עצמם שאסור להפוך אותם לאלהים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2015 15:57 |
|
| |
maxmen תצטט את מה שאמרתי עד הסוף, אני לא מבין מה הכוונה שלך לקדש. כשהאבן עזרא אמר את דבריו הוא דיבר על ספר דברי הימים של משה אשר יש בו הרבה מסורות מפוקפקות, הכלל הזה לא קיים בדברים אחרים. ולא הבנתי למה אתה קורא לזה אלילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2015 15:33 |
|
| |
| עקביה כתב: |  | מקסמן במחילה, אין שום קשר בין אמינות של ספר המוסר עובדות לבין מעלתו של פיוט. לגבי רוה"ק ראה לדוגמה ראב"ד הל' שופר פ"ח ה"ה. לגבי אלילות, אלה כמובן דברים בטלים. |
|
כל רצון לקדש משהו ומישהו בא לטעון שאין לערער אחריו = אלילות. זה לא חידוש שתלו באילונות גבוהים בשביל עםארצים, וכאן לא מקומם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2015 15:27 |
|
| |
| עע678 כתב: |  | אני לא מבין בגלל הכלל הזה של האבן עזרא לא נסמוך על אף ספר, לא רש"י, לא רמב"ם, לא תוס', ואם כן גם לא אבן עזרא עצמו, (כולל הכלל הזה), כולם בהכרח משקרים?!
|
|
מי דיבר על שקרים ? מדברים כאן על לקדש מישהו ומשהו כקדוש ברמת הנביאים. שאתה אומר שמשהו נאמר ברוח הקודש, אתה רוצה לקדש אותו ולכן הבאתי את האבן עזרא. ובוודאי שהאבן עזרא מדבר גם על עצמו וספריו ולכן אמרתי ששאלתי אותו והשיב לי את הכלל.
תוקן על ידי maxmen ב- 23/01/2015 15:29:32
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2015 11:27 |
|
| |
הספר חמדת ימים יש עליו פולמוס גדול אם מחברו היה שבתאי אם לאו. לאחרונה החליטה איזה מהדורה להוציא את הספר מחדש תוך כדי שהיא מוכיחה שמחברו אינו היה שבתאי, אני לא מבין מה הם ראו להעלות ספר זה מתהום הנשייה, וכי חסרים ספרים וכתבי ידות אשר וודאי מן הקודש הם, שטרם ראו אור?! אותו דבר היה גם אם בן אדם בשם אמנון גרוס שהחליט להוציא את כתביו הקבליים של משיח השקר אברהם אבועלפיה שם רשעים ירקב, (כך אמר עליו הרשב"א), הוא טען שכיון שר' חיים ויטל מצטט אותו פעם אחת בהכרח שהספר אכן קדוש, (כבר תלמידו של החת"ס אמר על זה שזה לא נכון כי גם הרשב"א כתב עליו שהוא לקח דברים אמתיים ועירב אותם בדברי שטויות ומה שציטט רח"ו הוא אחד מהדברים האמתיים, כשטלפנתי אליו ושאלתי אותו על כך שהוא מוציא ספר של אדם שהרשב"א (אשר אמר עליו האר"י שקבלתו אמת) אמר עליו שם רשעים ירקב, הוא ענה לי ראית את מהדורה שלי כך וכך אם הסכמתו של מקובל מסויים? אמרתי לו, מה אתה בא לומר לי שההסכמה הכשירה את הבן אדם, הוא התעצבן וטרק את הטלפון...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2015 11:13 |
|
| |
אני לא מבין בגלל הכלל הזה של האבן עזרא לא נסמוך על אף ספר, לא רש"י, לא רמב"ם, לא תוס', ואם כן גם לא אבן עזרא עצמו, (כולל הכלל הזה), כולם בהכרח משקרים?! הוא התכוון שבדברים שהיא אפשר לדעתם מסברה אלא בקבלה, או דברים שסותרים כללים שבידנו, לא נסמוך על אף ספר אם לא שבא מבית מדרשם של קדמונינו.
פה החת"ס לא אמר דברים שכאלו וגם הוא לא עשה אותו אליל, הוא אמר שיש בשיר זה הרבה סודות על דרך הקבלה ובלא ספק שרתה עליו רוח הקודש (ע"ע רוח הקודש)בשעה שכתב שיר זה.
תוקן על ידי עע678 ב- 23/01/2015 11:29:19
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2015 10:00 |
|
| |
נישטאיך תודה על הקישורים. מה אומרת העובדה שבחמדת ימים רבי ישראל נג'ארה כן מוערך, לעומת ספר החזיונות?
מקסמן במחילה, אין שום קשר בין אמינות של ספר המוסר עובדות לבין מעלתו של פיוט. לגבי רוה"ק ראה לדוגמה ראב"ד הל' שופר פ"ח ה"ה. לגבי אלילות, אלה כמובן דברים בטלים.
|
|
|
|
|