| נשלח ב-26/5/2015 08:30 |
 |
| |
מה העלות המדוייקת של שמירת שמיטה?
לפני מספר שבועות, במאמר בעיתון ב"בשבע", כתב הרב אליעזר מלמד, שהעלות של שמירת שמיטה בימינו היא 10 מיליארד ש"ח.
טענה זו מבוססת, כנראה, על נתוני התוצר המקומי בענף החקלאות:
התשומה היא 20, התפוקה 30, כך שהתוצר נטו הוא 10.
מצד שני, אני חישבתי בדרך אחרת וקיבלתי תוצאה שונה:
* מספר החקלאים היהודים בישראל, לפי נתוני משרד הדתות בתחילת ה'תשע"ה: 7000.
* הכנסה ממוצעת לחקלאי: לקחתי 20 אלף ש"ח לחודש - הרבה מעל הממוצע במשק.
* בסה"כ: רק 1.7 מיליארד ש"ח.
(מזה הורדתי את עלות הסיבסוד של מים לחקלאות, שהיא כ-0.7 מיליארד, וכך קיבלתי רק 1 מיליארד).
ההפרש בין שני החישובים הוא גדול מאד, וראוי לברר ממה הוא נובע. חשבתי על כמה הסברים:
א. חלק מהתוצר משמש כתשלום לעובדים זרים.
ד. אפשרות רביעית היא, שההכנסה של חלק מהחקלאים גבוהה יותר ממה שחשבתי. אולי יש חקלאים שמתפרנסים בדוחק, אבל יש חקלאים אחרים שמרוויחים הרבה מאד, יותר מ-20 אלף לחודש. איך אפשר להעריך את זה?
בסך-הכל, עדיין נשאר פער בין החישובים. אשמח אם המבינים בכלכלה יוכלו לעזור ליישב את הקושיה :)
תוקן על ידי אראלסגל ב- 26/05/2015 08:34:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2021 02:33 |
|
| |
קשה לדייק, אפשר לשער
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 16:31 |
|
| |
אפריםבן: אני משתדל לקיים מצוות בעצמי בצורה הטובה ביותר שאני יכול. אני לא טוען שכולם חייבים לנהוג כמוני. כל אדם אחראי למעשיו וצריך להשתדל לקיים מצוות בצורה הטובה ביותר שהוא יכול, בלי קשר למה שעושים אחרים.
מה שכן, מבחינת כמויות -
כיוון שאנחנו לא טובים בחישוב כמויות, התברר שהמזון ששמרנו בביתנו הקט בשנה השישית, היה בכמות גדולה לפחות פי 3 מהדרוש. נשאר לנו מזון לעוד שנתיים. אנחנו רק שניים (אני ואשתי), אבל כפי שזה נראה עכשיו, המזון ששמרנו היה יכול להספיק לפחות ל-6 נפשות. וזה בית לא גדול (70 מ"ר, ועוד מחסן קטן משותף לכל הבניין).
אני לא יודע מה תעשה משפחה עם 12 ילדים (אני גם לא יודע איך הם מתפרנסים. אבל זו שאלה אחרת).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2015 15:20 |
|
| |
20 ק"ג ל-10 חודשים. ....
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2015 10:12 |
|
| |
| אראלסגל כתב: |  |
לפני ראש-השנה ה'תשע"ה קנינו כ- 20 ק"ג תפוחי אדמה, בטטות ובצלים, ועוד כ-5 ק"ג שומים.
שמרנו אותם במחסן של הבניין - מחסן רגיל על-קרקעי.
|
|
למה להסתבך עם פירות וירקות בשנת שמיטה?
לפני השמיטה הבאה תוכל לקנות 50 כבשים ולשמור אותם בחצר.
כל שבוע תשחט כבש אחד.
יהיה לך, חלב, בשר, וצמר.
במשך השנה עדר הכבשים ילך ויגדל.
בסוף שנת השמיטה תעשיר כיעקב אבינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2015 09:10 |
|
| |
.
אריאל, אני מקבל את הערתך.
כלומר, אני מתנצל על הסגנון שאינו ראוי, בו הגבתי על ערימת ההבלים שאראל סגל מתעקש לערום כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 14:57 |
|
| |
אראל
אני לא טענתי כלום, אלא מואדיב, ואני רק הסברתי לך למה הטענה שלו לא סותרת את הנחת הרציונליות.
אני טוען שאיני יודע (וגם אתה לא) לחזות איזה שינויים ייגרמו לשוק, ולכן כדאי ללכת למומחים (או להתמחות בעצמך) לפני שפותרים את כל בעיות העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 14:55 |
|
| |
לכמה משפחות ברוכות ילדים (וכאלה הם רוב המשפחות שומרות השמיטה)יש מקום לאחסן בפריזר תוצרת לשנה? לכמה משפחות ברוכות ילדים יש את שאר התנאים המתאימים שפרטת?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 14:40 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | | | אראל ,בקשר לשלל הצעותיך המעשיות לקראת שנת השמיטה אשאל אותך שאלה אחת: מתי אחסנת לאחרונה קילו תפוחי אדמה ? |
|
לפני ראש-השנה ה'תשע"ה קנינו כ- 20 ק"ג תפוחי אדמה, בטטות ובצלים, ועוד כ-5 ק"ג שומים.
שמרנו אותם במחסן של הבניין - מחסן רגיל על-קרקעי.
הבטטות נשמרו עד עכשיו (אני הולך עוד מעט להביא בטטות לבשל לכבוד שבת).
הבצלים נשמרו עד לפני כשבועיים. אבל נשארו לנו עוד הרבה בצלים קפואים שיספיקו לנו עד ראש השנה.
השומים נשמרו מספר חודשים, ואז העברנו אותם להקפאה - והם עדיין טובים.
תפוחי-האדמה היו הכי קשים לשימור. הם נשמרו כ-3 חודשים. ואז, חלקם נרקבו, וחלקם התחילו לנבוט. חלקם אפילו "הולידו" תפוחי-אדמה זעירים.
אנחנו שומרים את אלה שלא נרקבו כדי לשתול בגינה בשנה הבאה.
טוב ששמרנו במקפיא גם כמה ק"ג של צ'יפס קפוא, כך שלא חסר לנו תפו"א.
אני עדיין מחפש דרך טובה לשימור תפו"א. מכל הפירות והירקות, אלה הכי מאתגרים.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 10/07/2015 14:40:55
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 14:35 |
|
| |
יש3: אז אתה טוען שהחקלאים נשארים בחקלאות, רק בגלל שהם חוששים לנסות אפשרויות אחרות?
ואם הם פעם אחת ינסו תעסוקה אחרת, הם ינטשו את השדה?
ועל זה תלוי כל ענף החקלאות בישראל - על החשש של החקלאים מפני שינוי?
זה נראה לי מאד לא יציב.
ואם זה אכן כך, אז כל האשכול הזה מהווה סכנה חמורה לענף החקלאות.
תאר לך שעכשיו חקלאי כלשהו קורא את האשכול הזה. מה הוא חושב לעצמו? "סתם בזבזתי 30 שנה על חקלאות! יכולתי לנהל אולם-אירועים ולהרוויח הרבה יותר!". והוא מייד עוזב את השדה, בלי כל קשר לשמיטה, והולך לפתוח אולם אירועים...
כדי למנוע את הסכנה, צריך לחוקק חוק האוסר על חקלאים לקרוא בפורום.
טוב יותר: צריך לדאוג שכל החקלאים יעבדו בפרך יומם ולילה, כדי שח"ו לא יהיה להם זמן פנוי ולא יוכלו לנסות שום תעסוקה אחרת.
נראה לך הגיוני?
אגב, לגבי הנחת-היסוד שהזכרתי: ישנם כלכלנים (אחד המפורסמים שבהם הוא פרופ' דן אריאלי) שטוענים שאנשים הם לא-רציונליים, ולפעמים קיומה של אפשרות שלישית משפיע על העדפות בין שתי אפשרויות אחרות.
למשל, אם עיתון מסויים מציע לך שתי אפשרויות: מהדורה אלקטרונית ב-30, או מהדורה מודפסת+אלקטרונית ב-60 - רוב האנשים יבחרו באפשרות הראשונה.
אבל אם הוא מציע שלוש אפשרויות: מהדורה אלקטרונית ב-30, מהדורה מודפסת בלבד ב-60, ומהדורה מודפסת+אלקטרונית ב-60 - רוב האנשים יבחרו באפשרות השלישית, למרות שהאפשרות הזאת היתה זמינה גם קודם.
אבל, למרות המחקרים האלה, עדיין הנחת-היסוד המקובלת היא כפי שכתבתי (לכן המחקרים מעניינים).
תוקן על ידי אראלסגל ב- 10/07/2015 14:45:26
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 14:32 |
|
| |
אראל ,בקשר לשלל הצעותיך המעשיות לקראת שנת השמיטה אשאל אותך שאלה אחת: מתי אחסנת לאחרונה קילו תפוחי אדמה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 13:52 |
|
| |
אז זה סותר הנחת יסוד אחת, לא כמה.
בכל אופן, זה לא נכון שאחרי השינוי הוא מעדיף להיות סוחר על פני חקלאי ללא שבתון בגלל השינוי. הוא העדיף להיות חקלאי שסוחר בשנת שבתון. הדבר הזה שינה את מצבו, ואחרי שעברה אותה שנה, כשהוא במצב חדש, הוא מעדיף להיות סוחר ולא חקלאי. וזה גם מה שהסברתי לך בתגובתי הקודמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 13:43 |
|
| |
| יש3 כתב: | | עדיף שתשקיע את הזמן בלימוד ותכנון הצעה לשמיטה כהלכתה במדינת ישראל שתענה על כל צדדי הבעיה; אני מניח שאם היו ממנים אותי על עניין כזה, הייתי מקים ועדה עם כמה אנשי מקצוע, ואתה צריך לעשות הכול לבד.
זה מה שאני מנסה לעשות כל הזמן. באתי לכאן כדי לקבל מידע נוסף, ואכן קיבלתי מידע נוסף. אמנם נאלצתי להתאמץ כדי לדלות את המידע הענייני מתוך שלל המשפטים הפולמוסיים הלא-ענייניים, אבל כנראה זה מחיר המידע.
אגב, מעניין אותי אם אתה יכול למנות "כמה הנחות יסוד של הכלכלה" שזה סותר, או שזה סתם דברים בעלמא. |
|
הנחת-יסוד של הכלכלה היא, שלכל אדם ישנו יחס-העדפות מסויים, והוא פועל בהתאם ליחס זה אם הוא רק יכול.
לדוגמה, נניח שלמשה יש שתי אפשרויות: להיות חקלאי, או להיות סוחר.
ההנחה היא, שהוא מעדיף את אחת משתי האפשרויות על-פני האפשרות השניה (העדפה כוללת גם אדישות, כלומר אם משה אדיש בין שתי האפשרויות, נגיד שהוא גם מעדיף להיות חקלאי וגם מעדיף להיות סוחר).
אם אנחנו רואים שמשה בוחר להיות חקלאי, אז: או שהוא מעדיף להיות חקלאי (בתנאים הקיימים), או שהוא מעדיף להיות סוחר אבל לא יכול להיות סוחר מסיבה כלשהי (נגיד, כי הוא לא יודע לסחור, או כי זה לא חוקי).
מה שלא מתקבל על הדעת זה, להגיד: "משה יכול להיות חקלאי או סוחר, הוא מעדיף להיות חקלאי, אבל בוחר להיות סוחר".
הנחת-יסוד נוספת היא, שיחס-העדפה בין שתי אפשרויות, לא תלוי בקיומה של אפשרות שלישית.
לדוגמה, נניח שלמשה נפתחה עכשיו אפשרות שלישית: להיות כדורגלן.
אז, ייתכן שהוא מעדיף להיות כדורגלן על-פני חקלאי (או להיפך), להיות כדורגלן על-פני סוחר (או להיפך), אבל,
לא מתקבל על הדעת שההעדפה שלו בין חקלאי לסוחר השתנתה.
כלומר, אם קודם הוא העדיף להיות חקלאי על-פני סוחר, גם עכשיו הוא יעדיף להיות חקלאי על-פני סוחר.
כעת, נניח שאנחנו מאפשרים לחקלאים לצאת לשנת-שבתון בתשלום, אחת לשבע שנים. לא מכריחים אותם, כי אנחנו נגד כפיה, אלא רק מעודדים אותם לכך ע"י מתן קיצבה נאה.
לפני השינוי, לכל חקלאי היו שתי אפשרויות (נניח): חקלאי ללא שבתון, או סוחר.
אחרי השינוי, לכל חקלאי יש שלוש אפשרויות: חקלאי עם שבתון, חקלאי ללא שבתון, או סוחר.
התרחיש שמואדיב תיאר, הוא כזה:
* לפני השינוי - משה מעדיף להיות חקלאי ללא שבתון על-פני להיות סוחר.
* אחרי השינוי - משה מעדיף להיות סוחר על-פני חקלאי עם שבתון, וגם מעדיף להיות סוחר על-פני חקלאי ללא שבתון.
החלק המודגש, הוא החלק הסותר את הנחות-היסוד של הכלכלה.
לא הגיוני שמתן אפשרות לחקלאי לבחור לצאת לשנת שבתון אם הוא רוצה, יגרום לו דווקא לעזוב את החקלאות. איפכא מסתברא!
תוקן על ידי אראלסגל ב- 10/07/2015 13:47:19
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 13:17 |
|
| |
עדיף שתשקיע את הזמן בלימוד ותכנון הצעה לשמיטה כהלכתה במדינת ישראל שתענה על כל צדדי הבעיה; אני מניח שאם היו ממנים אותי על עניין כזה, הייתי מקים ועדה עם כמה אנשי מקצוע, ואתה צריך לעשות הכול לבד. חיפוש טעויות של מואדיב, גם אם הוא מעצבן, לא יעזור לך בזה.
בכל אופן, בהחלפת עבודה יש סיכון ורוב האנשים שונאים סיכון.
אגב, מעניין אותי אם אתה יכול למנות "כמה הנחות יסוד של הכלכלה" שזה סותר, או שזה סתם דברים בעלמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 13:07 |
|
| |
| מואדיב כתב: | |
משה, חקלאי, הוביר את שדהו, וקיבל את הכסף.
כעת, אחרי שבועיים בהם עשה כלום, אבל ממש כלום, הוא מחליט שהשעמום יהרוג אותו, ומקים אולם ארועים בקצה של מטע הזיתים שלו. הוא קורא לו "גן הזיתים", ומשכיר אותו למישהו שמארגן חתונות.
אחרי כמה חודשים, הוא מגלה כמה העסק הזה מכניס, ובצד השני, על השטח של הגד"ש, הוא מיישר קרקע ומקים עסק נוסף, אחר.
...
עד סוף השנה, הוא מגלה את מה שגילו כבר האמוראים - במסחר ניתן להרוויח הרבה יותר מאשר בחקלאות. אולם ארועים מכניס יותר ממטע זיתים.
|
|
מדהים.
אז אתה טוען שהחקלאים יכלו להרוויח הרבה יותר, אילו היו מפסיקים להיות חקלאים והולכים לעסוק במסחר?
אם כך, מדוע הם לא עושים את זה כבר עכשיו?
האם ייתכן שאף אחד מהם לא חשב על הרעיון הגאוני הזה?
או שהם חשבו על זה, אבל משום-מה הם החליטו שהם רוצים לעסוק במקצוע הפחות רווחי?
זה סותר כמה הנחות-יסוד של הכלכלה.
קיבלת "נכשל" בשיעורי הבית.
אגב, לגבי הייבוא, בנוסף להשערה של אריאל73, יש לי השערה נוספת מדוע החקלאים אינם עוזבים את השדה והולכים לעסוק בייבוא: המדינה פשוט לא מאפשרת. ישנם סוגים רבים של פירות וירקות שאסור לייבא מחו"ל, או שיש עליהם מכסי-מגן כל-כך גבוהים שזה לא משתלם לייבא אותם. בשנת השמיטה, לפי בקשת החרדים, מתירים לייבא פירות וירקות מסויימים. אבל אחרי השמיטה שוב אוסרים. כך שהתרחיש של מעבר המוני מתוצרת מקומית לייבוא, לא אפשרי כרגע.
התרחיש של מעבר המוני של חקלאים לניהול אולמות אירועים אפשרי באופן תיאורטי, אם נניח שכל 7000 (או 17000) החקלאים הם טיפשים ולא יודעים כמה אפשר להרויח מניהול עסק עד שהם מנסים את זה בעצמם.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 10/07/2015 13:19:15
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 23:42 |
|
| |
כפתיחה, אני מצהיר בזאת שאני לא מבין בתחום, אבל העובדות שאני רואה הן שיש כמות נחמדה של חקלאים המשביתים את שדותיהם, ובאורח מפליא, בניגוד לתרחישי מואדיב, הם לא פותחים אולמות בסוף כל שמיטה ולא מאבדים את כל לקוחותיהם בסוף כל שמיטה.
כמו כן, הפחד הנורא מהצרכניות הנוטשות את ישראל ומייבאות טונות של בצלים מחו"ל מתקיים בפועל ממש בימינו אלה. היכנסו נא לצרכניות באזורים חרדיים ודתיים וראו שלטים בזה"ל 'חו"ל' ויש שיכתבו 'נכרי' או 'ערבה דרומית'. משום מה, הן לא ממשיכות במנהג קוסם זה אחרי השמיטה, ויתכן שזה פשוט יקר מדי.
אגב, הזכרתי בצלים בכוונה כי הבצלים מיבול חו"ל שקניתי השבוע היו רכים בערך כמו עגבניות, וכנראה שגם זו אחת הסיבות לחוסר הרצון לקנות בקביעות פירות שנשתבחה בהן אורונדה בורונדי.
מסקנות: תרחישים לא חייבים להתרחש.
נ.ב. מואדיב, למה הסגנון הדורסני?
|
|
|
|
|
