פירוש דיבורו של אדם - בידי מי?

אליקים,

נראה לי שאתה צודק, כי בימיהם היו מדברים בלשון קצרה והיחס בין דיבור למעשה היה ישר, ואילו בימינו מאריכים בדיבור והלשון פחות ברורה ויש מרחק בין השפה על כל מה שהעמיסו עליה במהלך הדורות לבין פשטות המעשה, ועל-כן עדיף לשאול ולברר.

מם

לדבריך - היכא דאיכא לברורי לא מבררינן? ייתכן באמת שלא, וייתכן שזה לא נחשב שאפשר לברר, אבל הרגשתי היא - שלפחות בימינו - היו מורים לברר ולא היו רוצים להורות לנהוג ע"פ סברא בעלמא. ואולי זה כבר נושא לעצמו.

לא שייך לסוגיה שלא מאמינים לו או שאינו יודע מה התכוון, כי התבואה שייכת לבעל-השדה ותרומה מתבואתו תלויה בדעתו.

רמב"ם (הלכות תרומות ד, ג): התורם שלא ברשות או שירד לתוך שדה חבירו וליקט פירות שלא ברשות כדי שיקחם ותרם, אם בא בעל הבית אומר לו כלך אצל יפות, אם היו שם יפות ממה שתרם תרומתו תרומה שהרי אינו מקפיד, ואם לא היו שם יפות אין תרומתו תרומה שלא אמר לו אלא על דרך מיחוי, ואם בא בעל הבית וליקט והוסיף בין שיש לו יפות מהן בין אין לו תרומתו תרומה.

יש שלוש אפשרויות:
א. התורם שליח של בעל-הבית אלא שלא ניתנה לו רשות לתרום תרומה.
ב. התורם שליח של בעל הבית וניתנה לו רשות לתרום תרומה, אלא שתרם מן היפות על הרעות , ולא מן היפות על היפות ומן הרעות על הרעות כנהוג.
ג. התורם ליקט פירות על מנת לקנותם מבעל-הבית מאוחר יותר ותרם על מה שליקט תרומה.

בא בעל הבית ואמר לו: כלך אצל יפות. יש שתי אפשרויות:
א. לא הקפיד והתרצה וגילה את דעתו בדרך נוחה.
ב. מחה וגילה את דעתו בדרך מתונה.

אומרים חכמים שאפשר להבחין בין האפשרויות כך: אם יש יפות ממה שתרם, משמע שבעל-הבית לא הקפיד והתרצה ועל-כן תרומתו תרומה, ואם אין יפות ממה שתרם, משמע שבעל-הבית מחה ועל-כן אין תרומתו תרומה.

מדוע התורם לא שאל את בעל הבית מה כוונתו?
א. כי אפשר להבין בבירור מה כוונתו.
ב. כי התורם כבר רחוק מבעל-הבית ולא יכול לשאול אותו.
ג. כי התורם הבין בהתחלה שדברי בעל הבית נאמרו בדרך מיחוי או בדרך התרצות, ואחר-כך משנסתפק מה כוונתו חשש לדבר אתו על כך.
 

תוקן על ידי מם80 ב- 29/01/2015 13:42:50

מם

אבל עדיין אפשר לשאול אותו? הרי אמירתו הלא חד משמעית נבעה מזה שהוא רצה להדגיש את דבריו או, נניח, לערפל את תוכחתו. אבל ברגע שהוא יבין שזה עורר שאלה לגבי התרומה, אני מניח שהוא לא יסרב להסביר למה התכוון? אלא אם כן לא מאמינים לו, או, כדברי מיימוני, שהוא עצמו אינו יודע מה התכוון.

אליקים,

הדוגמא שהבאת מבבא מציעא היא לדיבור רב-משמעי שיכול להתפרש על דרך של התרצות או על דרך של מחאה.
ומאחר שנדרש גילוי-דעת ברור כדי לדעת האם בעל השדה חושש משום גזל או לאו, חכמים פירשו את כוונתו לפי מציאותן או אי-מציאותן של יפות מהן. אולם אם בעל השדה בא ולא מחה, או אם אמירתו היתה חד-משמעית, אם על דרך התרצות, אם על דרך מחאה, או אם הוסיף על התרומה, אין שאלה, כי כוונתו ברורה.


 

אליקים

מה שזכור לי זה כל המקרים שאדם מדבר וכך הוא נכנס לתחום אובייקטיבי.
אבל כיון ששאלת, אני מהרהר האם כבוד או"א או אפילו איסור ע"ז מחייבים אותנו להגדרות אובייקטיביות של כבוד ועבודה. בשני המקרים ישנו מרחב פרטי, שהרי נתכוון לעבדה חייב גם במה שאינו מד' עבודות וגם אינו כדרכה. וגם בכיבוד מצאנו מאכילו פטומות שלא קיים ומטחינו בריחיים שקיים. אך עדיין יש מרחב אובייקטיבי כמו עבודה כדרכה או לקרוא בשמו ועוד דוגמאות.

מתנצל על הקודים אבל אין לי סבלנות כעת להאריך עם מקורות.

נחמד

תשובתך תשובה, אלא שמכאן אנו מגיעים לשאלה אחרת: אילו הם הדברים ה"אובייקטיביים" אליהם אנו מחוייבים, באיזה הקשרים אנו מחוייבים אליהם, ומדוע?

בנדרים אם אי-אפשר ללכת אחר לשון בני אדם, הולכים אחר לשון תורה.

יש דינים בהם מתקיים הכלל דברים שבלב אינם דברים, אם כי נדרש דיבור או מעשה על מנת שכוונת הלב תהיה ברורה, או כי אי-אפשר לדעת בדיעבד מה היתה כוונת לבו. ויש חילוקים מתי בכל זאת אזלינן בתר כוונת הלב.

נחלקו חכמים האם בנדרים הולכים אחר העניין או אחר משמעות הדיבור. מכל מקום, בנדרים הולכים אחר לשון בני אדם, הכוונה ללשון מבורר שבני אדם רגילין בו במקומו ובזמנו, ולא למדין לא מלשון תורה ולא מלשון חכמים. לדוגמא, אם בזמן אמוראי-בבל אם אדם נדר מן הדגה, אזי מאחר שבלשון בני אדם דאז הכוונה לדגים קטנים, אסור בדגים קטנים ומותר בדגים גדולים, למרות שבלשון תורה דגה פירושה בין דגים גדולים בין דגים קטנים. אולם אם בימינו אדם נודר מן הדגה, אזי מאחר שדגה איננו לשון מבורר שבני אדם רגילין בו, אפשר שהתכוון לכלל הדגים, אפשר שהתכוון לדגים קטנים, ואפשר שהתכוון לדגת-הים אם נמצא בחוף-הים בנודרו את נדרו.


 

אליקים

נראה שלא הדגשתי מספיק את המילה 'מחוייב'. התורה מצוה אדם לפעול על פי דברים חיצוניים לו גם בדברים כאלו.

בממונות ברור לכולנו שכך צריך להיות, וגם בנדרים וכדומה זה אפשרי.

נחמד 
השאלה היא האם אכן האדם מתכוון למשמעויות אובייקטיביות כלשהם. מדוע א"א לומר שהאדם מכוון למה שמתאים לחייו שלו, אלא שלצורך הדיבור הוא מנצל את המילים המוגדרות, אבל בבירור מעמיק אפשר לגלות נפקאמינות כאלה ואחרות בין כוונתו לבין הלשון ה"אובייקטיבית".

מיימוני

כתבת:
"יתכן שאנו חושדים אותו שהוא מרמה את עצמו. תחילה התכוון לדבר אחד ואחר כך נבהל והתכוון לדבר אחר. ולכן אי אפשר לסמוך אפילו על בדיקה במכונת אמת. אם מכונת אמת עובדת."

כאן בדיוק הבעיה. אני לא מקבל את הסברא לפיה אדם עשוי לשקר את עצמו. השכל הישר איננו מקבל דעה כזאת. הגע בעצמך: אם האדם יכול לשקר את עצמו, אולי גם הבעת דעה כזאת של "אני משקר את עצמי" - אולי משפט זה עצמו הוא שקר שאתה משקר את עצמך? אלא מה תגיד, שאם כן אני מקבל שאדם משקר את עצמו. אבל לפי זה יוצא שגם אם יש משהו אמיתי שאתה קורא לו "אני משקר את עצמי", אין משמעותו שקר ממש.

וניתן להסביר זאת בשני אופנים הקרובים זה לזה: האחד, שהאדם "משקר את עצמו" לצורך. נניח שלצורך לשקר לאחרים, הוא יוצר בתוכו איזה הרגשה הדומה להרגשה שאותה הוא רוצה להציג לאחרים, בזמן שהוא יודע שהיא אינה נכונה. אלא שהוא עושה לעצמו מעין היפנוזה, כדי שאחרים ישתכנעו שהוא באמת מאמין בזה.

והאפשרות השנייה - שיש באדם איזה "קליפה" סביב עצמו, שנוצרת ע"י קשריו עם אחרים, ושהיא משקפת לו את עצמו דרך עיני האחרים, והאדם יכול להתבלבל - מבחינה טכנית - בינה לבין ה"עצמי" האמיתי. אבל הוא יודע היטב, בתת-מודע, שאין זה הוא. אלא שבמודע שניהם משמשים כ"עצמי".

ואמנם אין כזה דבר "תת-מודע", כי איך יתכן שהאדם לא יודע מה הוא עצמו חושב ויודע? אלא שה"תת מודע" הוא גם כן "קליפה" פנימית - שמשקפת את מה שהאדם מוציא מתוך עצמו ע"י עצמו, והוא יכול להתבלבל בינה לבין מה שהוא מוציא מתוך עצמו ע"י ה"קליפה" הראשונה של קשריו עם האחרים. 

נמצא שבסופו של דבר השפה הטכנית היא המקלקלת את השורה, ולא אישיות האדם. וזו בדיוק הסיבה שאני אומר שלכאורה עלינו לחקור ולדרוש אחר כוונת האדם ולא אחר פירושים "אובייקטיביים". ואולי באמת אם יש נבואה או שאר דרכים להגיע אל עומק כוונת האדם, אזי לא צריך את כל הפירושים האלה. ועיין ביאור הגר"א למשלי טז א-ד, מה שביאר שם שבזמן שהיתה נבואה היה הנביא מורה לאדם את הדרך שילך בה, ורק משנפסקה הנבואה אז אין לסור מדרך התורה ה"אובייקטיבית". וזהו אותו עניין.

תוקן על ידי נחמדלמראה ב- 26/01/2015 14:01:18

שלום