| נשלח ב-3/3/2015 06:36 |
 |
| |
קיימו וקבלו - קבלת התורה ה'תלמודית'?
בתוספות במסכת מגילה מוסבר שההתחייבות של בני ישראל לקיים את התורה שבעל פה הושגה על ידי כפיה ("כפה עליהם הר כגיגית").
אולם כאשר ראו בני ישראל את גודל ההצלה בזמן אחשוורוש - אז קיימו וקיבלו עליהם מחדש באהבה את שמירת התורה שבעל פה.
והנה יש לעיין האם לא היתה קבלתם בטעות. כי אולי אם היו צופים בשואה - לא היו מקבלים עליהם כל כך ברצון. (כידוע היטלר הצליח להשמיד להרוג ולאבד כשליש מבני ישראל)
האם זה פוטר אותנו ממחויבות לתורה שבעל פה מדין "מקח טעות"? (או "מום במקח"?)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2015 14:35 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | ולריכוז חומר:
|
|
לא יודע מי זה יוסי סופר שחיבר את הקובץ הזה, אבל מדובר בדבר רדוד ביותר שהביבליוגרפיה הכבדה ביותר שלו היא מאמר או טוקבק בYNET. הנה קטע טיפוסי: אם ניקח לדוגמה את יום הכיפורים – מה היה התוכן שסביבו ציינו יום זה מחוץ לירושלים בזמן הבית? היה צום, ומן הסתם היה כינוס בבית הכנסת. לא הייתה תפילה ממוסדת (מי אמר?), והיא וודאי שלא נמשכה רוב היום. כולם ידעו שבאותו היום מקריב הכהן בבית המקדש כמה קורבנות, ונכנס אל קודש הקודשים כדי לכפר על עוונותיהם של ישראל, אבל מחוץ לירושלים לא היה לכך משמעות רבה (מנין? ומה עשו לפני שהוקם המקדש בירושלים? האם מצות התורה לצום היא חסרת משמעות שלא בירושלים? ומה עשו בממלכת ישראל?). המשנה (תענית ????) כותבת שהיום הוקדש למחולות בכרמים ולשידוכים. (המשנה לא כותבת שהיום הוקדש לכך, אלא שגם זה היה חלק מהיום, זה לא אומר שלא היה ליום זה שום תוכן, אלא להיפך שזה היה חלק מהתוכן, המשנה מדברת על "בנות ירושלים", ולא על מקומות שרחוקים מירושלים) לאחר החורבן עמדו בפני המנהיגות הדתית שני אופציות לשימור התורה – לשמר את ההלכה כפי שהיא, על אף אי הרלוונטיות שלה לחיים, או לחדש את ההלכה ולייצר חיים דתיים אחרים, שאינם יונקים מבית המקדש. אם נחזור לדוגמה של יום הכיפורים – עלתה השאלה (איפה מוזכר שעלתה השאלה הזו?) האם שימור החיים הדתיים כפי שהיו בזמן הבית יהיה מספיק משמעותי כדי לקיים את מצבו הרוחני של העם, וכדי לאפשר לו לעבור את תקופת החורבן, עד לגאולה המקווה . ריב"ז וחכמי יבנה בחרו באופציה השנייה, וזו הזמינה ביקורת חיצונית וביקורת עצמית (עליהן מסופר ב.. ?). אעפ"כ, אלמלא האומץ והתקיפות שבה הם הובילו את השינוי, ספק רב אם היה העם היהודי שורד שאת השנים שלאחר החורבן, ואת הגלות הארוכה שבעקבותיו עד המאה ה-20.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2015 11:45 |
|
| |
מקס
גם לשאלה השנייה עניתי לך באישי. עליך להחליט היכן אתה רוצה לדון
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 11:42 |
|
| |
ולריכוז חומר:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 10:12 |
|
| |
אריאל כמקבץ אתה צודק. מקבץ זה לא הסכם. הסכם היה אצל בני ראובן וגד עם משה, זה הסכם ועל צורת ההסכם אני מדבר. אגב רשי, על הפסוק הבאתי מפר יתרו כותב רש"י שמות פרק יט (ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים - שרים כמה דאת אמר (שמואל ב' ח יח) ובני דוד כהנים היו:
אלה הדברים - לא פחות ולא יותר:
יחידאי בכל הפרשנות-רצה לומר אל תוסיף תנאי כפול!
תט
אי אפשר לבטל? עיר הנדחת ביטלו בן סורר ומורה ביטלו, עין בעין ביטלו מצוות יבום ביטלו, הרשימה ארוכה והיד עיפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 10:02 |
|
| |
מה קשורה הולדת ילד? הסכם שלום הוא ויתור של העם, ואינו הפיך, הוא חוזה שמחייב את האומות מעתה והלאה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 09:33 |
|
| |
למיטב ידיעתי את התורה - להשקפתה - א"א לבטל. נא תקן אותי אם אני טועה
לעומת חוקות שאפשר (למעט אולי משהו חריג).
לדוגמאותיך - גם הולדת ילד בלתי הפיכה כמעט. אין דמיון
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 09:19 |
|
| |
זה לא נכון שרוצים ישנו, יש מדינות שאי אפשר בכל ל לשנות את החוקה, ויש שצריכים רוב מיוחס, בכל מקרה כופים כאן משהו על הילדים, שיותר מסובך לבטלו. הרי גם את התורה אפשר לבטל, אלא שהילדים לא רוצים..
כשבגין החזיר את סיני תמורת שלום, האם הוא לא כפה עלינו משהו בלתי הפיך? וסדאת לא כפה הסכם שלום בלתי הפיך על עמו?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 08:17 |
|
| |
שביש נכון. כוונתי לנקודה העקרונית. אף אחד לא שאל את נח אם הוא מעוניין בעיסקה. לגבי חיוב הילדים בחוקה – שהו אינו חיוב עקרוני מוסרי למהות החוק. רוצים – ישנו. כאן זה שונה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 00:30 |
|
| |
ירוחם היקר מפז, תטרח לקרוא את 'כל' המקורות שציינתי ואז להחליט אם יש בהם תנאי כפול או לא. כדי להמריץ אותך בוא נסכם על התערבות: אם באף אחד מהמקורות אין תנאי כפול - אני משלם לך 10,000 כיכר כסף וגם מצהיר 'אני מאמין באמונה שלמה שמגילת אסתר נכתבה בחורבן בית שני'. אם יש - אתה משלם לי ומצהיר 'כתבתי שטויות'.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 23:02 |
|
| |
אריאל
במחילה הנושא היה תנאי כפול בכל המקורות שציינת אין תנאי כפול. תנאי כפול משמעו כשעושים תנאי יש להתנות באותו תנאי- אם כן ואם לא בחדא מכתא. ולא בדילוגים בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 22:19 |
|
| |
שפיל לסיפא דקרא אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, וְהַתּוֹרֹת, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה, בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל-בְּהַר סִינַי, בְּיַד-מֹשֶׁה.
ובסוף פרשת התוכחה דדברים אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל-בְּאֶרֶץ מוֹאָב: מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 22:05 |
|
| |
אריאל
אני מקווה שאתה לא עורך דין או טוען רבני. הפסוק שהבאתי זה מפר יתרו- הפסוק שלך המשובש הוא מויקרא בחוקותי.
כך נראה לך שההסכם שנחתם בסיני מסתיים עם הפסוק המאוחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 21:59 |
|
| |
ירוחם, ואם לא תשמעו בקולי ולא תעשו את כל המצוות האלה: ואם בחוקותי תמאסו לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי:
נ.ב. ה'מגזר המסויים בעמנו' שתומך בחוזה שכרת ה' עם עמו נקרא בכינוי הסקטוריאלי, המצומצם והמתנשא דתיים
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 21:02 |
|
| |
ישיבי בא נבחון את דבריך שנאמרו בבטחון ונחרצות.
שמות פרק יט
(ה) וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:
(ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
איפה כאן התנאי הכפול? ואם לא תשמעו...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2015 19:49 |
|
| |
שלישי, פתחת ב'צריך לכלול סעיף להתרתו', וסיימת בהגינות של תנאים משתנים. התורה רואה את עצמה מותאמת למציאות המשתנה, ואף מתאימה את עצמה לפי מכניקה מסויימת, ענינה של הברית היא שליחות נצחית, ואין בה שום מקום או טעם לסעיף להתרתה. אם אתה משכיר דירה זה דבר אחד, ואם אתה בונה מדינה זה דבר שני, האם כשהאו"ם הכירו במדינת ישראל הם השאירו סעיף לנכדים האנטישמיים שלהם להתחרט? לא כל דבר מיועד לשינוי ולביטול. ירוחם, הבריתות שבתורה עשויות כמתכונת הבריתות שנהגו באלף השני לפני הספירה, באופן מדוייק ומילולי. והן אף כוללות תנאי כפול, נא לעיין בפסוקים.
|
|
|
|
|
