לאורך כל ההיסטוריה וגם בימינו אנו עדים למלחמות דת. כביכול רבש"ע מעוניין שנהרוג את כל מי שאינו מאמין בו בצורה המדוייקת שהדת הנוצרית/המוסלמית בוורסיה המדוייקת שלה. וגם במקורותינו נמצא לא מעט קריאות מסוג זה.
אנו מתיחסים לרבש"ע כאל אב, האם יעלה על דעתנו אבא שמוכן להרוג את ילדיו רק בגלל שאינם עובדים אותו בצורה המדוייקת לחלוטין? או בגלל שאינם מבינים משהו באופיו או במהותו?
ואפילו מלך, מלך שכמעט כל נתיניו אינם מקבלים את מלכותו, מותר לו לחסל את כולם?
תוקן על ידי צעג ב- 28/01/2015 13:22:50
נשלח ב-28/4/2015 20:47
ואם הטעות היתה בנושא השואה?
נשלח ב-28/4/2015 19:39
מה שאתה התכונת אתה יודע. מה שאני ואחרים-שתמכו בי באישי- הבינו זה משהו אחר. אבל מודה ועוזב ירוחם.
לא ! אין לזלזל באדם, לגופם של דברים ולא לגופו של אדם.
לגופם של דברים- נמצא כי גם אחרים דיברו אותן שטויות.
נשלח ב-28/4/2015 17:20
ירוחם, בימ"ש לא התכוונתי לימח שמך אלא לירוחם מדבר שטויות. ואתה טוען שאדם שטעה צריך להתיחס אליו בכבוד, בדיוק כאלו לא טעה, וודאי אין להשמיצו או לזלזל בו?
נשלח ב-28/4/2015 15:32
תודה! הבאתי דעה שלי כפשט הפסוקים לפי הניקוד וההבנה, בהמשך התברר כי גם רבים וגדולים פירשו כמוני. השפתי חכמים וגם אחרים שלא מצאתי לבד-הודות לנחמד ולשלישי- בא נניח שטעיתי -ולא- מה העליהום והלינץ שביצעתם בי? על הבעת דעה בלבד, עד כדי ימח"ש, מה קרה? אסור להביע דעה-שלא מוצאת חן?
נשלח ב-28/4/2015 15:02
ירוחם רבינו ישעיה הוא : רי"ד ונימוקיו נדפסו בסוף ספר (ליקוטי) פירוש רבינו חננאל על התורה
נשלח ב-28/4/2015 14:34
ירוחם,
אכן הראשונים כמו ר"ח פלטיאל וריב"א ובהדר זקנים מבעלי התוספות, נראה שלא הבינו את הפסוק כאיום אלא כהודעה ולכן נצרכו לפירוש זה. להלן ציטוט מרח"פ "ולא תקיא אתכם הארץ. הפשט אדרבא אז תקיא אותם הארץ כשחוטאים בתוכה ועוד א"כ מצינו חוטא נשכר. וי"ל דה"פ לא אעשה לכם כמו שעשיתי להם כי יש מהם שיצאו חיים מארצם בלא שום צער ויסורין אלא אני פורע מכם הנה ברעות ובצרות משונים מהם הכתיב (והכרתי) [ונכרתו] הנפשות העושות."
ר' חיים פלטיאל ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח
ובריב"א מביא אפשרות מפתיעה עוד יותר,
"ולפי הנראה כך פתרונו ולא תקיא וכו' ולמה לא תקיא לפי שכל אשר יעשה מכל התועבות האלו ונכרתו הנפשות ודי(ן) לכם בעונש זה" פירוש הריב"א על התורה ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח
אך האברבנאל מפרש כך בשם רלב"ג רק בגלל הכפילות (אינני יודע לאיזו כפילות כוונתו).
מה שאומר שכשם שדעותיהם של אנשים שונות כך פירושיהם.
נשלח ב-28/4/2015 11:25
אם הפשט בפסוק הוא כפי שכתבת בהתחלה, מדוע הרב ישעיה היה צריך לפרוש מיותר הזה?
אגב סלח לי על בורותי מי זה הרב ישעיה?
נשלח ב-27/4/2015 23:42
נחמד
וכן מצאתי בנימוקי חומש לרבינו ישעיה בסוף קדושים ולא תקיא אתכם הארץ, פירוש: לא דיי בהקאה כאשר קאה את הגוי אלא בכרת. עכ"ל.
נשלח ב-27/4/2015 21:53
נחמד ראה בשפתי חכמים על האתר איך הוא הבין את הפשט של ולא תקיא הארץ.
נשלח ב-27/4/2015 21:23
שלום,
"ואמר הכתוב "ותקיא הארץ", כי מעת שפקד עונה עליה שנגזר על הכנענים להכרת כאילו כבר הקיאה אותם, או "ותקיא", למעלה, כענין סר צלם מעליהם (במדבר יד ט):"
רמב"ן ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח
לעניין שאלתו של בו"ל
הרי במשפטים נצטוו שלא ישבו בארצך, כך שהיו חייבים להשמיד את מי שלא ברח. והרי שלוש אגרות שלח יהושע, שכן ניתנה להם האפשרות לברוח גם אחרי מצות לא תחיה כל נשמה.
ובאמת כל המצווה הזו בשופטים היא בהקשר המצווה הכללית למלחמה שיש להרוג הזכרים, הרי שבא"י לא תחיה נשמה פן יחטיאו אותך. אבל אין עניין בהשמדה לשם ההשמדה, ומי שרוצה שיברח.
ודבר מעניין שנכתב על ידי כמה ראשונים אשכנזים וגם האברבנאל מביא אותו, "(כח) ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה. פי' ולא תקיא הארץ אתכם בנחת ובענין טוב כמו הגוים אשר טמאו אותה אדרבה בענין רע מהם למה כי אתם נכנסים במסורת הברית ואם ח"ו תטמאו הארץ יש להפרע מכם כפלי כפלים ואף כי עדיין לא כבשוה מה שנדר הקדוש ברוך הוא הרי הוא כעשוי שנא' ויאמר לאברהם לזרעך נתתי את הארץ הזאת ועדיין לא נתן והי"ל לו' נדרתי:"
פירוש הרא"ש על התורה ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח
בברכה
נשלח ב-27/4/2015 15:36
אני חוזר בי מרעיון העבר בעתיד כי גם אם אפשר לפרשו בפסוק כח, א"א לפרשו בפסוק כה. אולי י"ל שההקאה היא מילוי סאת האמורי - הרגע שבו נגזר עליהם לאבד את הארץ.
נשלח ב-27/4/2015 10:01
יש לא הבנתי כלום שאלתי היתה כדלהלן:
בפרשת משפטים "וגרשה את החוי..." ושם "מעט מעט אגרשנו" ונצטוו "וגרשתמו מפניך" ובכי תשא הנני גרש מפניך את האמרי וגו' ובאחרי מות נאמר "אשר אני מביא אתכם שמה" (כלומר שעוד לא באו) וכו' "הגוים אשר אני משלח מפניכם ובהמשך כאשר קאה את הגוי וכן בסוף קדושים ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם וכן בפרשת מסעי והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם הפעם הראשונה שמופיע הריגתם הוא בפרשת ואתחנן "החרם תחרים אותם" ועוד כמה מקומות בספר דברים..
נשלח ב-27/4/2015 09:43
בער אמרתי שנראה שהארץ כבר קאה את הגוי, ובספר דברים מדובר על העתיד. אם כך, השאלה שלך תיפתר - לפני יצ"מ היא קאה ואחרי 40 שנה נצטוו להרוג, אבל השאלה היא מהי אותה הקאה שאחריה נשאר את מי להרוג ושלא שמענו עליה מעולם.
אריאל אתה באמת מאמין ברעיון הזה?! למה שמשה ידבר עם בני ישראל כאילו הם כבר בארץ? מה הוא עשה להם דמיון מודרך?! ואני גם חוזר ואומר שקשה לאיים כך. אפשר להגיד לילד אם תתנהג כומ אחיך תיענש כמוהו כפי שראית שקיבל עונש, אבל לא אומרים לו את תתנהג כמו אחיך, אז כמו שיום אחד אני אעניש אותו, גם אותך אעניש.
נשלח ב-27/4/2015 02:13
ירוחם, נראה לי שהרב שך לא היה מתלהב לראות את עצמו כרבי. אני חושב שאפשר לפרש את קאה כעבר במציאות עתידית. כלומר, משה מדבר עם בני ישראל על זמן עתידי שבו ישבו בארץ ויהיו בסכנה לאבד אותה. בזמן זה הקאת הכנענים היא בעבר.
נשלח ב-26/4/2015 22:40
יש לא הבנתי את הבעיה שלך בלשונות אני שאלתי על התוכן שבהרבה מקראות הוא גירוש ולא הריגה עד ספר דברים.
