שאלה על פרשת זכור

?

כשהאברך יצחק מאיר לימים בעל חידושי הרי"ם- התארך בשבת זכור אצל האדמור מרוזין, לאח הסעודה יצאו לטיול,
שאל הריזענער את האברך- תגיד שאול היה ילד? האם היה טיפש? מה זה הוא אומר לשמואל מיד- הקימותי את דבר ה'?
הרי הצאן בכה -מה -מה -כפי ששמואל באמת לועג לו, ומה קול הצאן שאני שומע?
ענה רבי יצחק מאיר- במדרש מסופר כי באותו לילה בא אגג על שפחה וממנה יצאה המן- ולאר גזירת המן בני ישראל קיימו וקיבלו את דבר ה'. וזה מה ששאול התכון.
בהמשך שואל  ר'יצחק מאיר נו מה אתה אומר על החידוש שלי?
כפתור ופרח -השיב הריזענער.
לא ולא אמר ר' יצחק

ירוחם, היא הנותנת. עמלק לא 'גר' בכל השטח העצום הזה שהיה גדול בהרבה משטח מגורים של עם בתקופה ההיא אלא נדד בכולו. כך גם בני ישמעאל ששכנו 'מחוילה עד שור על פני מצרים בואכה אשורה'.

ירוחם

ארץ ישראל נקראת ארץ שבעה עממים, ועמלק אינו בכללם, מכאן שתחום נחלתו אינו מהארץ המובטחת, והמלחמה עמו היא על רקע אחר ולא על ירושת הארץ.

וכבר ביאר "אריאל" בטוב טעם ודעת.

ירוחם, הגבול המתואר בתורה הוא 'עמלק יושב בארץ הנגב' הגבול המתואר בשמואל הוא 'מחוילה עד שור אשר על פני מצרים', זה לא בדיוק אותו מקום. ארץ החוילה היא כנראה באזור תימן ואתיופיה. וי"א (גריניץ, מחקרים בקדמוניות המקרא) שהיא נמצאת בגבול אשור, בצפון מזרח סוריה. שור נמצאת איפשהו במדבר סיני ליד מצרים. עמלק חי בכל השטח הענק של מדבר סוריה - ערב שזה אומר בעברית נווד.

ירוחם 

בספר שמואל מתואר עמלק כיושב במדבריות התוחמות את ארץ ישראל מדרומה וממזרחה, א טו,ז וַיַּךְ שָׁאוּל, אֶת-עֲמָלֵק, מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרָיִם. תיאור זה מתאים לשבטים נוודים, ולפיכך כאשר שאול בא, הוא מתואר כבא עד עיר עמלק, אבל לא היה שם לאותה עיר כי זו לא היתה עיר במובן הרגיל, אלא מחנה.א טו,ה וַיָּבֹא שָׁאוּל, עַד-עִיר עֲמָלֵק; 

כל מה שכתבנו הוא על פי פירוש דעת מקרא שם.

כיון שכן, ישראל לא תכננו לירש את אותן מדבריות, ומלחמת עמלק בישראל היתה בגלל רצחנותו ותוקפנותו, ולא מחמת שישראל באו לרשת את ארצו, ארץ נוודים מדברית.

הבה נדייק.
כאשר מצווה שמואל את שאול לצאת להכות את עמלק הוא אומר לו:

ישיבישעאר

טעם נחמד.
קשה למדי להכניס אותו בכוונת הפסוקים בתורה ובנביא.