פרטים על חזנים ובעלי תפילה אשר עוברים לפני התיבה בימים הנוראים תשע"ו

שלום 'יהולל' היקר! תשובות 'מן המותן', ללא 'התפלספות' יתירה: בתי-כנסת בד"כ לוקחים חזנים/בעלי תפילה להתפלל אצלם בימים הנוראים, בעיקר משום 'הקול היפה' ו'יתר החגיגיות' שהחזן/בעל-התפילה מוסיף. כמובן שלרוב הגבאים של רוב בתי הכנסת בארץ עדיין איכפת מהנוסח, ומעוניינים שהתפילה 'תנוגן' ע"י החזן/בעה"ת לפי הנוסח המוסיקאלי המקובל, בעיקר קטעי תפילה כמו 'הנני העני ממעש', 'כל נדרי' וכדו'. ישנם גבאים שמעוניינים יותר בנוסח המוסיקאלי הותיק והמסורתי יותר, ולכן אולי יעדיפו חזן על-פני בעל-תפילה, אבל ישנם גבאים, בעיקר במניינים 'צעירים' למיניהם- שאולי יעדיפו נוסח קליל יותר, בלי הרבה 'התפלספות קולית' ובלי הרבה קולרטורות למיניהן, ולכן אולי יעדיפו בעלי תפילה על-פני חזנים... נראה לי, שאם החזן הוא בעצמו גם 'בעל-תפילה' לא רע, ז"א- שר לפי נוסח קליט ו'מערב את הבריות' בהרבה מקומות בתפילה (סה"כ- הציבור רוצה בעיקרון להיות מעורב בהתרחשות, להיות 'חלק מן התפילה')- הרי זה משובח! בעניין המקהלה: רוב רובם של בתי הכנסת בארץ לא מעסיקים מקהלה בנוסף על החזן. השיקולים כאן הם בד"כ 'כספיים גרידא', ז"א- רוב רובם של בתי הכנסת בארץ אינם יכולים להרשות לעצמם את ה'לוקסוס' הזה של מקהלה, אחרת הם יתרוששו... יש כמובן גבאים המתנגדים למקהלה גם מבחינה אידאולוגית, שהמקהלה כביכול 'מסיחה' את המתפללים מהתפילה, ועוד.

תוקן על ידי חזן_אי_שם ב- 22/07/2015 12:25:34

לצורך הכנת כתבה על חזנות בימים הנוראים אבקש את התייחסותכם לשאלה: מדוע בתי כנסת וקהילות תרים אחרי חזנים ובעלי תפילה על מנת שיעברו לפני התיבה בימים הנוראים: האם משום המופיע ב"הנני העני ממעש....קולו נאה, זקנו מגודל וקולו נעים ומעורב בדעת עם הבריות"? או משום החגיגיות, לעורר הלבבות, כפי שהלווים היו מזמרים בשירי המעלות בבית המקדש? אשמח לקבל את תגובתכם ורעיונותיכם גם מה לדעתכם הקריטריונים שהגבאים בוחנים על פיהם את החזנים? מה התכונות הראויות לחזן? מה עדיף. חזן או בעל תפילה? האם אתם מכירים בית כנסת בו החזן כבר עובר לפני התיבה מעל 10 שנים? האם נחוצה מקהלה ומה תרומתה? תודה ושנה טובה ומבורכת על כולם