משמרות הכהנים

בתקופת הגאונים עדיין חיו בארץ ישראל כוהנים שייחוסם במשמרות היה ידוע להם, כמו כן בגניזה של קהיר נימצא קטע מסידור תפילה ממנו עולה שמנהגם אז היה אחרי התפילה בשבת להכריז דרך שאלה ותשובה מה התאריך לבריאה? אי זו משמרת היתה אמורה שבת זאת לשמש בבית המקדש לו היה קיים? וכו' כמו כן נמצאו מספר קטעים של כ"י למשנה מארץ ישראל, שבמסכת שבת מופיע ע"י כל פרק מעשרים וארבע פרקי המסכת שם של אחת המשמרות לפי הסדר, מה שמסתבר שבכל שבת הם היו קוראים את הפרק של המשמרת שהיתה אמורה אז לשמש בבית המקדש בכדי שיזכרו זאת לכשיבנה המקדש, ידוע שכש נחרב בית המקדש אותה שבת היתה של משמרת יהויריב האם אפשר לבדוק היום על פי חישוב איזה משמרת כיום אמורה לעבוד בבית המקדש לו היה קיים?

יש
לא שאלתי על תקופה קדומה "מסורת תיאורטית" היא מסורת שאף פעם גם בזמן תיעודה וכתיבתה לא היתה באופן מציאותי (דוגמא לדבר מחז"ל -אולי- שנת יובל שאינה נספרת למניין היובל הבא שבזמן בית שני וודאי לא כך היה (אלא היה מחזורים של 49 49 שנה) והנידון (מחלוקת רבי יהודה וחכמים היא על זמן קדום מה סבירר שהיה (אמור להיות, אם כי יכול להיות שבפועל לא נהגו יובל בזמן בית ראשון -ה"עדויות" שיש על אז הם רמזים בודדים לא ברורים- ככתוב ואם יהיה היובל...)

מה בדיוק ההבדל בין מסורת תיאורטית למעשית?
חז"ל אומרים שהלוח עובד באופן מסוים, וממילא המסורת שלהם היא שזה עבד כך גם בבית ראשון. לכת קומראן יש לוח אחר, וכמובן שהיא טוענת שכך עשו האבות.

1. צריך לקרוא את המגילה עצמה כדי לדעת.
2. המחזור הוא 49 שנה. כלומר היובל פותח מחזור חדש. קישור

תוקן על ידי אריאל73 ב- 26/04/2015 00:12:15

אריאל שבוע טוב ותודה 
1 האם זו "מסורת" תיאורטית או מעשית. האחראים על המקדש ג"כ הכירו "מסורת" זו ?
2 האם מוכח מדעתם או ממסורתם האם נהגו / סברו ששנת היובל נמנה מתוך שנות השמיטה שאחריה או לא ?

במגילות מדבר יהודה לוח 364 הימים ו-52 השבתות, הפותח בחודש האביב ומחולק לארבע תקופות שוות בנות 91 ימים (היובלים ו, כג-כט) המכונות מועד קציר, מועד קיץ, מועד זרע ומועד דשא (מגילת סרך היחד, 10, 7), נידון במסורות שונות החל מספר חנוך וספר היובלים, עבור במגילת תהילים המכונה מגילת המזמורים ובלוח בראש איגרת 'מקצת מעשי התורה', וכלה במגילת המקדש, במגילת המשמרות ובסיפור המבול בנוסח קומראן, שהוא כאמור סיפור חישוב לוח השנה.

כל המסורות של הכוהנים לבית צדוק שבות ומדגישות את המספר הקבוע של ימי השנה 364, שהתחלקו כאמור ל-52 שבועות אשר נשמרו בידי 24 משמרות הכוהנים (דברי הימים א, פרק כד) ששירתו במקדש בסדר עוקב במשך שבוע לפי סדר המשמרות, ושבועות המועדים נקראו על שמם. בקומראן נמצאו מגילות משמרות המונות את מחזורי השירות של הכוהנים במשך מאות שנים. במהלך שש השנים שבין שמיטה לשמיטה כל אחת מ-24 משמרות הכוהנים שירתה 13 פעמים במשך שבעה ימים ושמרה רישום כתוב של מועד השירות לפי סדר מחזור המשמרות. משמרות הכוהנים שומרי משמרת הקודש, שבידיהם הופקדה ברית כהונת עולם, שמרו את הסדר הרצוף של חמישים ושתיים השבתות ושבעת מועדי ה', לצד המחזורים השביעוניים של השמיטות והיובלים. מחזורים אלה היו מהות העדות הנצחית על המחזורים המקודשים של ההשבתה (מועדי ה' מקראי קודש') השומרים את הברית, ועל כן חג השבועות המעיד עליהם נקרא יום העדות, והיוו את עיקר השבועה שנודעה במעמד סיני, השבועה שחג השבועות בא לשמור ולחדש מדי שנה בשנה.

כאשר כל המשמרות שירתו 13 פעמים במשך שש שנים, הוכרזה השנה השביעית כשנת השמיטה, שבה שובתים ממלאכה, בדומה למחזור ששת ימי השבוע המסתיים ביום השביעי, שבת, שבו נאסרה כל מלאכה. לאחר חלוף שבע שבתות שנים, ארבעים ותשע שנים, הוכרזה שנת היובל.
כ"ד משמרות הכהונה היו לוח ליטורגי חי שכן חילופן מדי יום ראשון ציין את חילוף השבוע, וחילופן מדי חמישים ושתים שבתות ציין את חילוף השנה. השלמת שלושה עשר מחזורי שירות של עשרים וארבע המשמרות ציין את מועד השמיטה והשלמת תשעים ואחד מחזורי שירות של כל המשמרות ציין את מועד היובל. השמירה הקפדנית על מחזורי השבתה שביעוניים מקודשים ונצחיים אלה, הקבועים ומחושבים מראש כמחזורי שביתה, שמיטה, שוויון, דרור וחירות, שנודעו משמים בשבועה ובברית במעמד סיני, הייתה לפי השקפתם של הכוהנים בני צדוק, מהות השבועה והברית הנשמרת בחג השבועות, ונכתבת בלוחות הברית. (שולמית אליאור, חג השבועות הנעלם)
נ.ב. זאת מסורת קומראנית ולא פרושית.

ראה כאן קישור זכור לי שיש עוד מקורות ואשתדל לבדוק בל"נ

זה נושא שאני לא מכיר והייתי מעוניין לראות חומר בנושא אם אתה יכול להפנות אותי לשם.
תודה מראש.