תפישת השכר ועונש, מה לצפות

בה לפיתוח האשכול "שכר ועונש - הכרח או אנכרוניזם?"

תפישת השכר ועונש (כמו גם סוגיות עקרוניות אחרות) ביהדות תמיד הייתה שונה בין "המון" לבין יחידים פילוסופים כמו הרמב"ם.
בזמננו גם היחידים האלו נעלמים כמו ממותות בהנהגה הדתית. וכתוצאה, "המון" עוזב בהמונים את סיפורי הסבתא אותם מטיפים הסבים המזוקנים.
לכן התפתות היהדות כרוכה במצב בו חכמי לב פילוסופים יקחו חלק משמעותי בהנהגה היהודית לעומת חכמי חלם מפולפלים.

על העולם הבא הגופני הרמב"ם כתב עם סרקזם, 
"ואולי בני העולם הבא אצל אלו האנשים אינם בעלי איברים [כי אין צורך באיברים בעולם הבא], אמנם הם גופות על כל פנים. ואולי הם כדוריים מקשיים, או עמודים, או מעוקבים. אין אלו הדברים אלא שחוק, מי יתן החרש יחרישון ותהי להם לחכמה" 
(מאמר תחיית המתים)
כלומר, אין תענוג גופני לאדם אחרי מותו. ומה יכול להיות בלתי גשמי? רק חוק.
אם אין גוף אחרי מות, אז כמובן אין מה לטגן על האש. 
"רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים, צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים" – זה הדבר אשר ידוע על הגיהינום ועל גן העדן ביהדות בוודאות, ורק זה.
לא אפיפיורים הם כתובת עבור התפתחות היהדות, גם אפיפיורים לדורותם ניסו ללמוד אצל הרמב"ם. משימה עבור המפתחים את היהדות היא לעשות בחירה נכונה. דעות לא נכונות ואמונות מַשלות מורידות את העם ומאבדות את הדרת התורה. זה קורה גם בבחירה לא נכונה וגם באי בחירה באלטרנטיבה הנכונה, וְשֹׁקֵט הוּא אֶל-שְׁמָרָיו. 

ואם נראה מה יכול להיות השכר ועונש במציאות. השכר הוא שמחה. כי גם מיליון ₪ בכיס לא מונע התאבדות אם אין תקווה לשמחה. ומה הוא העונש? העונש לרָע – הוא שמחה לרָע, בה האדם מעניש את עצמו באיבוד שמחת אמת.

_________________

לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה