למה אין מלחינים גדולים מהולנד??

תיעוד מפורט על המלחינים ההולנדים, רבים מהם יהודים, שנרצחו או נרדפו ע"י הנאצים, והיו מיטב הכשרונות המוסיקלים שבהולנד:

רוב המלחינים-כנרים האיטלקים היו וירטואוזים. דגש גדול על וירטואוזיות היה במוסיקה האיטלקית החל מהבארוק המאד מאוחר ועד לתקופה הרומנטית, אולם גם ביצירות של לוקטלי, טרטיני, ויוטי, ופגניני יש תוכן איכותי.

חלק מהמלחינים האיטלקים שהשפיעו על באך:

קורלי - המלחין הראשון שכתב יצירות איכותיות בצורת קונצ'רטו גרוסו, והשפעתן, יחד עם השפעת הסונטות האיכותיות שלו ללימוד טכניקת הכינור, היתה גדולה על כל מלחיני הבארוק וממילא על כל המלחינים במאה ה-18. באך למד את המוסיקה של קורלי וניצח על ביצועיה בקונצרטים. פוגה לעוגב 579 מאת באך מבוססת על נושא מאת קורלי, ואלמנטים מהמוסיקה של קורלי משולבים מכמה מיצירותיו.

ויולדי - באך העריך מאד את ויולדי ולמד בעיון את הקונצ'רטי "החידוש ההרמוני" אופוס 3 מאת ויולדי, כמן כן למד את קונצ'רטי אופוס 4 ואופוס 7 מאת ויולדי. סה"כ באך העתיק ועיבד 10 קונצ'רטי מאת ויולדי: 5 לכלי מקלדת, 4 לעוגב, ואחד לארבעה צ'מבלי כלי קשת ובאסו. ההשפעה של ויולדי גם נוכחת באריות ובקנטטות של באך.

אלסנדרו מרצ'לו - באך עיבד קונצ'רטו לאבוב מאת מרצ'לו, לכלי מקלדת. שני קונצ'רטי אחרים שבאך עיבד לכלי מקלדת אולי נכתבו ע"י אחיו של אלסנדרו - בנדטו מרצ'לו.

אלבינוני - נושאים של אלבינוני נמצאים בפוגות 950 ו-951 של באך.
 
פרגולזי - באך העתיק את הסטאבט מטר של פרגולזי לקנטטה 1083.

פרסקובלדי - באך למד את הפרחים המוסיקלים מאת פרסקובלדי והמוסיקה שלו השפיעה על יצירות שונות של באך, ביניהן הכוראל-פרלודים המוקדמים לעוגב ו-"כלי המקלדת המכוון היטב".

כמדומני כי רוב המלחינים האיטלקיים בתקופת הבארוק היו יותר להטוטנים מאשר מלחיני מוזיקה איכותית / עמוקה.

תוקן על ידי גלילוני ב- 02/08/2015 01:59:48

זה מעט מלחינים ביחס לכמות המלחינים האיטלקים המשמעותיים ברנסנס ובבארוק, ומכל המלחינים שציינת, כיום רוב המאזינים מחשיבים רק את ורדי כאחד מגדולי המלחינים הרומנטים. על הירידה באיכות המוסיקה האיטלקית באותה תקופה הרחיב סטנדל, שחי אז והתגורר באיטליה, בספרו על רוסיני, לו הוא קרא מוצרט האיטלקי.

אני 'טיפה' חולק עליך בעניין המלחינים האיטלקים; מה, בתקופה הרומנטית לא היו מלחינים גדולים מאיטליה? ומה עם רוסיני, בליני, דוניצטי, פגניני... ולאחר-מכן ורדי, פוצ'יני ועוד אי-אלו כותבי אופרות מפורסמים?

יפה כתבת. אהבתי!

במחצית השניה של המאה ה-18 ובמאה ה-19 וינה ההבסבורגית היתה מרכז של מוסיקה קלאסית. המלחינים האוסטרים למדו מהמלחינים האיטלקים ומהמלחינים הגרמנים. היידן, מוצרט, שוברט, יוהאן שטראוס, מאהלר, ברוקנר, קרייזלר, ועוד, זו מסורת מפוארת של מוסיקה קלאסית.

דרך אגב, סבו של בטהובן היה מוסיקאי הולנדי :)

מוסיקה הינה ראשית-כל תולדה של מסורת, חינוך ותרבות. איך במדינה גדולה כמו רוסיה לא היו מוסיקאים קלאסים גדולים לפני התקופה הרומנטית והמודרנית? כי קודם לכן למוסיקה רוסית היתה מסורת אורתודוכסית משלה, עד שבתקופת הקיסריות אליזבטה ויקטרינה הגדולה, שהתענינו במוסיקה מערבית, המלחינים הרוסים היו צריכים לחבר מוסיקה בסגנון מערבי על מנת שיבצעו את היצירות שלהם. על אנגליה אפשר לשאול, איך מאז הנרי פרסל, שהיה מלחין בסדר גודל של באך והנדל, לא צמח בה מלחין באמת גדול? אולי התשובה שמלחינים אנגלים קלאסים הינם היוצא מן הכלל שאיננו מלמד על הכלל. איך בתקופת הבארוק היו באיטליה הרבה מלחינים גדולים, בתקופה הרומנטית מעט מלחינים גדולים, ובתקופה המודרנית מעט מאד אם בכלל? כי בתקופת הבארוק היו באיטליה אצילים שאהבו ותמכו במוסיקה קלאסית, ורוב בתי הספר החשובים ביותר למוסיקה באירופה נמצאו באיטליה, ואיטליה היתה מחולקת בין מלכויות שונות בעלות השקפות שונות וסגנונות מוסיקלים שונים, כך שאם מלחין לא מצא את מקומו בעיר כזו או אחרת, אם מסיבות מוסיקליות ואם מסיבות פוליטיות, היו לו עוד אפשרויות, אולם כאשר איטליה אוחדה והטעם הכללי הלך ונעשה בינוני, המוסיקה האיטלקית ירדה מגדולתה. באך נולד למשפחה של מוסיקאים ונגני כלי מקלדת במשך 10 דורות, ועל-כן לא מפליא שאמר שכל אדם אם יעבוד קשה כמוהו ישיג אותן תוצאות.

 

תוקן על ידי מם80 ב- 30/07/2015 14:17:11

יכול להיות, שיש עמים ש'הצטיינו' יותר בתחום אחד ופחות בתחום אחר. ההולנדים, כפי שכתבת, 'הצטיינו' יותר בציור (בעיקר במאה ה-17), האנגלים- בתיאטרון (שייקספיר, ג'ורג' ברנארד שו) וכו'. אפשר לומר ש-4 עמים באירופה 'הצטיינו' ממש בתחום המוסיקה הקלאסית, ואני מתחיל את התקופה הזאת מהמחצית השניה של המאה ה-18 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20: הגרמנים, האיטלקים, הרוסים והצרפתים.

זה נכון, אך חובב מוסיקה קלאסית 'ממוצע'- לא מכיר את השמות הללו. (על וייטאן שמעתי, לא ידעתי שהוא בלגי...) נראה לי שמבחינת 'מלחינים פר אוכלוסיה'- ביתר-תוקף, אפשר לשאול שאלה זאת (למה אין הרבה מלחינים מפורסמים) על אנגליה! מהמחצית השניה של המאה ה-19 ועד היום- היא 'הצמיחה' רק שני מלחינים גדולים באמת: אלגר ובריטן. נכון, היה גם את גוסטב הולסט, אך הוא 'יבוא' מגרמניה, והיו גם האופרטות של גילברט וסאליבן, אך זה כמובן לא נחשב...

חזן,

מה שכתבת נכון, אלא שהציירים ההולנדים (רמברנדט, ורמיר, הלס, ואן דייק, ברויגל, ואחרים) זכו לפרסום עולמי, אז למה לא המוסיקאים ההולנדים? היה להולנד מוסיקאי שהתפרסם קודם לכן ברחבי אירופה: יאן פיטרסזון סוולינק (1562-1621), וזה היה בשלהי הרנסנס ותחלת הבארוק, אלא שכאמור בתקופת הבארוק למוסיקה קלאסית היו תנאי התפתחות פחות טובים בהולנד יחסית לארצות אחרות באירופה.

נ.ב. לבלגיה יש מסורת מוסיקלית עשירה בתקופת הרנסנס, ובתקופה הרומנטית-מודרנית מלבד סזאר פרנק התפרסמו גם המלחינים אנרי וייטאן, גיום לקה, ואז'ן איזאיי.

קונצ'רטו מספר 4 לכינור מאת וייטאן בביצוע יאשה חפץ:
www.youtube.com/watch?v=qWRJQAiNu40
www.youtube.com/watch?v=t0GF_g4Xh4U
www.youtube.com/watch?v=JtgSemjMDmU
www.youtube.com/watch?v=lXYx_NRCLbI

יש להם איזה מלחין אחד מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, וואכאנאאר שמו, שווה בחינה והתייחסות. יכול להיות שכיוון שהולנד היא אומה קטנה- לא היה פרסום רב למלחינים שלה.. גם ישראל, למשל, באותו המצב: כמה חובבי מוסיקה קלאסית בעולם שמעו על פאול בן חיים, מארק לברי וכו'? ובלגיה, גם היא אומה קטנה, המוסיקאי הבלגי הנודע היחידי שקיבל פרסום עולמי הוא סיזאר פרנק... פינלנד- המוסיקאי הפיני היחיד שזכה בהכרה בינלאומית הוא סיבליוס, ובנורבגיה- גריג, וכן הלאה. אומות קטנות (באירופה)- אם כבר יוצא מהן איזה מלחין 'שווה התייחסות' כלל-עולמית - הרי שזהו מלחין בודד ויחיד.