| נשלח ב-12/7/2015 09:22 |
 |
| |
ויש כאלה שלוקחים..מונופול על החכמה.מהרהורי החורבן..
היה זה עוד ערב קיצי, של חום יולי אוגוסט
ימי בין המצרים, טרום תשעה באב
המיקום, גג ביתו של חבר בעיר הקודש והמקדש בדימוס,
יושבים ומדסקסים,
קצת בלימוד ,קצת על בין הזמנים הקרב ובא,
פוליטיקה ניעס וכמובן..שידוכים..
ברדיו מהסלון התנגן לו שיר ישן נושן,
מה טוב בשבילי מה טוב בשבילך, שר לו שם חיטמן המנוח..
תוך כדי דיבור ,בנושא הבוער לא פחות מהחום, ומנושא הגז..
נושא השידוכים..
סיפר ידידי על כל מיני מקרים, עם כל מיני אנשים שמוכרים מאיפשהו,
שמעת?ההוא עדין תקוע נעבאך בגלל שאביו בעל בית ..
כן היה שדכן עז פנים לגיהנם שהעיז פניו בפני ..
וראובן?מה איתו?תוהה אני בקול..וחושש לאיזה כיוון נושבת השיחה..
אהה טוב מה אתה רוצה?תמה חברי..העידה שלו אפעס..זה לא מקובל..
אהה, מפטיר אני הברה לא ברורה, שמקורה מאין מילים..
אז הקטע של העידות..של האבא בעל בית.של האח המקולקל ושל הבן של הבעלי תשובה עדיין???..
זהו נפלט לי..
חברי מביט בי במבט מוזר..
תוהה בעיניו ,וכי נחת טום מכוכב לכת כלשהוא הרגע..ברור שעדיין!
ארץ אוכלת יושביה.. נפלטים המילים מפי .
וחברי חוזר אחרי בהד עמום, אכן ארץ אוכלת יושביה היא..
שתינו שותקים מהרוהרים בדממת הליל..
רק הרדיו ממשיך לנגן ,את אותו שיר ישן..אולי בעצם לא ישן כל כך..
ויש כאלה שלוקחים ,מונופול על החכמה ,ויודעים מה יותר טוב ממני מה יותר טוב ממך,
מה טוב בשבילי ,מה טוב בשבילך,מנגן בכאב..
באותו רגע דמיינתי..
את עוזי חיטמן עומד בהיכל הפונביזאי,
מול היכל הזהב ומנגן בגיטרה..
לשונאים ומחבלים למינהם..
ספרדים וליטאים ומה שבינהם..
ויש כאלה שלוקחים מונופול על התורה...ויודעים מה יותר טוב ממני,ויודעים מה יותר טוב ממך..
מונופול על התורה אהה דייקת עונה לי חברי..
ואני אומר לו אני דייקתי?מסב ראשי אל נוף העיר אשר בדד יושבת..
אל כיפת הזהב, הזרה כל כך למקום..ששועלים הילכו בו..
חזל דייקו!!משלים אני לחבר שעוקב אחרי בעיניו ,תוהה לאן נסוב מבטי פתע פתאום..
אכן כן חזל דייקו..
בית שני שהיה בו תורה ומעשים טובים ,מפני מה נחרב?
מפני שנאת חנם שהיתה בו..
מביטים בדממה אל עבר רחבת השריד, שנשאר למזכרת כאב..ללקח צורב..
מביטים ותוהים ההסתיים השיר?..אך האם נשיר שיר חדש??
(אין בכוונת הנכתב לבוא ולהכליל חס ושלום.הדברים נכתבו בהשראת הימים האלה.
מתוך מציאות קיימת .שנכון וחובה לדבר בה ולבקרה.לגבי הציבור שלנו אסיים במילות שיר אחר מה דעתי.
אין לי ארץ אחרת אף עם אדמתי בוערת)
אפריילכען תשעה באב..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2015 11:04 |
|
| |
| חייכנית770 כתבה: |  |
בסד
אתה מדהים בעיקר בכתיבה0=....
אבל בייננו לפעמים הסטיגמות האלו נכונות.מלעשות שהאנשים שעליהם יש סטיגמה ממש לא עושים הרבה כדי להוריד אתזה מעליהם...
אבל אני איתך בקטע שצריך כבר להוריד את השנאת חינם.
אגב,הניסיון הזה בעיקר כאן בישראל ולא ממש בחו"ל... |
|
טום הוא איש מקסים, טוב לב, צנוע, ואיכפתי, זכיתי להכיר אותו במציאות . בגדול, אנחנו לא לקויים בשנאת חינם. הבנתי שטום מדבר על יוצאי ישיבות ליטאיות, שכולם גדלו באותה השקפה ובאותה הדרך, ועדיין העידה משחקת יותר מדי תפקיד. כמובן, זה משליך על כולנו. על כולנו להשתפר בעניין, זכותינו לאהוב מראה מסויים, מחובתינו לאהוב ולכבד כל אדם. ויש הרבה מה להתחזק בעניין, וללמוד את ההלכות של בין אדם לחבירו, כדי שנזכה לגאולה עוד השנה, אמן נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2015 22:25 |
|
| |
| טום888 כתב: | | מכל מלמדי השכלתי...יישר כוח |
|
תודה..;)
_________________
Nobody perfect....I'm nobody ;)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 22:03 |
|
| |
אין כאן פסים אישיים בכלל.
מעבר לזה שהנערים האלו אמורים להיות עניין אישי אצל כל אחד.
הם הסימן שלנו לקידוש החיים שמוטל עלינו. לאחריות הכבידה שהם הותירו שעלינו לקחת -
להביא גאולה. היום. עכשיו.
והוא העניין. מי דן כאן על מוזיקה?
דנים כאן על אובדן שכל כולו סימבולי עבורינו. על אובדן שהזכיר לנו מהי אחדות, ואיך בדיוק תבוא גאולה.
הטקסט הוא לגמרי לא אוסף משפטים לא קשורים.
הוא אוסף משפטים שמדבר עלינו כעם. אחד. והגיע הזמן.
ועל זה בדיוק אני כועסת.
איך הצלחת להרדיד את זה לרמת המוזיקה???
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 21:47 |
|
| |
המנהל ביקש להפסיק לדון בנושא המוזיקה. אבל פטור בלא כלום אי אפשר. עוד לא ראיתי מישהו שהשיר הזה גרם לו להיות טוב יותר או סתם לעשות משהו טוב. כולו רק פורט על נימי הרגש לשעתו במשפטים מרשימים ונוגים שהקשר ביניהם רופף. יש גם אנשים שבוכים למראה סרט מרגש, אז מה? נ. ב. מותר לא להסכים. אין צורך לגרור זאת לפסים אישיים אלא אם כן את/ה אחד/ת מיוצרי השיר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 20:20 |
|
| |
תוקן על ידי Friction ב- 14/07/2015 20:28:12
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 20:00 |
|
| |
| יטגאן כתב: | | | Friction כתבה: | |
אולי יותר מ"אין לי ארץ אחרת אף עם אדמתי בוערת", מתאים לדבר על היכולת שלנו כעם לאהוב. בלי גבול, כל אחד, כל צלם יהודי.
הנה אחד הטקסטים המטלטלים, ומצורף קישור לסרטון מטלטל עוד יותר. שכולכם מן הסתם מכירים. עדות לשבועיים ימים, שבהם הוכחנו הוכחה חותכת שאנחנו מאוחדים. ושכל התפלגות היא תופעת לוואי של דור עקבתא דמשיחא.
בעוד שבוע וחצי, עת נשב על הרצפה ונאכל אפר, נתחנן על אותה אחדות שאבדה לנו. על אותו חורבן שלקח לנו אותה. על אותה גלות שעקרה אותנו ממקומינו - מקומינו התפיסתי, השלם, שעקרה ממנו את השלימות.
שעקרה ממנו את היכולת להיות שלמים. ונבכה ונתאבל. כי על זה אבלינו.
פתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמהאיכה היו השלושה לאחדעלו לתומם כאייל נעקדעל מזבח הבניםוציוו לנו חייםשמיים בכו מעל הגילעדוהארץ רעשהמתוך נפתולי הלב שרעדחייכו בתמונה השלושה פתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמה ובין מצרים בקרוב עלי מרעיםשקרים שבתוך מנהרות מסתתריםהתגלו במסך האבקמזימות שנורו למרחקהרוח נשבה ישנה חדשהוקרבה לבבות רחוקיםמתוך תעצומות הנפש ביקשהלא ליפול גם כשלא מביניםפתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמהובתוך הטירוף בין מרדף לנרדףתעלה זעקה לשלום הנכסףוהעם שעייף משנאת החינםיתאחד בחיבוק אחים
פתח ליבך - לזכרם של אייל יפרח, נפתלי פרנקל, וגלעד שאער.
|
|
עשיתי עוד דיסלייק. בעיני זהו ריקוד על הדם. טבע האדם לאהוב וגם להנות ממנגינות נוגות ומטלטלות. שירי עצב (להבדיל ממה שנקרא היום "שירי דיכאון " שזה אפילו לא שירים) מרטיטים ומרגשים קיימים בכל התרבויות. כך שלראות ימאים יוונים עם אוזו ובוזוקי, בליינים בטשולנטריה עם "בהסתרה", או כפריים רוסים עם גרמושקה מחד, ולהקביל את זה למנגינה היפה עם המילים הריקות מתוכן והמשמעות "לזכר הקדושים" מאידך, לא תורם באמת שום משמעות לזכר הקדושים. דור הפיתה. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
אדון צמצום,
מדהים איך הצלחת לקחת את המשמעות של הדברים בהקשרם הכואב והעמוק לגאולה והתפכחות, חורבן וחסר, אבלות ושוועה לישועת אמת, ותיקון מלכות ש-די השלימה, ולקשר אותם באופן תפל, שטחי ורדוד כל כך לשפה תרבותית אינסטרומנטלית. מדהים.
אדון המימד האחד.
עצוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 18:58 |
|
| |
עצוב................
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 13:00 |
|
| |
נא להצמד לנושא האשכול..
אם רוצים לדון על מוזיקה..אפשר בפורומים אחרים..
רק מתוך רצון שהנושא הזה לא יתפוס דפים כאן..מנסיון מר..
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 12:05 |
|
| |
| טום888 כתבה: | |
כשנבין שאח נגד אח, המנצח תמיד מפסיד.. |
|
זה משפט הסיכום... חבל שרק בשעת צרה/מלחמה/משבר לא עלינו, מרגישים את האחדות והאהבת חינם (אבל זו גם סנגוריה גדולה...) הלוואי ונשכיל כולנו, לעבור מדיבורים למעשים ממש, בתור כלל, ובעיקר כפרט, בדברים הקטנים שנוגעים בחיים האישיים שלנו... נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
'' כשתהיה לבד, יש סיכוי לא רע שתראה דברים מפחידים נורא,
יש כאלה בדרך בין שם ובין הלאה , שיפחידו אותך להמשיך למעלה...''
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 11:36 |
|
| |
"בהסתרה" שיר עליז? לטעמי הוא יותר שיר דבקות , שיר נשמה. לא שמח אבל מעודד ונותן תקווה להתחזק ולצאת מהקושי והנסיון נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
'' כשתהיה לבד, יש סיכוי לא רע שתראה דברים מפחידים נורא,
יש כאלה בדרך בין שם ובין הלאה , שיפחידו אותך להמשיך למעלה...''
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 11:26 |
|
| |
| יטגאן כתבה: | |
| Friction כתבה: | |
אולי יותר מ"אין לי ארץ אחרת אף עם אדמתי בוערת", מתאים לדבר על היכולת שלנו כעם לאהוב. בלי גבול, כל אחד, כל צלם יהודי.
הנה אחד הטקסטים המטלטלים, ומצורף קישור לסרטון מטלטל עוד יותר. שכולכם מן הסתם מכירים. עדות לשבועיים ימים, שבהם הוכחנו הוכחה חותכת שאנחנו מאוחדים. ושכל התפלגות היא תופעת לוואי של דור עקבתא דמשיחא.
בעוד שבוע וחצי, עת נשב על הרצפה ונאכל אפר, נתחנן על אותה אחדות שאבדה לנו. על אותו חורבן שלקח לנו אותה. על אותה גלות שעקרה אותנו ממקומינו - מקומינו התפיסתי, השלם, שעקרה ממנו את השלימות.
שעקרה ממנו את היכולת להיות שלמים. ונבכה ונתאבל. כי על זה אבלינו.
פתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמהאיכה היו השלושה לאחדעלו לתומם כאייל נעקדעל מזבח הבניםוציוו לנו חייםשמיים בכו מעל הגילעדוהארץ רעשהמתוך נפתולי הלב שרעדחייכו בתמונה השלושה פתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמה ובין מצרים בקרוב עלי מרעיםשקרים שבתוך מנהרות מסתתריםהתגלו במסך האבקמזימות שנורו למרחקהרוח נשבה ישנה חדשהוקרבה לבבות רחוקיםמתוך תעצומות הנפש ביקשהלא ליפול גם כשלא מביניםפתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמהובתוך הטירוף בין מרדף לנרדףתעלה זעקה לשלום הנכסףוהעם שעייף משנאת החינםיתאחד בחיבוק אחים
פתח ליבך - לזכרם של אייל יפרח, נפתלי פרנקל, וגלעד שאער.
|
|
עשיתי עוד דיסלייק. בעיני זהו ריקוד על הדם. טבע האדם לאהוב וגם להנות ממנגינות נוגות ומטלטלות. שירי עצב (להבדיל ממה שנקרא היום "שירי דיכאון " שזה אפילו לא שירים) מרטיטים ומרגשים קיימים בכל התרבויות. כך שלראות ימאים יוונים עם אוזו ובוזוקי, בליינים בטשולנטריה עם "בהסתרה", או כפריים רוסים עם גרמושקה מחד, ולהקביל את זה למנגינה היפה עם המילים הריקות מתוכן והמשמעות "לזכר הקדושים" מאידך, לא תורם באמת שום משמעות לזכר הקדושים. דור הפיתה. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 09:15 |
|
| |
| Friction כתבה: | |
אולי יותר מ"אין לי ארץ אחרת אף עם אדמתי בוערת", מתאים לדבר על היכולת שלנו כעם לאהוב. בלי גבול, כל אחד, כל צלם יהודי.
הנה אחד הטקסטים המטלטלים, ומצורף קישור לסרטון מטלטל עוד יותר. שכולכם מן הסתם מכירים. עדות לשבועיים ימים, שבהם הוכחנו הוכחה חותכת שאנחנו מאוחדים. ושכל התפלגות היא תופעת לוואי של דור עקבתא דמשיחא.
בעוד שבוע וחצי, עת נשב על הרצפה ונאכל אפר, נתחנן על אותה אחדות שאבדה לנו. על אותו חורבן שלקח לנו אותה. על אותה גלות שעקרה אותנו ממקומינו - מקומינו התפיסתי, השלם, שעקרה ממנו את השלימות.
שעקרה ממנו את היכולת להיות שלמים. ונבכה ונתאבל. כי על זה אבלינו.
פתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמהאיכה היו השלושה לאחדעלו לתומם כאייל נעקדעל מזבח הבניםוציוו לנו חייםשמיים בכו מעל הגילעדוהארץ רעשהמתוך נפתולי הלב שרעדחייכו בתמונה השלושה פתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמה ובין מצרים בקרוב עלי מרעיםשקרים שבתוך מנהרות מסתתריםהתגלו במסך האבקמזימות שנורו למרחקהרוח נשבה ישנה חדשהוקרבה לבבות רחוקיםמתוך תעצומות הנפש ביקשהלא ליפול גם כשלא מביניםפתח ליבך ברחמים על בניךקולם לדורות יישמעבשמיים ניצבים לעד דברייךובארץ המצא לנו נחמהובתוך הטירוף בין מרדף לנרדףתעלה זעקה לשלום הנכסףוהעם שעייף משנאת החינםיתאחד בחיבוק אחים
פתח ליבך - לזכרם של אייל יפרח, נפתלי פרנקל, וגלעד שאער.
|
|
עשיתי עוד דיסלייק. בעיני זהו ריקוד על הדם. טבע האדם לאהוב וגם להנות ממנגינות נוגות ומטלטלות. שירי עצב (להבדיל ממה שנקרא היום "שירי דיכאון " שזה אפילו לא שירים) מרטיטים ומרגשים קיימים בכל התרבויות. כך שלראות ימאים יוונים עם אוזו ובוזוקי, בליינים בטשולנטריה עם "בהסתרה", או כפריים רוסים עם גרמושקה מחד, ולהקביל את זה למנגינה היפה עם המילים הריקות מתוכן והמשמעות "לזכר הקדושים" מאידך, לא תורם באמת שום משמעות לזכר הקדושים. דור הפיתה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 08:50 |
|
| |
כשנבין שאח נגד אח, המנצח תמיד מפסיד..
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 16:45 |
|
| |
כשנתאבל באמת ונרגיש חסרים באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 16:41 |
|
| |
..מה שנשאר לשאול זה מתי כל הרוע והסבל הזה יגמר..??
|
|
|
|
|
