טורקמדה היהודי ותעלומת אבותינו (?) בני אדום -לשבת זכור

רמב"ם (יח) ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזר בשביל דבר ומטעין את ישראל. וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאווה. וכן רוב הנסיונות האספסוף היו בהן תחילה.

גיורם בכפיה על ידי מלכי חשמונאי גרם לא רק למלכות הורדוס - איבוד מלכות חשמונאי ובהמשך איבוד ממלכת ישראל אלא גם לייסוד הנצרות על ידי האדומים היהודים "וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'" (רמב"ם שופטים)

פירש רד"ק:
א. כל גר שהזכירה תורה שהוא גר בארץ ישראל הוא שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה.
ב. ויש מהם שנתיהד והוא הגר שהזהירה התורה על ענין המצות. 

כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים (ויקרא יט, לד). חז"ל דרשו את הפסוק על גר צדק. ושד"ל פירש: הגויים הקדמונים היו אוהבים רק את בני עמם ולא היתה הונאת הנכרים נתעבת בעיניהם, לפיכך אמר כאן ואהבת לו כמוך, התנהג עמו כמו שתחפוץ שינהגו אחרים עמך אם היית גר.

אם נעקוב אחרי השתלשלות רעיון הגר נראה כך: בתורה פירוש המונח גר הוא אדם שהיגר לארץ מבחוץ והוא חסר נחלה ושבט. כזה היה אברהם (שכן מוזכר כגר אבל לא במובן המאוחר) שהיה גר ותושב עם בני חת בהמשך, התורה מצוה על היחס לגרים והכלל הוא שהגר חייב בכל המצוות, נהנה מכל הזכויות ויש לתת לו מעשר - ובמקביל יש תיאורים של גר שאוכל נבלות יחד עם הכלבים, מכאן הסיקו שיש שני סוגי גרים. עכ"פ סביר שלפי זה, אדם שהיגר לישראל המקראית ידע שהוא מתחייב במצוות ובכך המיר את דתו. (אבל לגבי עמים כבושים אין עדות כזו)

עכשיו, יש תיאורים בלתי פוסקים של התגיירויות, מתחיל ביתרו שהגיע לישראל והכיר בה' ה'גדול מכל האלוהים', עובר בציווי על האיסור על צאצאי עמוניים לבוא בקהל ה' גם דור עשירי ולעומתם אדומיים יבואו בדור שלישי. מכאן שהיה מושג של ביאה בקהל ה' שמשמעו נישואין והאדומים המתינו שלושה דורות של הטמעה עד שעשו זאת, באותם דורות המתנה הם היו מן הסתם יהודים נבדלים ללא נישואין
המשך בגבעונים שכעונש על רמאותם הפכו למעמד עבדי מקדש, המשך ברות, המשך בלוחמים זרים בצבא דוד (אוריה החתי נושא ישראלית ונשבע בה') המשך בעבדי שלמה שהפכו גם הם למעמד נפרד- מן הסתם של עבדים.

לא הבנתי,הרי קדושיו קדושין...........ומי שבא עליה בסקילה

ולפיכך קיים שלמה את אישתו אעפ שנתגלה סודן ,כי בדיעבד כולם גרים,

עניין הקירוב והריחוק הוא נפק"מ לדיני מומר ,

מספק סוקלים את הבא עליה?

מספק אנחנו נוהגים בו כגר, מכאן שודאי קידושיו קידושין

אכן, יש התיחסויות מעטות מאוד לגיור במקרא (הרעיון של אברהם כגר איננו נמצא במקרא). כבר מזה אני מבין שהדבר מהוא לא רגיל. בתורה אין חוקי גיור. המילה גר מופנית למשהו בכלל אחר (אם כי גם בשאלת הגר בתורה יש סתירה). בסיפורי הנביאים איננו מוצאים מי שהתגייר חוץ מרות.
אפשר גם לעקוב אחרי המונח גר. בתורה גר הוא מי שאיננו חלק מעם ישראל, אבל גר בארצם. היחס אליו צריך להיות נאות והוא צריך להתנהג בקודים מסוימים (בין חיוב מוחלט בכל המצוות לבין חלקי). אצל חז"ל המונח מציין את מעמדו של מי שמצטרף לעם ישראל. אין שום סיבה לחשוב שמדובר בו על גרים שונים, אלא שהמונח גר עבר תהפוכות. אני מניח (ודומני שכך גם כתוב אצל יוספוס, אבל זה זיכרון עמום) שהורקנוס ראה את מה שהוא עושה כיישום של מה שכתוב על גר בתורה, בגרסה היותר מחמירה של הדברים האומרת שהם מחויבים בכל המצוות.

לא הבנתי,הרי קדושיו קדושין...........ומי שבא עליה בסקילה

ולפיכך קיים שלמה את אישתו אעפ שנתגלה סודן ,כי בדיעבד כולם גרים,

עניין הקירוב והריחוק הוא נפק"מ לדיני מומר ,

בילי, אלו דברי הרמב"ם 'חוששין לו עד שתתבאר צדקותו' הוא במצב של ספק יהודי ומספק נוהגים בו כיהודי. ואפילו נהג כגוי לא יצא מכלל ספק
להלן כל הקטע:
(יד) אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא "ידידיה", נשאו נשים נוכריות בגיותן. אלא סוד הדבר כך הוא: שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד, בא להכנס לדת. ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית ואם אשה היא שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל.

ואם לא נמצא להם עלה מודיעין אותן כובד עול התורה, וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות, כדי שיפרושו. אם קבלו ולא פירשו, וראו אותן שחזרו מאהבה מקבלים אותן, שנאמר: "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה" (רות א יח).

(טו) לפיכך לא קיבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה הגדולה שהיו בה ישראל חזרו. שכל החוזר מן הגוים בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגרי הצדק. ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות. והיו בית דין הגדול חוששין להן, לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבין אותן עד שתיראה אחריתן.

(טז) ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום חשבן הכתוב כאילו הן גויות ובאיסורן עומדין. ועוד: שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ובנו להן במות. והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן, שנאמר: "אז יבנה שלמה במה" (מלכים א יא ז).

(יז) גר שלא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות הרי זה גר. ואפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל יצא מכלל הגוים.
וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. אפילו חזר ועבד עבודה זרה הרי הוא כישראל משומד, שקידושיו קידושין ומצוה להחזיר אבדתו, מאחר שטבל נעשה כישראל. ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שגילה סודן.

(יח) ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזר בשביל דבר ומטעין את ישראל. וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאווה. וכן רוב הנסיונות האספסוף היו בהן תחילה.

ולמה גר צדק, אברהם בן אברהם, שניפץ את אלילי אביו ואמר קומו ונעלה אל הר ה', יחשב נשא של ע"ז?
נ.ב. עוד מקרא על הגרים הוא ישעיה (השני?) ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמור הבדל יבדילני ה' מעל עמו.