בפשטות הכוונה לעורר ולא כמצוה בפני עצמה ולכן ייתכן מאוד שאין כלל ענין לעמוד
ומנגד בעמידה מראים שמקבלים על עצמינו את הזעקה ומפנימים את המסר שבתקיעה
נשלח ב-19/8/2015 10:20
כי המנהג אינו טוען שהוא מסיני ומודה שהוא מולד. ברור שלא המסורת לכשעצמה מחייבת
נשלח ב-19/8/2015 09:52
מיימוני שאלתך היא על כמנהג שצריך לדון על התוקף המחייב של מנהגים. נדמה לי שמשה הלברטל טען שאם האמינות של התורה כולה היא המסורת, אזי מדוע שלא נקבל את המנהגים מתוקף אותה מסורת.
נשלח ב-18/8/2015 22:33
מיימוני ברי לו שאין חיוב לתקוע בשופר, אלא זה רק מנהג ובדיוק על זה השאלה. ומכאן יתבאר גם מדוע שאל זאת בשאכול לגבי הצפירה, דהו"א ללמוד מק"ו דאם יש לעמוד בצפירה ולכבד את הציונים הכופרים ההולכים אחר חוקות הגויים, ק"ו שיש לכבד את הנאמנים הנוהגים לתקוע בשופר באלול, אלא שיש לדחות וסלקא בתיקו.
נשלח ב-18/8/2015 22:03
אייזין
עד שאתה שואל על כך, שאל אם בכלל צריך לתקוע בחודש אלול בשופר...
ומדוע לא לפתוח על כך אשכול?
כמובן, מי שרוצה לפתוח צריך לא רק להציג את השאלה אלא לסכם את ההיסטוריה של המנהג הזה.
האם בקדיש שבסוף הסליחות (קדיש "תענו ותעתרו") צריך לעמוד כשמגיע לתקיעה בשופר, ובזמן אמירת "תענו ותעתרו"?
הרב המשיב: הרב מצליח חי מאזוז שליט"א:
אין צריך לעמוד בתקיעות שבסליחות שהרי בתקיעות במיושב שבראש השנה יש הנוהגים לעמוד ויש הנוהגים לשבת. ואף בתקיעות במעומד שעומדים בהם הוא מטעם דילפינן גזירה שוה...
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/08/2015 05:23:14
נשלח ב-17/8/2015 09:04
נישט בפשטות דברים אלו אינן ניתנים להיאמר לשיטת הרמב"ם, כי הרי לשיטת הרמב"ם בחזרה תוקעים עשר קולות בלבד והנימוק הוא שכבר יצאו ידי חובה בתקיעות דמיושב, ומכאן שניתן לשבת בתקיעות שיוצאים בהם ידי חובה.
נשלח ב-17/8/2015 07:06
האם יש ענין לעמוד בתקיעת שופר של חודש אלול
מהי כוונתך ב"ענין?''
הרמב"ם כתב בהלכות שופר פרק ג הלכה יא:
<מנהג הפשוט בסדר התקיעות של ראש השנה בצבור כך הוא: אחר שקוראין בתורה ומחזירין הספר למקומו יושבין כל העם ואחד עומד ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר וכל העם עונין אמן, וחוזר ומברך שהחיינו וכל העם עונין אחריו אמן, ותוקע שלשים תקיעות שאמרנו מפני הספק על הסדר>
וראה שו"ת רדב"ז חלק ד סימן כה:
עוד ילמדנו רבינו למה אין עומדין הקהל בשעת התקיעות דהא גמרינן לכל המצות דכתיב בהם לכם דבעינן מעומד מספירת העומר דכתיב וספרתם לכם וכתיב מהחל חרמש בקמה ודרשינן אל תקרי בקמה אלא בקומה דמהאי טעמא צריך התוקע לעמוד והוא שליח הקהל ואם כן למה הם יושבים?
כבר כתבתי לכם שעיקר התקיעות הם אותם שעל סדר הברכות ובאותה שעה הרי כל הקהל עומדים והיינו דקרינן להו תקיעות דמעומד אבל תקיעות דמיושב אינם אלא כדי שיהיה השטן מעורבב בתקיעות דמעומד ומשום כבוד הצבור לא ראו להטריח עליהם לעמוד כיון שעתידים לשמוע תקיעות דמעומד והצריכו לתוקע שיעמוד כדין המצוה שהיא מעומד. א"נ משום כבוד צבור. ומעתה מי שלא שמע התקיעות על סדר הברכות ועתה בא לשמוע אותם צריך לעמוד וכן ראיתי מדקדקים בדבר. גם כפי סוד כוונת המצוה צריך מעומד ולא מיושב וכן בתפילין. תפלה של יד צריך מיושב אלא שעושה לה הדור וכן בקדושה שמיושב צריך הדור כמו ק"ש ותפלה של ראש צריך מעומד כמו התפלה הוא יתברך יראנו מתורתו נפלאות. והנראה לע"ד כתבתי.
נשלח ב-15/8/2015 22:46
להבדיל בין קודש לחול
האם יש ענין לעמוד בתקיעת שופר של חודש אלול ?
נשלח ב-23/4/2015 05:40
ירוחםשמ כתב:
מה יקרה? ואיך נקים את מאמר חז"ל אדם כפויי טובה נברא? ואת נקיים את דברי רבותנו ומנהיגנו חרדים, להכעיס נוצרנו.
נשלח ב-23/4/2015 00:06
שהם יעשו את שלהם
ואנחנו נמשיך בשלנו
אין מצב שנוכל להתאחד רק בימי אבל לצערנו
נשלח ב-22/4/2015 11:57
<למה הם שולחים עדר צלמים לצלם אותנו הולכים בצפירה?>
למה שלא יצלמו?
האם אתה טוען שהצילום משפיל או מבזה אותך?
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981:
פרק א': פגיעה בפרטיות
1.
איסור הפגיעה בפרטיות
לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
2.
פגיעה בפרטיות מהי [תיקון: תשס"ו, תשס"ז, תשע"א]
פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1)
בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2)
האזנה האסורה על פי חוק;
(3)
צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
אם לפי סעיף 3 מותר לצלם אדם ברשות הרבים, הרי שסעיף (4) בחוק זה קובע:
פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו
הגנה ספציפית מוקנית בחוק מפני פרסום תצלומו של אדם, כאשר הפרסום עלול להשפילו או לבזותו.
פרסום כזה אסור אף כשהצילום נעשה ברשות הרבים.
הביטויים "השפלה" ו"ביזוי" לקוחים מלשונו של סעיפים 1(1) ו1(2) לחוק איסור לשון הרע, וניתן ללמוד על משמעותם מהקשר זה.
כך למשל נקבע שגם בדיני הגנת הפרטיות, פרסום ייחשב כמשפיל אפילו אם נתפס ככזה רק בקרב המגזר בו האדם חי.
מצב קלאסי שבו יופעל הסעיף הוא כאשר אדם מצולם כשהוא נקלע לאירוע טראומתי, ברשות הרבים (פיגוע טרור, תאונת דרכים). בנסיבות אלו, בהן התקשורת מבקשת להביא לסיקור מדויק, ההגנה על הנפגעים היא חיונית.
הצעת החוק הגדירה את האיסור בצורה רחבה יותר. היא אסרה את עצם הצילום הפוגעני ולא רק את פרסומו, וכן קבעה שהתצלום נחשב פוגעני גם אם הוא מעורר "מבוכה" בלבד. הנוסח הרחב עורר התנגדות רבה בדיוני הכנסת, שכן כמעט כל תצלום ברחוב עלול להיחשב לפסול.
יש הטוענים כי אף הסעיף הנוכחי פורש הגנה רחבה מדי; זאב סגל טוען שאין להגן על דמות ציבורית שצולמה ברשות הרבים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 22/04/2015 12:32:11
נשלח ב-22/4/2015 11:07
מה יקרה? ואיך נקים את מאמר חז"ל אדם כפויי טובה נברא? ואת נקיים את דברי רבותנו ומנהיגנו חרדים, להכעיס נוצרנו.
נשלח ב-22/4/2015 06:58
בלי להיכנס לגופם של דברים
מה יקרה אם נכבד ונעמוד דקה במקום הקרבה של אלו שנלחמים בעבורנו במקומות מסוכנים ?
