בית פורומים עצור כאן חושבים

תורה מגנה ומצילה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/7/2015 08:28 לינק ישיר 
תורה מגנה ומצילה

זהירות: מדרון חלקלק ונושא רכילאי בחדשות!

רקע: ראש ישיבה (בן ציבור הכיפות הסרוגות) ומקובל נעצר בחשד שניצל פונות לייעוץ (בתחום קשיי ילודה?) ליחסים, אולי ליחסי אישות. הנושא נבדק במשטרה ובבית המשפט בימים בהם נפתח האשכול הזה.

אחד מהר"מים בישיבה פירסם את המאמר הבא, שהועתק לאשכול הכותרות בידי ספרננו.

דעה: נביא השקר מצפת


כן, גם אני הייתי שייך לחבורת השוטים והמטומטמים שהלכו אחרי נביא השקר הזה, כפי שאתם מכנים אותו.

הרב אברהם אנגל
ר"מ ומשגיח רוחני, ישיבת אורות הארי בצפת

כן, מורי ורבותי המוכיחים בשער. כן, גם אני הייתי שייך לחבורת השוטים והמטומטמים שהלכו אחרי נביא השקר הזה, כפי שאתם מכנים אותו.

ברשותך קורא יקר, הרשה לי לתאר בפניך את דמותו, הנהגותיו והליכותיו, כפי שנתגלו לעינינו, של נביא השקר הזה. ובסיום אמור נא בגילוי לב, האם היית מוצא נביא אמת כשר יותר מנביא שקר זה.

נביא השקר הזה, התייצב בכל בוקר בבית המדרש בשעה 4:00 לפנות בוקר, ולמד בשקידה עצומה עד לתפילת הנץ. לאחר התפילה נשאר ללמוד עוד כשעה ארוכה, ולאיש לא ניתן להפריע לו.

נביא השקר הזה, סיים ש"ס בכל שנה – לימוד של כשבע דפים ביום. גם למד תלמוד ירושלמי בחברותא מדי יום.

נביא השקר הזה נתן בכל שבוע ששה שעורים בישיבה, ועוד רבים מחוצה לה.

נביא השקר הזה, מעולם לא ביטל שעור בישיבה משום סיבה, תמיד דאג להשלימו בזמנים לא זמנים, וכך גם דרש מהרמי"ם.

נביא השקר הזה, עמד על כך שחתונות של תלמידים יתקיימו אך ורק בימי חמישי, וברדיוס קרוב לישיבה, לבל יהיה ביטול תורה. מאותה סיבה גם בריתות נערכו רק בהפסקת צהרים או בנץ החמה. הכל כדי לא לבטל תורה.

נביא השקר הזה, עשה לפעמים בלילי שישי "משמר" עם התלמידים, כדי שלא יהיה ביטול תורה בימי שישי, כמקובל בישיבות.

נביא השקר הזה, מסר נפשו בכל שבת, גם בשבתות חופשיות, לארח תלמידים בביתו לסעודה שלישית ושעור תורה.

נביא השקר הזה, הקים רשת של מוסדות תורה, החל מפעוטונים, גני ילדים, ישיבה תיכונית, ישיבה גבוהה, וכולל של כ 60 אברכים עמלי תורה. (מעטות הן ישיבות הציונות הדתית להן מספר אברכים כזה).

נביא השקר הזה, לקח בחורים צעירים רחוקים מתורה ומצוות, קרב אותם לתורה, והפך אותם לאברכים שיושבים והוגים בתורה באוכלם פת במלח, גם כשהם בני 35 ואפילו 40.

נביא השקר הזה, דירבן רק ללימוד תורה, ודחף אברכים להמשיך עוד ועוד בלימוד, זו הייתה הדרכתו לכל מי שביקש לעזוב את הכולל. אחת הייתה הוראתו: להמשיך ללמוד ולהתעלות, מתוך אהבת תורה ויראת שמים.

נביא השקר הזה, הקים קהילה של תורה, שאנשיה עוסקים בגמילות חסד והפצת תורה בכל העיר, ובעזרה למשפחות נזקקות בחלוקת עשרות מנות מזון מדי שבוע לכל נצרך בלי שום השתייכות מיגזרית.

נביא השקר הזה, עזר באלפי שקלים לאברכים שלא הסתפקו במילגת הכולל הזעומה שלהם, ועכשיו נשבר מטה לחמם.

נביא השקר הזה, מעולם לא כעס!!! והיינו במחיצתו אין סוף שעות.

נביא השקר הזה, ענה בכל יום למאות שאלות שהופנו אליו מכל רחבי הארץ, חילונים כדתיים , עניים כשועי עולם. רבים נושעו מעצותיו. ביניהם גם כאלה שעכשיו מעבירים ביקורת על הנהיה אחריו. לא מעט מאלה שהזדרזו לגנות את תופעת הסגידה וכינו אותנו כשוטים, שכחו שבשעת צרה כשנצרכו לאבחון רפואי וכד' מיהרו לשאול בעצתו.

כל זאת ראו עיני ולא זר.

דווקא אנשי קהילת הקודש שלנו נהו אחרי התורה, העבודה, החסד, והעמל שהוא דרש מעצמו ומתלמידיו. לא קמיעות, לא סגולות, ולא סיפורי מופתים היו אלה שלכדו אותנו, אלא דווקא הקריאה בשם ה', והדרישה לעמל תורה ומצוות. ה"טיפשים" שראו זאת הם רבני הישיבה, תלמידי חכמים בעלי חוש ביקורת נוקב ובעלי עיין חודרת, שבמשך שנים התחקו אחר עקבותיו ולא מצאו בהן מתום, שום סדק, שום רמז, לא אש, לא עשן, ואפילו לא ריח של עשן. בין החכמים האלה היו גם הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל, ובנו הרב שמואל שיבדל לחיים טובים וארוכים.

הן בין תבין קורא יקר, עד כמה גדולה תדהמתנו, עד כמה גדול שברנו, עד כמה קשה היה לנו לקבל להבין ולהאמין למשמע אוזנינו, ולהכיל את המעשים הקשים שנפלו כרעם ביום בהיר על ראשינו. דווקא בגלל שלעיננו ניצבה הדמות האולטימטיבית לאיש תורה, ומנהיג קהילה אך ורק בדרכה של תורה. ובאחת נכזבה תוחלתנו כשראינו עד כמה ובאיזה תחכום הצליח לסמא את עיננו.

אולי גם תבין עכשיו קורא יקר, על מה ולמה נפלו ברשתו אותן נשים יקרות וצדיקות. לא בגלל האותות והמופתים שעשה, אלא בגלל האיצטלא דרבנן שעטה עליו, והאמינו שכל מעשיו בקדושה ובטהרה לשם שמים.

הגע בעצמך אישי היקר, אם היית מתהלך בחוצות ירושלים לצידו של ירמיהו הנביא, והיית פוגש את צדקיה בן כנענה, איזו דמות היתה ניצבת לפניך? לא הצדיק המושלם, המדקדק בקלה כבחמורה, שכל חזותו ואורחותיו רק תורה ודבר ה'? ההיית מצליח להבדיל בין השניים?

אולי היית נוהה אחר צדקיה דווקא?

אגב, נביא השקר שלנו עמד בכל תבחיני התורה של בדיקת הנביא, לא זו בלבד שמעולם לא אמר לעבור על דברי תורה, אלא תמיד הדריך להדר במצוות והוסיף בתורה ובקדושה.

מורי ורבותי כבוד הרבנים המוכיחים בשער, ומבקשים לסגור את קהילתנו הקדושה, לפני שבאתם לחקור ולדרוש מקרוב. לא קיימתם "ארדה נא ואראה", גם לא עשיתם "שמוע בין אחיכם". העדפתם לחרוץ את גורלנו בשבט עטכם ממרומי מושבכם, במרחק מאות קילומטרים כשאתם ניזונים אך ורק מצהובוני התקשורת.

אני מזמין אתכם לראות קהילת קודש של אנשים חכמים ונבונים, עמלי תורה יראי שמים המחנכים את ילדיהם על ברכי התורה והקדושה. כולם אנשי חסד בעלי מידות תרומיות, שביקשו רק אחת - שבתי בבית ה' כל ימי חיי. רבים מהם משמשים בקודש ברבנות, בהוראה, ובקירוב ישראל לאביהם שבשמים. אלה לא נהו אחרי רבם בגלל כוחותיו הסגוליים, אלא דווקא בגלל הדרכותיו הנגלות לעמל תורה לדקדוק במצוות ולדיבוק חברים.

קהילה זאת זקוקה עכשיו לעידוד, חיזוק ונחמה, ולא להטפת מוסר של חכמים לאחר מעשה.

קהילה זאת שהצליחה להשתקם במהירות שלא תיאמן, ישיבה שלא עזב אותה תלמיד למרות המשבר, קהילה שגילתה שמתוך השבר הנורא צמחה דרך חדשה, זכה ונקיה לעבודת ה', בצורה ישירה, אמיתית, וללא כל אמצעים ומתווכים. קהילה שלמדה את ההבדל בין "עשה לך רב", לבין "סגוד לך לרב", היא אכן זכתה ללימוד לזיקוק ולבירור אמיתי. עבודה מתוך חירות ובחירה חופשית, "בלתי אם לה' לבדו". קהילה שצליחה לסלק מעליה את המסכה, את האיש ונשארה דבקה באמת בתורה בעבודה וביראת ה'.

במחילת כבודכם הרבנים המוכיחים בשער, את חוליי הדור כולו, דור האינסטנט, אתם חפצים להטיל על קהילתנו. שהרי קיצורי הדרך בעבודת ה', בקשת הסגולות, הקמיעות, ומגידי העתידות היא מגיפת הדור כולו. רבים יציעו לך להגיע לציון מסויים ביום ובשעה מסויימת ובאמירה קלה יזדככו חטאיך, אפילו חי רוטל יכול להציע לך חיי נצח . מי כמוני יודע זאת הלא איש מירון אנכי.

אין צורך בעמל, אין צורך ביגיעה, אחרים יעשו לך את העבודה ואת קיצור הדרך. דווקא אנחנו היינו ההיפך מכך. אנחנו העמדנו בראש מעייננו את עמל התורה, את העבודה, את זיכוך המידות, הארת הפנים לכל אורח, הקדושה, והחסד.

קהילתנו מודה לכל אותם אלה שבחרו לא לקבול על הרשעה אלא להוסיף חסד. הם באו לעזור לעודד ולנחם. ביניהם רבנים שבאו לתת שיעורי חיזוק, מטפלים ואנשי מקצוע שבאו לתת סיוע נפשי לנשברי לב, ועוד רבים וטובים. וכמובן בראשם הרב הגיבור העז, העשוי ללא חת, הרב שמואל אליהו שליט"א. שנלחם בעוז, עמד כחומה בצורה, וקיים ללא מורא את דברי תורתנו הקדושה "לא תגורו מפני איש", והוקיע את הרע מתוכנו. ובאותה שעה ידע להיות, כעדינו העצני, רגיש לכל פניה של כל אישה פגועה, ולטפל באהבה, ברגישות, ובסבלנות ללא הגבלת זמן, ביום ובלילה, לכל פניה של כל אחד מהתלמידים ומאנשי הקהילה.

אכן, בבקרים האחרונים אני מברך אחרת ברכת "פוקח עורים", ומודה לה' שפקח את עיני ועיני כל ישראל, ללמוד את הדרך האמיתית והנכונה של עבודת ה' מתוך עמל ויגיעה, בחינה חקירה והשגה עצמית, יחד עם אמונת חכמים, בבחינה, בבדיקת אמת, ללא סגידה עיוורת, אלא בשימוש בכת התבונה והביקורת שחנן אותנו הבורא.

כבוד הרבנים בואו תחזקו, תמצאו קהילה חזקה מאוחדת עובדת ה' באמת, ועם מעט ענווה אומר שנראה לי שאתם תתחזקו בעצמכם.

ערוץ 7





דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2015 22:24 לינק ישיר 

הערות קצרות.

אדם שם מבטחו באחר ומתברר לו כי הולך שולל. זה כואב והאדם ראוי לאהדת הקורא.

התורה אינן קמע. התורה אינה שומרת, אינה מגינה ואינה מצילה. אלו תפקידים המוטלים על האדם. הוא עשוי ללמוד ממנה ולהעזר בתוכן שבה, ללמוד מנסיונם של אחרים. אבל המלאכה המוטלת עליו. יש שאינם מבינים את הדבר ומטילים את התפקיד שלהם עליה. זו ע'ז.

בני אדם אינם קדושים. נקודה.

כל אדם פגום מטבעו והוא טועה, נכשל, מועד. כל אדם נושא באשמה. מה הוא עושה עם הטעות והכישלון שלו? כיצד הוא קם על רגליו? כיצד הוא מכפר על אשמתו?

'אל תהי צדיק הרבה' – עצה טובה של קהלת.
השתדל להיות אדם ראוי. זה הרבה מאד.
צדיקות אינה כלי כדי לזכות על ידה באיזו טובה. מצווה לשמה, צדיקות לשמה.
אל תידבק ב'צדיקים' ו'קדושים'. צדיקות וקדושה אינן מועברות בהדבקה כמו שפעת.
אל תהפוך אדם לקדוש או צדיק. אל תעבוד אדם, אל תשתעבד לו, אל תעריץ אדם, אל תשתמש בו כקמע. אלו עבודת האדם.
הערך אדם המשתדל, למד ממנו.

'אדם גדול, משמע לא יתכן שנכשל'. הוא ביטוי המעיד על אי הבנה בטבע האדם ושיפוט שגוי. בחייו, 'אדם גדול' הוא על תנאי. אחר לכתו אפשר שתתגלה דמות מאוזנת.

אדם ישר אינו מתיר לאחרים לעבוד אותו, להאמין ב'כוחותיו', אבל מעודד אותם לחשוב בעצמם.

העובדה שאדם יושב ולומד תורה אינה מעידה שהוא לומד תורה.
אדם שאינו שולט ביצריו יכול וחייב לפנות לעזרה מקצועית הנעשת, ככל טיפול רפואי, במסגרת פרטית וסודית. יצרים אינם תרוץ לפגוע באדם אחר, ואינם מנקים מאשמה.

רוב האדם אינם יכולים לעמוד על רגליהם הם, והם זקוקים לעשות דמות לעצמם, שיעריצו ויעבדו וישאבו ממנו עדוד ותקווה. היומרה הגדולה, התוכנית ביחס לעצמו, מוכרחה היתה להיכשל.
עודד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2015 11:48 לינק ישיר 

אמשלום

א. את לא חזרת על אותה טענה כל פעם. אולי טענה דומה
ב. גם אני לא כתבתי את אותה שאלה.
ג. עדיין לא הסברת למה טבע היחיד לא השתנה וטבע הציבור כן.
ד. טרם קראתי את דברי כמדומני באשכולו. ואעפ"כ אכתוב: כל הזמן נמנעתי מלהכניס פה את הנושא הזה, כדי לא לסבך. אבל עכשיו אכתוב בכל זאת: מבחינתי היצרים כולם הם יצרי קיום (למשל אכילה, או הולדה) והרחבה (למשל הולדה או האצלה). לזאת אני מסכים - טבע האדם לא השתנה. מעולם לא היו ולא יהיו לו יצרים שאינם כאלה. היצרים שנדמים כרעים הם כולם עיבודים ספיציפיים של יצרי הקיום וההרחבה, בהתאם לתנאי השטח, וכמובן בהתאם לבחירה החופשית, שזה כבר דיון בפני עצמו. אינני יודע מפני מה היום יותר קל לאנשים לקבל את המוסר כפי שאנו מכירים אותו היום - אבל מה שאני בטוח זה 1. זה לא חד צדדי. בדיוק כמו שיש עלייה, כך עשויה להיות ירידה - כזו שגם את לא מכירה בה. 2. אין שום דבר חיצוני שיכול להשפיע על האדם לשנות את אמות המידה המוסריות שלו, רק בשם איזה (שליחה על הביטוי) חברה דמיונית. אם יש שינוי הרי שהשינוי האו באדם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2015 00:16 לינק ישיר 

[ירוחם,

אני לא בטוחה שאני מסכימה לפירושך, אבל אני די אוהבת את הגישה הפרשנית שהוא מציג 
תודה.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2015 00:14 לינק ישיר 

[אליקים,

אכן, התודעה המוסרית שייכת לאדם הפרטי אך בסופו של דבר היא עניין לקהילה ולא ליחידים. ובכל מקרה, לא הכחשתי אף לרגע שהתודעה המוסרית השתנתה ומשתנה לאורך היסטוריה - הרי זו עיקר טענתי! מה שהכחשתי הוא שה"טבע" או ה"יצר" משתנה, ושאנשים היום שונים ביצרם מאנשים של פעם. 
אני חשה טיפה עייפה מלחזור על עצמי כ"כ הרבה פעמים, ואני מתחילה לחשוב שאין בזה כ"כ טעם, אז אסכם בפעם האחרונה את עמדתי העקבית כאן - 
היצר, הטבע הוא אותו היצר/הטבע (ועיין בדברי מיימוני לעיל שטוען בדיוק אותו הדבר כמוני); מה שמשתנה הם החוקים והנורמות, בעקבות התודעה המוסרית שמשתנה (כלומר: יצר המיניות/האלימות/השליטה לא השתנה מאז ימי הבריאה, אף שהשתנו המסגרות המגבילות אותו או מאפשרות לו קיום - מה שהיה "מותר" או "ראוי" פעם כבר אינו "מותר" או "ראוי" היום, ולהיפך).]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 21:54 לינק ישיר 

אמשלום

"טענתי שהתודעה המוסרית (ובעקבותיה גם החוקים, ואותן הנסיבות שהוזכרו לעיל) השתנתה וממשיכה להשתנות כל הזמן. "
ולמי שייכת התודעה המוסרית, אם לא לאדם שטבעו השתנה?
"לכן, להבנתי, תמיד היו אנשים שעשו את המעשים הקרויים היום בשם "אונס" (עם הקונוטציות השליליות - מבחינה מוסרית וחוקית - המשתמעות מכך), "
איך את יודעת?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 19:12 לינק ישיר 

בזמנו היה אשכול בנושא- וכתבתי  בין היתר- האור שנפל בבית המדרש כדברי החכם מימוני- מטאפורה. נפל לרבא ההבנה מהסיפור של אשתו של חברו הטוב - כי יש חיי נישואים גם אחרים- שונים מחייו עם בתו של הרב לא היה לגב הנכבדה שם? רק בתו של רב חסדא? אביי פנה לאשתו בשמה. ושתה איתה יין בכיף. רבא  לא חיי אם אשה- אלא עם בת הרב! ותמיד קיים את מצוות עונתה לרצונה וכרצונה. פתאום ביום בהיר הוא בא הביתה, ותובע את אשתו כמו כל בעל. אבל הרי היא בת הרב. הפגיעה הגדולה שחמי עשתה לה.. ויש להאריך.  לתשומת ליבם של דורשי הקטלנית- רבא היה בעלה השני,של בת הרב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 18:03 לינק ישיר 

תוספת:

אם יש בדברי ביקורת על בת רב חסדא, אני רוצה לאזן: האם זה לא לגיטימי מאיזו בחינה לתבוע מאשה יפהפיה לא "לעשות עינים" לבעלה או למשוך את תשומת לבו על ידי משחק עם השרוול (ראו לעיל)?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 18:01 לינק ישיר 

צא מן התבה

אפשר לקרוא את הסיפור כמוך.

ואפשר לשער שבת רב חסדא נקטה נושא שבו אף אחד לא יתנגד לדבריה: אם חומא היתה נשואה פעמיים או שלוש, והאחרון היה אביי, והוא מת, הריהי קטלנית, כלומר אשה מסוכנת. אבל האם לא יתכן שמאחורי התגובה של בת רב חסדא מסתתר עוד משהו, כמו "הורידי את עיניך מבעלי. הוא שלי ולא שלך"?

אולי זו גישה מוסרניקית ונובהרדוקית, מהסוג שאני לא מחבב בעצמי, אבל מה אעשה וכך הצטייר לי הסיפור מהפעם הראשונה שקראתיו ולמדתיו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 15:56 לינק ישיר 

המעניין הוא טענתא של בת ר''ח
היא לא הגיע מקנאה אלא מחרדה לשלומו של בעלה
שלא יפול ברשתה של אישה קטלנית


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/7/2015 15:38 לינק ישיר 

הנה הסיפור על רבא, אלמנת אביי חומא, ואשת רבא, בת רב חסדא.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סה עמוד א
חומא דביתהו דאביי אתאי לקמיה דרבא, אמרה ליה: פסוק לי מזוני, פסק לה. פסוק לי חמרא, א"ל: ידענא ביה בנחמני דלא הוה שתי חמרא, אמרה ליה: חיי דמר, דהוי משקי ליה בשופרזי כי האי. בהדי דקא מחויא ליה איגלי דרעא, נפל נהורא בבי דינא. קם רבא על לביתיה, תבעה לבת רב חסדא. אמרה ליה בת רב חסדא: מאן הוי האידנא בבי דינא? אמר לה: חומא דביתהו דאביי. נפקא אבתרה, מחתא לה בקולפי דשידא עד דאפקה לה מכולי מחוזא, אמרה לה: קטלת ליך תלתא, ואתת למיקטל אחרינא?

חומא אשת אביי (כלומר אלמנתו) באה לפני רבא. אמרה לו: פסוק לי מזונות (כדין אלמנה). פסק לה. אמרה לו: פסוק לי יין. אמר לה: יודע אני שנחמני (אביי) לא היה שותה יין. אמרה לו: בחיי אדוני, היה משקה אותי בכמות גדולה כזו (איני יודע את הפירוש המילולי של הביטוי אבל הכוונה ברורה). בשעה שהחוותה לו (כנראה כדי להדגים כמה זה "כזו") נגלתה זרועה, ונפל אור בבית הדין. קם רב והלך לביתו. תבע את בת רב חסדא (לתשמיש). אמרה לו: מי היה היום בבית הדין. אמר לה: חומא אשת אביי...

שתי הערות:

"נפל אור בבית המדרש". האם לא ברור שזו מטאפורה. ולפי זה יש להבין ביטויים דומים, כגון על הביקור של רבי יוחנן שגם שם נחשפה זרועו ונפל אור.

רבא, בניגוד לרב עמרם, לא ראה בהתפרצות היצר (אם כך נקרא לזה) עבירה או בעיה מביישת. אולי כן סבר שזה מבייש, אבל זה מה שיש, והתמודד באמצעות פניה לאשתו. (כאן יש מקום לשאול, אם כי הנושא עדין וקשה לי לכתוב עליו: האם לא היה חושש פן יהרהר בחומא ולא באשתו? ואולי לא היתה שום בעיה כי אהב כל כך את בת רב חסדא?)

יש לשאול איך תבע רבא את בת רב חסדא והאם זה היה ביום (שמותר לתלמיד חכם להאפיל בטליתו) או שמא חכה ללילה. לפי הסיפור נראה שרבא קם ועזב את בית הדין באמצע היום. ומה סבר? שהיא תענה לו כי הוא זקוק להאבק ביצרו? ברור שהתביעה היתה חריגה, אולי בגלל השעה, או בגלל החיפזון, ולכן עוררה את תמיהתה של בת רב חסדא. לא נאמר במפורש אם בת רב חסדא יצאה מייד לגרש את חומא המסכנה. ואם כבר, האם חומא באמת היתה לא אשמה, או שהגביהה את ידה בכוונת מכוון?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 15:37 לינק ישיר 

העתקה מן הלינק של אמשלום

נורא בי עמרם! נורא בי עמרם!
–  לפני שמגיע רב עמרם לממש את יצרו, הוא עוצר בעצמו. סביר שעצירה זו דורשת כוח נפשי רב, ורש"י מסביר שרב עמרם "הרחיב ופיסק רגליו לעמוד במקומו בחוזקה להתגבר על יצרו", כלומר נדרש לו גם כוח פיזי גדול כדי לבלום את עצמו מלבצע עבירה. ברגע האחרון מתגברת דעתו של רב עמרם על היצר. זעקתו של רב עמרם היא רב-משמעית: היא מרמזת על האש שהציתה השבויה בארובת הבית ועל אש היצר שניצתה בליבו (כך מפרש המהרש"א ב"חידושי אגדות"), וקוראת בדחיפות ליושבי הבית האחרים כדי שיעזרו לו לבלום את עצמו (כפי שמפרש רש"י). במעשהו חושף רב עמרם שתי נקודות תורפה בעולם החברתי הנורמטיבי בו הוא חי: עלייתו בסולם מציפה אל פני השטח את עוזו של יצר המין הגברי שאינו "עוצר באדום" ואפילו ה"דעת" הגברית (שאינה אמורה להיות קלה, כזכור, כמו זו של נשים) אינה מסוגלת לו; בעצירתו מבעוד מועד הוא מלמד שתמיד אפשר לעצור, ושיצר המין – למרות הכל – תמיד נתון לשליטה, גם אצל גברים. חשיפה זו נרמזת בדברי החכמים הבאים לקול קריאתו: "כסיפתינן" (ביישתנו) הם אומרים לו. ברמת הפשט מובן כי הם מתביישים למצוא את רב עמרם החסיד בדרכו לבצע עבירה, ואולם נדמה לי כי בושתם נובעת גם מן הדוגמה שהוא מציב בפניהם להתגברות על היצר ולבלימתו: האם יוכלו הם לעמוד בניסיון כזה?

ויש שם עוד כמובן.

נקודה מעניינת מאד שחושפת הכותבת שם היא השאלה מדוע אמרו הרבנים שהינם גברים: ביישתנו? האם בגלל שהם מתביישים ברב עמרם שחשבו אותו לבעל מדרגה והנה הוא כאחד מחסרי החינוך - או בגלל שפתאום נחשפה עובדה עגומה מאד, שכל גבר באשר הוא ממין זכר מועד להיכשל? הכותבת מאמצת את דעת הרמב"ם, שאפשר תמיד להתגבר, אבל זה דווקא לא כתוב בסיפור כפי שאני קורא אותו. רב עמרם הצליח. מי יודע מה היה קורה עם אחרים? וצריך לזכור שלא לחינם הופקדו הנשים בעליית ביתו של רב עמרם ולא אצל הרבנים האחרים.

לי חשוב מאד להוסיף את הנקודה הבאה, שעד כמה שהבנתי כעת היא בהסכמה ביני, לבין אמשלום ואני מקוה שגם אחרים: להשתוקק בתחום זה עם אשה כלשהי זה דבר טבעי, אבל אסור, ויש דרכי התמודדות. אבל אין האדם נתבע או אמור להיתבע (כפי שאני מבין) על הזיק הראשון של תגובה שהינה ברמת בעל החיים אלא על הבחירה מה לעשות עם הזיק הזה, לטפחו ולחזקו או לעקוף אותו ולמצוא לו פתרון עוקף.



_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 15:11 לינק ישיר 

אמשלום

אפשר להניח שלא קראתי כיאות את דבריך, או שהסתמכתי על מה שכתבו אחרים כדי לכתוב שלא כמוך, או שחזרתי על הדברים בלשוני שלי כפי שאני נוהג לעשות מתוך איזו הנחה - מוצדקת או לא - שיש טעם בניסוח שלי לדברים.

במילים אחרות: סליחה שלא שמתי לב. ואני שמח שזכיתי להסכמה.

ובקיצור נמרץ: איקון ירוק.

... אם כי הדברים אמורים להיות פשוטים ומובנים לכל, הנסיון מלמד שאנשים רגילים לחשוב אחרת ממני, להרגיש אחרת ממני (כנראה) ובוודאי להתנסח אחרת.


"כשם שפרצופיהם אינם שוים, דעותיהם אינן שוות" (התלמוד באיזה מקום).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 14:05 לינק ישיר 

[בער,

אני מודה שאיני מבינה שאיני מבינה מה אתה רוצה לומר - דבריך אינם עקביים כלל. עכשיו אתה טוען בדיוק את מה שאני טענתי לפני כן ושאתה (למיטב הבנתי) התווכחת איתו קודם לכן... (קרי: החברה היא הקובעת כללים מוסריים, מעשי אדם צריכים להישפט ולהימדד לפי כללי המוסר של החברה, שמשתנים במהלך הדורות).


מיימוני,

כתבת - "יש לנו מן הסתם לא פחות הרהורי עבירה ומה שמכנים "תאוות" מאשר לרב עמרם ולרבא גיבור הסיפור השני. אבל יש לנו גם מערכת מורכבת ועדינה יותר של דרישות מן האדם וגם מן הגבר או בעל הסמכות ביחסים כאלו (אי ניצול סמכות ומרות)".
הוא אשר אמרתי!
(מימין - ציטוט משלך, משמאל - דבריי שלי בתגובות הקודמות)
"יש לנו לא פחות הרהורי עבירה" = הטבע האנושי לא השתנה (או: ה"יצר" הוא אותו ה"יצר").
"יש לנו גם מערכת מורכבת ועדינה יותר של דרישות מן האדם" - הכללים המוסריים השתנו ובעבוקתיהם גם החוקים החברתיים והנורמות.
אז איפה בדיוק המחלוקת שלך איתי?

(ובעניין הסיפור על רב עמרם:
א אש איש אישה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 13:40 לינק ישיר 

כמדומני,

סוכה נב ע"א

"אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם כי הא דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא נקדים וניזיל באורחא אמר איזיל אפרשינהו מאיסורא אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי אורחין רחיקא וצוותין בסימא אמר אביי אי מאן דסני לי הוה לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה אזל תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2015 13:14 לינק ישיר 

אמשלום כתבה

האם לחברה כחברה, לאחר שהכירה בכך שיש משהו לא מוסרי במעשה כלשהו, יש זכות לעצום עיניים מהכרה זו ולהתיר חוסר מוסריות?
החברה אינה מכירה שיש בדבר מסוים משהו לא מוסרי החברה יוצרת אותו ויש לה זכות לקבוע מה שהיא רוצה (אם ניתן לדבר על חברה במושגי זכות).


ילדים הגדלים בבית אלים כלפיהם רואים באלימות נורמה. האם בשל כך יש להימנע מלהעניש את הוריהם על האלימות שהם מפגינים כלפי ילדיהם? 

אפשר להסיט כל דיון לקיצוניות, הנושא הוא לא כמה גודל המקום הבית העיר או המדינה שבה התרבות שונה, לשם דוגמא לוחם עזתי שיורה טיל על אוטובוס של ילדים מבחינתו זה פעולה לגיטימית של מלחמה ולעומת זה אדם פרטי שקובע לו סולם ערכים משלו לא יוכל לבחור להישפט על פי סולמו האישי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תורה מגנה ומצילה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.

bholext