פסקי הסידורים

 אני חושב שניתן לכתוב מאמר מיוחד שיחקור את  הנושא של פסקי הסידורים.

הנושא הזה ראוי למחקר מכמה פנים, האחד, עד כמה השפיעו פסקי הסידורים  להכנסת הלכות מסויימות, שלולי הסידורים לא היה ראוי שכך יקבע ההלכה. ועוד נושאים שניתן לחקור בהקשר לפסקים בסידורים.

הנושא שאני רוצה להעלות הוא פסקים של טעות שנזכרו בסידורים, אני מניח שיש דוגמאות נוספות לכך, ואם מישהו יודע אשמח שיעלה כאן.

הדוגמא שנתקלתי הוא בסידור די חדש שיצא לפני כמה שנים ומופץ מאוד בבתי הכנסיות היותר חרדיים, שם הוא כותב לגבי מי שלא אמר ותודיענו ביו"ט שחל במוצ"ש והתחיל ויתן לך אינו חוזר, והוא מצייין כמקור את דברי המטה אפריים.

הדבר הזה הוא טעות, לשונו של המטה אפרים [סי' תקצט סעיף ז'] "כששכח לומר ותודיענו, כיון שהתחיל ותתן לנו ה' אלקינו, שוב אין להחמיר על עצמו לחזור ולומר ותודיענו", הלשון "אין להחמיר" כנראה בא לומר שאל תימא שאינו חייב לחזור, אבל אם רצה לחזור יכול לחזור, לכן כותב אין להחמיר, כי יצא שיזכיר שמות של שם ה' פעמיים.

עצם פסקו של המט"א כבר נידון רבות, לגבי הזכרת הבדלה בכל מוצ"ש ויו"ט שמזכירים אתה חוננתנו, ההלכה שאם אמר ברוך אתה ה' של חונן הדעת, אינו חוזר כיון שיכול לסמוך על כך שיזכיר הבדלה על הכוס, אבל כל שלא אמר את ה' של חונן הדעת מבואר שיחזור לאתה חוננתנו, והוא דבר פשוט, שלמה לא יחזור, כיון שאין בכך כל הפסד בזה שיחזור.

יש רבים שתמהו א"כ למה המטה אפריים כותב שכאן לא יחזור מ"ש מאתה חוננתנו שחוזר כל שלא אמר ה' של אתה חונן, וגם כאן נאמר שכל שלא אמר ה' של מקדש ישראל והזמנים יחזור.

יש שתמהו כך בסתמות, וזה לא כל כך מדוייק, כי יש הבדל פשוט, שבאתה חונן אין כל שימות שהזכיר שיצטרך להזכיר שוב, משא"כ בותתן לך, אבל, העניין הוא, שההבדל שכאן ס"ל למט"א כיון שיצטרך להזכיר שוב שמות לא יחזור.

אבל גם על זה תמהים רבים, שהרי מבואר שכל שזה לא הזכרת השם של ברכה אין בכך כלום, וכמו שמוזכר לגבי הזכרת וכתוב לחיים, אף שאינה דינא דגמ', כל שלא אמר ה' מהטוב שמך יחזור, ואף שיחזור שוב על הקל ישועתנו,  ובאמת יש שס"ל לפסוק לא כהמט"א שכל שלא אמר השם של מקדש ישראל והזמנים, ורבים מספרי הפסקים של זמננו הביאו כך, ביניהם בספרי הלכותיו של הרב צבי כהן, נטעי גבריאל, פסקי תשובות,  ספר ההלכה של הגר"י טשזנר שליט"א,הגר"ש דבליצקי שליט"א.

יש לציין שגם בשו"ת יחוה דעת פסק לא כהמט"א, וכן הגרש"ז אועירבך זצ"ל בהסכמה לאחד המחזורים כתב כך, והרבה הסתמכו לפסוק כך בגלל פסק הגרש"ז זצ"ל, אבל יש לציין שבספר הליכות שלמה להגרש"ז, מובא שחזר בו בגלל שלא רצה לחלוק על המט"א. 

האמת, שעל אף שפשטות הדברים כמותם, קצת קשה לפסוק לא כהמטה אפריים שנחשב מגדולי הפוסקים, ויש באמת לברר מה לעשות למעשה.

עכ"פ אבל גם למט"א ברור מלשונו וכן מסוגית ההלכה, שכל זה בגלל שהזכיר שמות של שם ה', ובאמת שאולי דוקא כשהזכיר שתי השמות ה' אלוקינו, שכך הזכיר המט"א, אף שלכאו' מסברא מה לי שם אחד מה לי שתי שימות, אבל קצת יש לדייק כן ממה שהמט"א הזכיר בדבריו ה' אלוקינו ולא רק ה', ויש לדחות, אבל באמר רק "ותתן לך" בודאי חוזר, כך שמה שמובא בסידור הנ"ל הוא טעות גמורה.

אני רק מסתפק האם הטעות נובעת מאי הבנה של כותב ההלכה בסידור, או שהוא כן הבין את הנ"ל, רק שלא דייק בניסוח ההלכה, בין כך ובין כך יצאה תקלה מתחת ידו.

תוקן על ידי קסת ב- 24/05/2015 22:20:55

ומה עם כמות הקדישים האסטרונומית?