| נשלח ב-30/1/2015 13:07 |
 |
| |
תפילת קרליבך - הסכנה שבשחיקה
תפילת קרליבך - הסכנה שבשחיקהליל שבת. החזן פוצח בניגון 'נוסח קרליבך' – "לכו נר-נ-נ-ה ל-ה-ה' ", והקהל, כדרכו, מתפצל לשלוש קבוצות מרכזיות. הרב אמנון בזק הרב אמנון בזק, י' בשבט תשע"ה, 30/01/15 10:42 ליל שבת. שוב ניגש חזן לקבלת שבת ופוצח בניגון 'נוסח קרליבך' – "לכו נר-נ-נ-ה ל-ה-ה' ", והקהל, כדרכו, מתפצל לשלוש קבוצות מרכזיות. אלו המגיבים בשמחה, שילוו את המשך התפילה במחיאות כפיים ובתנועות ריקוד; אלו השוקעים לתוך עלוני השבת או פונים אל שכניהם, ואלו המלווים את השירה באופן אוטומטי נטול התלהבות, חלקם עם מבט מצועף משהו. דומה, שעם הזמן חלקן של שתי הקבוצות האחרונות הולך וגדל. כשהתחילו להתפלל לפני כעשרים שנה בנוסח קרליבך, הייתה בכך פריצת דרך משמעותית. הנוסח סימל משב רוח רענן של התחדשות רוחנית, אשר הועדף על פני הניגון המסורתי שנתפס כיבש וכמקובע. היה בכך גם סוג של מרד נעורים נגד הגבאי המיתולוגי וחבריו מזקני המפד"ל. אולם כדרכם של כל מנגינה חדשה ומרעננת או חוויה רוחנית מסעירה, עם הזמן הם נשחקים והופכים להיות חלק מן השגרה, ואם נשארים אתם כפי שהם, הרי שחוזרים בעצם למקום שבו היינו לפני השינוי, רק עם תפילה ארוכה יותר ועלוני שבת מרובים יותר, בהתאמה. מו"ר הרב עמיטל זצ"ל היה מודע היטב לסכנה, ולפיכך סירב לאשר בתחילה בישיבת הר עציון שימוש בנוסח קרליבך באופן קבוע. פעם אחת ירד שלג בערב שבת שחלה בה ט"ו בשבט, ובשל האווירה המיוחדת הרב הסכים לתפילה בנוסח קרליבך, ואז יצאה השמועה, שמעתה בכל פעם שירד שלג בשבת ט"ו בשבט, אפשר יהיה להתפלל בנוסח זה... לימים, הרב עמיטל ראה לאן הרוח נושבת, וכדרכו, שוב לא עמד על דעתו, ונוסח קרליבך הפך להיות דבר שבשגרה. עם זאת, לעולם לא חזרה אותה תחושת חוויה רוחנית סוחפת, כפי שהייתה באותה שבת מושלגת בט"ו בשבט. על מנת לשמר את הפוטנציאל הרוחני הקיים בתפילת ליל שבת לציבור הרחב, מסתבר שיש לנקוט באחת משתי דרכים: או לנסות לצמצם את השימוש ב'נוסח קרליבך' לשבתות ספורות בשנה, או לעבור לקונספט אחר, ולהיזהר בו מלכתחילה שלא ליפול למלכודת השחיקה הטבעית. במצב הנתון, דומה שהראשון שהיה מתרחק ממנייני קרליבך בימינו היה יהודי אחד, בעל כישרונות ייחודיים ליצירה ולהתחדשות, בשם ר' שלמה קרליבך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2015 00:29 |
|
| |
אני מצטרף לדופו, התפילה שם מיוחדת במינה, בגלל הספונטניות והעומק , בלי שום חיקויים ובלי שום גאוה. פשוט נפלא, שווה ללכת לשם. אני הולך 25 דק' כל כיוון להגיע לשם, שווה כל רגע.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2015 22:08 |
|
| |
כדאי לציין את המנין בנחלאות של הרב רז הרטמן...המנין נקרא "ואני תפילה" וזה ממש מתאים. התפילה הוא מלא וגדוש עם חידושים, רובים מוצלחים מאד, למרות שיש לפעמים פספוסים. מומלץ לכל אחד הרוצה ללמוד איך לעשות תפילה קרליבכית ללא התישנות, לבוא לבי"ס אבלינה דה רוטשילד ברח' אוסישקין בנחלאות (ליד שער חסד) בירושלים, לחוות תפילה נפלאה זה. הייתי בשבת שעכשיו עברה, והיה מדהים ממש!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2015 12:19 |
|
| |
המילים של השיר...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2015 13:01 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2015 00:19 |
|
| |
ניוטרל: זה עבורך:
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2015 23:43 |
|
| |
דופו
בהיות שאנו בתוך 30 יום קודם פורים אומר
שאף בבזק צריכים להתחדש ולא לשקוט על השמרים...
מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב?
נצור לשונך מרע ושפתך מדבר מרמה!
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורודפיהו!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2015 23:40 |
|
| |
נו לא כולם הם ר' זושא... (לכוונת דברי לחץ עלי)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2015 14:06 |
|
| |
עוד מילה על ספונטניות: מה שכתבתי לעיל זה לגבי אנשים חלשים כמוני. אבל לגדולי ההלחנה, כמו אדמור"י מודזיץ ורבי שלמה זצ"ל, בטוח שלהם היה אפשרי לאלתר "על המקום." שמעתי פעם שהאדמו"ר הקודם של מודזיץ, ה"נחלת דן", הלחין שיר חדש בפסח עבור "בצאת ישראל." רבי שלמה אמר שהוא היה נוכח בכותל המערבי כשרבי שאול ממודזיץ הולחן את השיר "אנא השם", "אין די מיטן אוף אלץ" (באמצע הכל...). ידוע שרבי שלמה הלחין את "דוד מלך" באמצע קידוש לבנה, וכו'.
אבל לאנשים כמונו, בד"כ כדאי לתכנן, למרות שלפעמים אפשר להיכנס לשיר "על המקום"...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2015 12:57 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2015 12:11 |
|
| |
אני מסתייג מהגישה המפד"לית המובהק שבכתבה, וגם בדברי הרב עמיטל ז"ל וגם מחלק התגובות כאן.
התשובה ל"סכנת שחיקה" וגם לנפילה ל"חלק מן השיגרה" הוא לא לצמצם את התפילה, ולא" לעבור לקונספט אחר" (שבין כה ישחק עם הזמן), אלא ללמוד מה זה תפילה בשירה ושירה בתפילה. הקונספט שחסר באימוץ חלק ניכר שה"עולם" המפד"לי של תפילת קרליבכית אפשר לומר במילה אחת: ***חידוש***!!!
כן, "אין בית מדרש ללא חידוש" ויתר על כן, במילים של רבינו יחזקאל מקוזמיר, אבי שושלת מודזיץ, "אינני יכול להסב לשולחן של שבת בלי ניגון חדש, אין עונג שבת בלי ניגון חדש" (ספר "אמרי שאול," עמ' שטז).
"נוסח קרליבך" זה לא "נוסחה" (FORMULA) קסמית שפתאום לא צריכים לאמץ בתפילה, כאילו הכל מוכן במגש כסף, לא ולא! צריך לדעת איך ל"חדש" בתפילה, אם זה שינוי של שיר זה עם שיר אחר (למה שרים את אותו "קה רבון" של רבי שלמה זצ"ל כל הזמן ל-"לכה דודי"?). כל תפילה צריך להיות מגוון עם הרבה חידוש. זה לא אומרת שצריכים הכל להיות מחודש, אלא הרעיון לא לשקוע במה שהוא "בדוק ומנוסה" בלבד, אלא לנסות משהו אחר מדי פעם, בקטע מסוים, ובשבוע הבא, בקטע אחר (אולי).
רב שלמה זצ"ל למד את התפילה שלו בחצרות חסידיות: מודזיץ, צאנז/בובוב ואחרים. כדאי לבעלי התפילה להיות באיזה חצר חסידית בתפילת ליל שבת, או בטיש, או ביום שבת...במודזיץ ממש מקפידים על חידוש בניגונים, כל שנה יש כתריסר או יותר ניגונים חדשים שהולחנו לימים הנוראים, ובמשך השנה יש עוד (שהולחנו עבור ימים טובים ושמחות בחצר). אבל בד בבד עם הניגונים החדשים במודזיץ בימים הנוראים, הם גם שרים ניגונים מהאוצרות הישנות, שכולם יודעים ואוהבים. למשל, בד"כ הרבי לא מלחין ניגון חדש לקטע של "כבקרת רועה עדרו", אלא שרים אותו שיר היפה והאהוב של רבי שאול זצ"ל כמעט בכל שנה.
רבי שלמה זצ"ל גם אמר שבקטע הראשון של "לכה דודי" יש לבחור בשיר איטי ובקטע השני, שיר קצבי יותר (ריקוד). אבל לא חייבים להיות אותם שירים ממש...אפשר לגוון אותם, כל זמן שיר איטי שונה, ושיר ריקוד אחר. יש מספיק שירים של רבי שלמה זצ"ל שלא צריכים להשתמש באותם שירים כל הזמן!
ספונטני או מתוכנן? מאד קשה להיות ממש ספונטני כבעל תפילה, לחשוב ממש על איזה שיר מתאים "על המקום". לפי מה שאני עושה ומה שרוב בעלי התפילה הטובים עושים, אז הם כן מתכננים איזה שירים לעשות. אבל שוב, אפשר לתכנו אותם עם חידושים!
בסוף אני אשאיר לכם באחד החידושים שלי, עם בקשה לא להשתמש בו כל הזמן! אפשר לשיר את הקטע של "ממקומך מלכינו תופיע" שבשחרית של שבת, לשיר "בני ביתך" האיטי של רבי שלמה זצ"ל. (יש את השיר ב-YOUTUBE גם ע"י יונתן רזאל, וגם ע"י רבי שלמה זצ"ל). בהצלחה!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2015 09:49 |
|
| |
אחד התלמידים הקרובים של ר'' שלמה (לא זוכר את שמו) אמר שיש הבדל גדול בין מנין קרליבך למנין שלמה.ודו"ק
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2015 09:45 |
|
| |
הנה תגובה חכמה של מישהו באתר שם:
מתוכנן אינו יכול לחקות ספונטניהבעיה במנייני קרליבך נעוצה בעובדה, שאי אפשר לחקות בן אדם מקורי ואותנטי, אי אפשר ליצור נוסח מרבי שלמה, לשיר כל פעם באותו אופן וצורה, בשעה שהאפיון הבסיסי של רבי שלמה היה היצירה הנובעת, הספונטנית, והלא מתוכננת
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2015 22:04 |
|
| |
|
|
|
|
|
