שנים ביקשו ממנו להצטרף אלינו, לגלות לנו מיהו, לרענן את הזהות.
דורות על דורות דיברו עליו, אגדה שאף אחד לא פגש. סוד בלתי נגלה שעבר בדורות, מאב לבן, מבן לסב של נכד. דייקו את הזהות שלו, חלקו עליה ומתוך מחלוקת הגיעו לעוד דיוק. מחנכים ומחנכות העבירו מספר אינסופי של מסרים ושיעורים עליו. תיארו את המציאות לאחר שיבוא. מי יראה איך ומה יקרה. דעות נגרסו, ספרים נכתבו, וויכוחים התעוררו ונדמו ועלו שוב. ואצל כולם, ללא יוצא מן הכלל, פעם דופק נוסף בכל רגע מאז שהם זוכרים את עצמם.
דופק של ציפיה. לדבר-הלא-ברור-הזה-שיקרה כבר. פעימה, ועוד אחת. ותזכורת תלת יומית לדבר-הלא-ברור-הזה, שיקרה בסוף כנראה. פעימה. כן, מן הסתם- יקרה.
ויום אחד בהיר ובנאלי, הוא פשוט הופיע. נכנס בשערי העיר, חיפש מישו שמחפש אותו. שחיכה לו וישמח לראות שהנה, אלפי שנים ודורות שלמים של המתנה נואשת מסתיימים כאן ועכשיו. והנה הנה זה בא.
תחנות אוטובוס מלאות באנשים. טרמפיאדה עמוסת בחורי ישיבות או לחילופין - נערים בכיפות סרוגות. בנייני משרדים, גורדי שחקים, אנשים עסוקים-רצים-ממהרים-עובדים-מתקתקים-עניינים.
ושקט ברחוב. דממה של סיאסטה עמוקה. משיח לא מאמין.
מאות אנשים, אוזניים עסוקות באוזניות, עיניים עסוקות בקריאה לא פוסקת, ידיים עסוקות בלעדכן מסכים דיגיטליים. אף אדם לא מתנגש בעיניי זה שמולו, ולא נשמעות בשומקום שיחות שלום.. כולם צובטים מסכים, מחליקים עדכונים, עסוקים בעצמם עד קצה גבול היכולת. הכל טס, רץ, מספרים מתחלפים, מסכים משתלטים, פרסומות עפות וחוזרות, שלטים ענקיים על עוד רכב-חדש-מעודכן-דגם-מגניב-ממש, ועוד מודעת השמצה לראש הממשלה הבא. הכל נוצץ, מבריק, מסמא עיניים. משיח מסתנוור. הלוו? מישו חי פה, יש עם מי לדבר?
משו פה לא הגיוני. דיברו עליו, חיכו לו. משיח מחליט לעשות מעשה.
הוא ניגש לטרמפיאדה, בוחר את האדם הכי נוח שמן הסתם עוד לא שכח שהוא פעם חיכה לו - בחור ישיבה מחמד, לבוש פינגווין אומר כבוד - חולצה לבנה, מגבעת שחורה, מזוודה שאמאל'ה ארגנה לו מהבית כדי שילמד בנוחות בישיבה, ו- פריט שמשיח מבין שהוא כנראה הכרחי לקיום כאן בעולם: אייפון מאיר עיניים וממית לב, דור 6 עדכני וחתיך.
משיח נוקש לו על האייפון מאחור. "הי, כאן משיח. שמעת עליי מתישהוא, משהו, איכשהוא"? והבחור שולף בלי לחשוב פעם או פעמיים, בלי להקשיב, כי הוא בכלל לא פה - "אין לי כסף עכשיו, מצטער". אמין 100 אחוז, מגחך משיח. בעיקר הצער.
משיח מנסה שוב, אצל עוד ישיבע בוחער דומה, והתשובה זהה.
משיח מתייאש.
איזה מן עולם חיכה לו, דור שכולו חייב.
מי רואה, מי שומע, מי חושב כאן בעולם. אפשר למצוא כאן מישו לפליטה, שעוד יש לו ראש על הכתפיים? אחד, מה ביקשנו.
אכפת למישו שהגעתי? שהחיים כמו שהם כרגע כבר לא שווים את עצמם?..
וכנראה שלא אכפת. המסר היחיד שאי פעם הוטבע בעולם והופנם במאות האחוזים ע"י כל מאן דהו בכל מקום, הוא ש"משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן"..
שישלח וואטסאפ כשהוא מחליט לבוא, אמר לי פעם מישהו. הוא היה רציני. כי אין עם מי לדבר.
אנשים!! התחרפנו. העולם הזה מוביל את עצמו לאבדון. אנשים דבוקים לעצמם, איך אנשים יתאהבו כאן? איך יתקיימו כאן חיי נישואים, איך ידאג בעל לאשתו כגופו, איך תחנך אמא את הבן, איפה האהבה והריכוז במה שלמד היום בגן. איפה העניין, איפה שעת איכות, איפה שעת ניתוק וריכוז בבית שבנית.
נאדה. גורנישט. כלום. וואלו. כל אדם שניצב מולך, מלא בעצמו מהיסוד עד בחילה. מלא בעצמו ובמה שיש לו להשמיע, להגיד, לכתוב, לעדכן, לספר, לשתף.. לצייץ-לפסבק-לווצפ-לסמס..
אפוקליפסה מתרחשת לנו מול העיניים. אנשים של אפליקציות. אנשים של אייקונים. חסכנים במילים, הפכנו לשפת הסימנים. העולם הולך לתהום, ואנחנו מבסוטים, צועדים באדיקות, במרץ בלתי נלאה. לא לפספס חידוש, עדכון, מסר חדש. שכחנו לחפש חיים, שכחנו שנועדנו לחיות. שנועדנו לתקשר, להגיב, באופן כללי - סתם להיות.
-
אוקיי. זה קטע שנכתב לפני כמה חודשים, מתוך כעס גדול.
הייתי אחרי שיחה עם ידיד קרוב, שמחקירה שלי, לא התחתן בגלל סיבה אחת: הוא היה מרוכז מידיי בעצמו. מלא בעצמו מהיסוד עד הטפחות. הרבה בזכות אותה תקשורת מוכשרת שכבר הצליחה לנתק מחיי כמה אנשים ששכחו איך עושים את זה. איך מתחזקים קשרים גם בלי איזה מדיום וירטואלי באמצע.
על תקשורת, מדיה, ואינסוף טעויות בדרך שגורמות לנו לא לרצות, במודע או שלא, להתחתן.
דעתכם?
נשלח ב-16/7/2015 12:48
רציף כתב:
Friction כתבה:
רציף כתב:
Friction כתבה:
כמה עצוב שנשארתי היחידה שחושבת שסמארטפונים נועדו לשרת אותנו ולא אנחנו אותם. נועדו להיות אמצעי, ומ-מ-ש לא מישור התקשורת שמרכז בו את מישורי החיים כולם.
אין לי שום עניין לקונן וליילל על כמה טוב היה. היו אז אבידות אחרות. אף פעם לא היה יותר טוב מעכשיו בהכרח. אבל יש לי הרבה מאוד עניין - ליילל על מה שנהיה מאיתנו. פתחו עיניים.
כמה עצוב שנשארתי היחידה שחושבת שסמארטפונים נועדו לשרת אותנו ולא אנחנו אותם. נועדו להיות אמצעי, ומ-מ-ש לא מישור התקשורת שמרכז בו את מישורי החיים כולם.
אין לי שום עניין לקונן וליילל על כמה טוב היה. היו אז אבידות אחרות. אף פעם לא היה יותר טוב מעכשיו בהכרח. אבל יש לי הרבה מאוד עניין - ליילל על מה שנהיה מאיתנו. פתחו עיניים.
כמה עצוב שנשארתי היחידה שחושבת שסמארטפונים נועדו לשרת אותנו ולא אנחנו אותם. נועדו להיות אמצעי, ומ-מ-ש לא מישור התקשורת שמרכז בו את מישורי החיים כולם.
אין לי שום עניין לקונן וליילל על כמה טוב היה. היו אז אבידות אחרות. אף פעם לא היה יותר טוב מעכשיו בהכרח. אבל יש לי הרבה מאוד עניין - ליילל על מה שנהיה מאיתנו. פתחו עיניים.
אתה באמת רוצה שאני אפצח בתיאור עלוב עלוב עלוב של מה שנהיה מאיתנו? זה לא יהיה מחמיא לנו כאנושות.
נשלח ב-15/7/2015 20:42
Friction כתבה:
כמה עצוב שנשארתי היחידה שחושבת שסמארטפונים נועדו לשרת אותנו ולא אנחנו אותם. נועדו להיות אמצעי, ומ-מ-ש לא מישור התקשורת שמרכז בו את מישורי החיים כולם.
אין לי שום עניין לקונן וליילל על כמה טוב היה. היו אז אבידות אחרות. אף פעם לא היה יותר טוב מעכשיו בהכרח. אבל יש לי הרבה מאוד עניין - ליילל על מה שנהיה מאיתנו. פתחו עיניים.
נו, אז אתה מסכים איתי שתרבות צריכת המדיה שלנו מוטרפת לגמרי? ושמי שמנתק את עצמו מהסמראטפון למשל, כי לא דומה נט בכיס לנט במחשב - מנתק את עצמו מרעה חולה חולי סופני?
זה מזיק בשוליים. (לחברה הכללית - לא מעניין מה שקורה בשוליים, בניגוד ליהדות..)
כל דבר כמעט עשוי להזיק אם משתמשים בו לא לפי הכללים.
כמה עצוב שנשארתי היחידה שחושבת שסמארטפונים נועדו לשרת אותנו ולא אנחנו אותם. נועדו להיות אמצעי, ומ-מ-ש לא מישור התקשורת שמרכז בו את מישורי החיים כולם.
אין לי שום עניין לקונן וליילל על כמה טוב היה. היו אז אבידות אחרות. אף פעם לא היה יותר טוב מעכשיו בהכרח. אבל יש לי הרבה מאוד עניין - ליילל על מה שנהיה מאיתנו. פתחו עיניים.
נשלח ב-15/7/2015 03:27
Friction כתב:
בזמן המערות לפני עידן התקשורת, גברים היו פשוט רואים מישהו ולוקחים אותה. בדורות יותר מקדמים, היו קונים אותה מאביה. אני לא חושב שיהיה הרבה תועלת לחזור לימים אלו.
אתה חוזר על הרעיון הזה פעם שניה בפורום, וחבל, כי הוא דבילי. בעיקר כי לא לזה התכוונתי מ ן ה ס ת ם. מי שמבין לא נכון שלא יגיב.
אנסח אחרת היות שכנראה הפואנטה לא ברורה. אי אפשר להנות מטכנלוגיה בלי לחיות אם ההשלכות. זאת אומרת אם פיתחנו מכשירים סלולריים לתקשר איתם אחד עם השני, באיזה שלב רוב החיים שלנו יעברו לשם גם התקשורת ה"רגילה" שהיו מקיימים עד היום בשיחות רגילות. השאלה היא איך להתמודד בצורה מיטבית עם השינויים בעולם, לדוגמה איך לשמור על קשרים עם אנשים שכן "התמכרו" למדים הוירטואלי. לקונן על כמה העולם היה מקום טוב פעם לפני סמרטפונים ואפליקציות כשאנשים היו רק מדברים ביניהם, קצת דמגוגי וחוטא לעובדות.
נשלח ב-13/7/2015 16:06
נו, אז אתה מסכים איתי שתרבות צריכת המדיה שלנו מוטרפת לגמרי? ושמי שמנתק את עצמו מהסמראטפון למשל, כי לא דומה נט בכיס לנט במחשב - מנתק את עצמו מרעה חולה חולי סופני?
נשלח ב-13/7/2015 11:12
Friction כתבה:
רציף, איכשהוא זכור לי שהבהרתי שאני לא מדברת על טינופת. כולנו מסכימים שהאינטרנט והתקשורת כולה מציעה שפע אינסופי ומרשים במיוחד של טינופת ולכלוך מכל סוג לכל גיל ולכל מגזר. לכל בר דעת ולכל נבער. אי לכך ובהתאם לזאת אין שום עניין לדון בזה. כולנו מסכימים על זה, מי יותר ומי פחות וכולנו מסכימים על כך שהכשרת המדיה היא מגמה מבורכת בהחלט.
אבל מה לגבי חסך האדם שלנו?? באיזה קטע, מיסטר רציף, העולם הולך להשתגע? שעוד מעט נפסיק לתקשר, לאהוב, לרצות, לשאוף, ללמוד, להתאכפת?
אם זה הכיוון - בוא נקדים את העולם ונפתח אפליקציית "לוויה" דרך לווין. יאללה? כששנמות, מישהו יטרח ללוות אותנו. לפחות וירטואלית. כי זה לא קשור לחרדים אדוקים או שפויים. זה קשור לזה שלשם העולם צועד נמרצות.
וודאי זה קשור, לחרדים שאין להם נט אז הם ישארו שפויים, לכאורה, בלי וואטסאפ, בלי פייסבוק, וסרטים מטורפים, בלי העיסוק הבלתי פוסק אחרי מדיה וריגושים, ובלי טינופת ואתרים מעררי שיווי משקל.
יתכן למשל מצב שכזה. שבו העולם יחיה בזוגיות ולא יתחתן, בהמשך הזוגיות תתערר ותיעשה זוגיות פתוחה לכל, ואז נולדים ילדים בלי זהות ובלי לדעת מי ההורים שלהם, ואז זה יהיה אידאולוגיה שהילדים שייכים לקבוצה, והקבוצה תגדל אותם..
ילדים מתוסבכים שכאלה, בלי זהות ובלי משמעות וערכים מוצקים, ששקועה בתוך עולם סוחף של פיתויים, הסכנה גדולה שהערכים והשפיות יקרוס איש הישר בעיניו יעשה, אנשים ישתוללו ויצרכו סמים חופשי כמו בהודו, וישארו כמה שמורות טבע של אנשים שפויים..
רציף, איכשהוא זכור לי שהבהרתי שאני לא מדברת על טינופת. כולנו מסכימים שהאינטרנט והתקשורת כולה מציעה שפע אינסופי ומרשים במיוחד של טינופת ולכלוך מכל סוג לכל גיל ולכל מגזר. לכל בר דעת ולכל נבער. אי לכך ובהתאם לזאת אין שום עניין לדון בזה. כולנו מסכימים על זה, מי יותר ומי פחות וכולנו מסכימים על כך שהכשרת המדיה היא מגמה מבורכת בהחלט.
אבל מה לגבי חסך האדם שלנו?? באיזה קטע, מיסטר רציף, העולם הולך להשתגע? שעוד מעט נפסיק לתקשר, לאהוב, לרצות, לשאוף, ללמוד, להתאכפת?
אם זה הכיוון - בוא נקדים את העולם ונפתח אפליקציית "לוויה" דרך לווין. יאללה? כששנמות, מישהו יטרח ללוות אותנו. לפחות וירטואלית. כי זה לא קשור לחרדים אדוקים או שפויים. זה קשור לזה שלשם העולם צועד נמרצות.
friction חלילה לי להרוס את שכתבת, להפך, הסכמתי, רק רציתי להמחיש ולהביא דוגמא לרציף כי ככל שהעולם הולך ומקצין יש אנשים ,ולא נבערים מדעת אלא להפך שהולכים בקיצוניות אחורה.. ומתרפקים על העבר, שלא היה תמיד ורוד, בלשון עדינה. והכי טוב זה האמצע. זה הכל, מקווה שהובנתי, ובלי קשר.. כן, בנושא הזה, אני קצת יותר קיצונית ממך. תתפלאי:)
נשלח ב-12/7/2015 14:19
Friction כתבה:
אביה12 כתב:
להכשיר את המדיה זו מגמה מבורכת אולי,אך בלתי אפשרית.הטינופת לא שואלת אם להכנס או לא.היא פשוט נכנסת
בימינו, ימי הקידמה הנאורים שהצליחו להפיק את המכשירים הנ"ל - גם זה אפשרי.
את החושך לא מגרשים בצנזורה, כי אז ימציאו נט ללא צנזורה.
אני לא יודע עד כמה אפשר לחנך את החברה.
המשיח יסיר מעלינו את היצר הרע, ואז נגלוש בנט לפעמים רק לדברים חיוביים, נימשך (בעיקר) לרוחניות.
friction היטבת להגדיר דור מכאני נטול רגשות תקשורת זה מילה תעשיתית ונטולת כל משמעות אמיתית. עדיין, א"א בלי הטכנולוגיה, ואף אחד מאיתנו לא רוצה לחזור אחורה. אבל אין ספק שהדברים הגיעו לקיצוניות מפחידה. ורציף, תתפלא לשמוע שאנשים נאורים אכולי קידמה מתחילים להתנתק מהנט,מהטלויזה, לא לחינם יש עכשיו ז'אנר שלם של אנשים מתקדמים שפשוט חוזרים לחיות כמו לפני מאות בשנים, כל העולם הזה משוע לחזור אחורה, אנשים עושים יוגה, וויפאסנה,מטיילם עצמם לדעת נמנעים מלהשתמש בטיטולים, מגדלים ילדים בחוות אורגניות למה? כי הפייס עשה להם טוב? כי האינסטגרם קידם אותם לאיפה שהוא? במקום שהפייס ישרת אותנו למטרות מסחריות ושיווקיות אנחנ ו עבדים שלו, במקום שהאינטרנט יהווה עבורנו כלי רב עוצמה לידע, דעת ושיתוף אנחנו מכורים לו.. חשוב לדעת שאנחנו בקצה... ולחזור לאיזון כמה שיותר מהר.. כל אחד והגבול האינדודאולי שלו...
לחזור אחורה ולרכב על חמורים זה טימטום.
לאט לאט רבים מתבגרים ומשתחררים מהתפל שבנט, ואוחזים בעיקר.
זה נשמע הגיוני כמו אצל החרדים שמחרימים את הנט, ומתירים את המייל ופונקציות הכרחיות לצורך פרנסה, כי הנט זה מידרון תלול, ואין טעם להפיל אי אילו גולשים אלי תהום ריגשי. רק חרדים יכולים לאסור דברים בכוח התורה.
בחברה הכללית, היה מין הראוי להפעיל צנזורה נקודתית והכרחית, נגד כתות, ומרשמים להכנת פצצות וכאלה. לא ניתן להפעיל צנזורה נוקשה יותר, יהיה ניתן לחנך אנשים לצריכה שפויה
