ייעוץ רפואי וברכות אצל רב

באשכול על הרב חיים גריינמן הוזכר שהיו פונים אליו לייעוץ רפואי.

ייעוץ רפואי כזה יכול להיות ענין של חירום.

ההחלטה נוגעת פעמים רבות למקרים קיצוניים. צריך טיפול דחוף, ולפעמים צריך טיפול פולשני.

דוגמאות אופייניות:

א. יש בעיה אבל לא מובן בדיוק מהי. מי יכול לאבחן אותה? לאיזה רופא כדאי לפנות.

ב. הבעיה ידועה, אבל לאיזה רופא יש לפנות כדי לטפל בה. (כלומר: יש איבחון, אבל מי הרופא הטוב ביותר בתחום או האם יש צורך להשקיע ממון ולהפעיל קשרים כדי להגיע דווקא לרופא ראובן ולא להסתפק ברופא שמעון של קופת החולים).

ג. אין בעיה ידועה. אבל יש סיכון. אם לערוך בדיקות בהתאם להמלצת הרופאים. זה יכול להיות כאשר יש ממצא המחייב התייחסות או כאשר הנבדק משתייך לקבוצת סיכון. לדוגמא, בדיקות בזמן הריון לנשים או בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן בקבוצות סיכון (בדיקת שד, קולונסקופיה ועוד).

ד. האם לבצע טיפול פולשני כמו ניתוח.

ה. האם להשאיר עובר שנחשד במידה גבוהה של סבירות כפגום.

ו. האם לעכב טיפול כגון זירוז לידה עד שפונים למי שנחשב כ"צדיק" כדי לבקש ברכה. או הסכמה.

כללית ניתן לציין כי רבים, ולא רק במגזר החרדי, פונים ליועצים שאינם בעלי הכשרה רפואית ובכל זאת מומחים בתחום. יש אירגונים שמתמחים בכך. כמו "עזרה למרפא" של הרב פירר, או "עזר מציון". יש גם מומחים נוספים, ויש גם כאלו שיתכן שאינם מומחים, או שיש להם אינטרס להפנות לרופא כזה או אחר (כך היו פירסומים שונים בעבר ב"חדרי חרדים").

ניתן להצביע על מספר בעיות שיש בהזדקקות למומחה שאינו רפואי. אחת מהן נזכרת במאמר שיובא לקמן.

1. לא תמיד יש זמן להמתין לאישור או לברכה.

2. לא תמיד הרב או ה"צדיק" מבין בתחום.

3. לעתים היועץ שאינו רפואי מסתמך על מקור שאינו מדעי או שהוא מיושן, כגון ראיה על טבעית (רוח הקודש?) או שהוא למשל מתנגד לניתוח מפני שבעבר ניתוחים להסרת גידול יכלו לגרום לו להתפתח עוד יותר והיום לעתים מדובר בהסרה של גידול טרום סרטני).

4. לעתים יש התנגשות בין ההמלצה הרפואית לבין מה שמקובל לחשוב שההלכה אמורה לומר. (כגון הפלת עובר שנחשד במידה רבה של ודאות כפגום או אפילו פגום קשות, או טיפול IVF כלומר הפריה במעבדה למעוכבי פקידה בילדים).

כנגד זאת יש לציין כי

1. יש מומחים שאינם רופאים אבל רכשו ידע רב ומצליחים להציע אבחנות שרופא סטנדרטי לא הגיע אליהן (וביודעי ומכירי קאמינא = אני מכיר דוגמאות באופן אישי).

2. יש כאלו שירגישו טוב יותר להיכנס לטיפול, כמו הניתוח, לאחר שקיבלו ברכה. ויש לכך חשיבות רפואית.

3. השאלה אם יש חשיבות לקבלת ברכה או שיתפללו על החולה נבדקה במחקרים ואין לה תשובה חד משמעית. היה על כך אשכול. מי ימצאנו?

אני מעלה השערה: יש הצדקה במקרים מסויימים לפנות לרב. יש מקרים שבהם אסור להשתהות. צריך חכמה כדי לזהות את המקרים. ותמיד יש כאלו שיעדיפו לפנות קודם לרב או רק לרב.

מסתבר שזה יכול לנבוע מתוך חשש לעשות משהו שעלול להשתבש או להביא לתוצאות מדאיגות. יש יתרון נפשי לבחירה בדרך של "שב ואל תעשה" ולשם כך יש כאלו שמסתמכים על הנס או טוענים שזה "בטחון". אכן זו שאלה האם סביר לחיות באופן שבו מסרבים להנות מפירות הרפואה (לא לקבל חיסונים, לא לערוך בדיקות או לא להשתמש ברופאים כלל). הרמב"ן מציג עמדה לפי אדם שהינו יוצא דופן ביראת השמים שלו אכן לא יפנה לרופא.

אלו הם הצדדים השונים שניתן להציג כמבוא. רשות הדיבור לחברינו.

אני לא אמרתי שהתשובה ההלכתית לשאלה זו שלילית, שאין לבדוק בדיקות שגרתיות. אלא רק הסברתי לעודד שהוא לא הבין את הנושא. 
כמובן שהמונח 'בדיקות שגרתיות' כולל ספקטרום רחב של בדיקות, שאת רובן אנחנו לא עושים, למרות שהן יכולות להציל ולחסוך ולמנוע וכו'. האם כל דבר שיש סיכוי שיעזור לי מבחינה בריאותית אני חייב לעשות לפי ההלכה? כמובן שלא. כי אם כן הייתי צריך גם למלא לוטו לפי ההלכה, כי אולי זה יגרום לי לזכות ב50 מליון ולהחזיק רופא פרטי כמו אדמו"ר. מה הסיכוי שכן יש חובה הלכתית? זו שאלה הלכתית. מלבד השאלה הענינית על מידת הפרנואידיות של כל אחד ואחד מאיתנו.