בעניין סוד הלוט"ו (גזירה וידיעה)

שלום,

ה"ה הבאבא זוטא הציע כאן מבחן ל'צדיקי אמת ומקובלים' ע"י שנדרוש מהם לחזות את המספרים העתידים לעלות בהגרלת הלוטו הקרובה.

לטעמי, ההצעה לקויה, וסביר יותר שמי אשר יחזה נכונה הריהו מכשף או קוסם קסמים. ואילו מקובל אמיתי לא יחזה דברים כאלו. אך לא על זה באתי לכתוב.

יש לי תיאוריה האומרת שלא יתכן לחזות את מספרי הלוטו, גם ע"י נביא אמת, והיא בנויה משתי ההנחות הבאות:

א. על אף שהקב"ה יודע עתידות, הוא לא מגלה אותן לשום נברא, הן ע"י נבואה והן ע"י כישוף. וכל ידיעותיהם של אלו אינם אלא גזירות אותן גזר הבורא.

ב. מספרי הלוטו העתידים לעלות, לא נגזרים על ידי הבורא, אלא נתונים ליד המקרה העיוור. ובשל כך לא יתכן שיתגלו על ידי הבורא.

אנסה קצת להסביר מדוע אני חושב כך.
א. אין לי ממש ראיה שהנבואה אינה עתידות, אולי זכר לראיה יש בגמרא שדנה האם הקב"ה חוזר מנבואה שנאמרה, לטובה או לרעה. הרי אם הנבואה היא גילוי עתידות לא ניתן לחזור, כי אם נניח כן הרי שאנו מניחים שידיעתו של הבורא משתנה. וכמובן שזו לא ממש ראיה כי לא נאמר שאין נבואות שלא ניתן לחזור מהן.

מן הסברא, הנבואה על פי רוב באה על מנת שיחזרו בתשובה, ואם כן וודאי שעניינה הוא הגזירה. אך טענה זו תקיפה רק ביחס לנבואות מסוג זה. מה באשר לנבואת האתונות של שמואל לשאול? האם זו עוסקת בעתידות עצמן או בגזירה על פי זכויותיו של שאול? 
בסיום הנבואה אומר לו שמואל, "(ז) וְהָיָ§ה כִּµי תבאינה תָבֹ«אנָה הָאֹתµוֹת הָאֵ¦לֶּה לָ¡ךְ עֲשֵׂ´ה לְךָ© אֲשֶׁ³ר תִּמְצָ³א יָדֶ₪ךָ כִּµי הָאֱלֹקים עִמָּֽךְ:"  (שמואל א פרק י, ז)  זה יכול להתפרש שכאשר תראה שכל זה יתקיים תאמין שהאלוקים עמך, ויכול להתפרש שרק אם אכן יתקיים הכול תדע שהאלוקים עמך ולא חזר בו.

ב. העניין הוא שלפי רוב הראשונים בעניין ההשגחה הדבר נראה פשוט, הרי לדעתם רק הצדיק זוכה להשגחה פרטית וכל אדם מסתפק בהשגחה כללית על חייו. עם זאת יש להסתפק שגם לשיטתם זכיה בסכום עצום, המהווה שינוי משמעותי בחיים, כן מושגחת גם ע"י השגחה כללית.

אמנם, הגורל נראה כדבר מושגח במיוחד. אנו מוצאים גורל בתורה בפרשת השבוע האחרונה, על נחלת הארץ. וגם ביום כיפור השעירים מוכרעים על פי גורל. ועוד ועוד. אפשר לדחות שרק גורלות המצווים מאת ה' מושגחים, ולא כל גורל שהאדם הקטן ירצה יושגח כך. אך בשו"ת חוות יאיר סי' סא הביא משו"ת גאוני קדמאי "שאין הגורל אלא מפי שמים שנא' עפ"י הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות". ובהמשך כתב "מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה כמ"ש הבה תמים". נראה שסבר שהגורל מושגח גם אם נעשה מרצון האדם ללא מצווה או נבואה. (ויש חולקים על פי המצויין בפרוייקט השו"ת, לא בדקתי.)

ועם זאת אני חושב, שגם לשיטתו אפשר לומר שגורל הלוטו אינו מושגח. דברי החוות יאיר עוסקים במי שמטילים את ההחלטה בידי שמים, הן להחליט ביניהם מי יזכה בכסף, והן להחליט מה יעשו בשאלה העומדת לפניהם. אך מי שעושים גורל כדי לתת למקרה להחליט, ואין להם עניין בהחלטת שמים מי ייעשר, אלא המטרה היא הרווח מקניית הכרטיסים, אין שום סיבה שיושגחו.

אשמח לראות מה דעתכם, ואם יש לכם ראיות לכאן או לכאן.

תוספות מסכת יבמות דף נ עמוד א

אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות

לעצם דברי בחוו"י - צ"ע שהרי גורל הארץ היה בהכרח ידוע מראש (הגמ' בב"ב  שהיתה קלפי ובה תיאור חלוקת הנחלות כאשר כל נחלה משוקללת לפי גודל שבט. זה בלתי אפשרי ללא מפה מוכנה מראש) והגורל היה רק לאשש בלב בני ישראל שהחלוקה בגושפנקת שמיים.   עפ"ז מובן גם איך משה ידע היכן נפתלי וכדו' (מפורש בזאת הברכה, אם לא כאברהם שזה מקור מאוחר) - לפני הגורל שבוצע ע"י יורשיו. הגורך בוצע אז אח החלוקה - ישנה ובידי אדם {עד כאן מפי ביתי}

א. אולי ראיה לדבריך מהגמ' על שדים 'יודעין מה שעתיד להיות כמלאכי השרת. יודעין ס"ד?! אלא שומעין מאחורי הפרגוד מה שעתיד להיות כמלאכי השרת.'
רואים שהגמ' לא יכלה להניח ששדים (ואולי גם מלאכים) יודעים את העתיד. מה השתנה בשמיעה? כנראה כי שמיעה מסמלת שמיעת גזרות ה' וכדבריך.
ב. בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו.