מארק שפירא

הנ"ל כתב ספר באנגלית (Changing the Immutable) להראות איך החרדים בשנים האחרונים שינו את ההיסטוריה.  מחקו תשובות שלמות משו"תים, מחקו אנשים מתמונות, הוסיפו כאן ושם ... הכל בגלל שזה לא מתאים להבנתינו ביהדות.
דברים נפלאים מאוד, וכדאי לכל דובר אנגלית פה לקרוא.

ועדיין אני מבקש שתפנה לחיבור של הרמ"ץ (אני לא מכיר אותו. עכשיו שביררתי, שמעתי שגם הוא התחבר בעילום שם)

נצל, מה כ"כ קשה להבין? הוא אומר שהפירוש איננו תחליף, והוא הוכרח לכתוב זאת כי כך התפרסם. (אני עדיין חושב ש'פרסומת' אין הכוונה פרסום בעיתון וכדו', אלא השערה ושמועה), בכל מקרה הוא לכאורה רומז שהספר מצויין, אבל חפץ להדגיש שאיננו תחליף.

ר' נדב שנרב

ראה מאמרו של יהושע ענבל בהמעיין http://www.machonso.org/uploads/images/215-11%2069-78.pdf

תוקן על ידי אנונימי00 ב- 30/09/2015 10:41:27

משום מה לא נקלט הציטוט ממבוא המהדורה החמישית של רב"ז של שערי תשובה עם פירוש 'זה השער' בתוך הודעתי הקודמת, והרי הוא (ההדגשות במקור):

והיות שיצא כעת ספר שערי תשובה עם פירוש חדש שלקוח מהביאור "זה השער" [ברשותינו] ולפי הפרסומת אפשר לקבל רושם כאילו זה מחליף לה"זה השער", לכן מחובתינו להודיע שזה לא מינה ולא מקצתה.
קטע זה אינו מובן מיניה וביה,
 א. ה'פירוש' שהופיע זה עתה הוא - חדש!?
 ב. הפירוש החדש לקוח מהפירוש 'זה השער'!
 ג. הפירוש החדש נלקח מ'זה השער' ברשותינו!
 ד. לפי הפרסומת הוא 'מחליף' את הפירוש 'זה השער'.
 ה. לכן מודיע המחבר ('מחובתינו') שזה לא מינה ולא מקצתה.

משמע שכל הבעיה נוצרה רק בגלל 'הפרסומת'?!

ולא זכיתי להבין את הדברים לא מינה ולא מקצתה! אם אכן הפירוש החדש לקוח מ'זה השער', כיצד זה  'לא מינה ולא מקצתה'?! ואם אכן 'לא מינה ולא מקצתה', מדוע צריך היה את רשותו של המחבר, ועל מה ניתנה? ועוד על רקע זה, מה פשר הודעת בני המחבר בעיתון כי הפירוש החדש הוא גנוב מהפירוש 'זה השער'.

לכל הדעות ולכל הסנגוריות, הלוא הדברים צריכים ביאור.

מן הראוי להכיר היטב לפני שמפריחים לשה"ר (כוונתי, שלכן אדם כמוני, שמעולם לא שמע על הפוליטיקה הזו יתערב בה, לפחות בשלב זה). חשוב לי לציין שזכיתי להכיר באופן אישי את הרבי"ז מח"ס זה השער, שהיה צדיק אמיתי במלא מובן המילים. לחשוד בו בלכלוך או רמאות, ק"ק לי להאמין. אגב, הטיעון שבעצם "זה השער" הוא חיקוי כלשהו של פירוש אחר מכת"י שהיה בידי הרב"י בזמן הכתיבה תמוהה מכמה פנים: א. הרב"י נזהר מזכויות יוצרים ומה שעלול לגזול חיבור תורני של הזולת. למשל תראה את הכוכבית בתחילת התשובה בחי"ד, בעניין אכילת מצה שלא לשמה בער"פ. ב. הרב"י ניסה להסתיר את היותו מח"ס זה השער (מטעם הכמוס עימו, אלא שהסתרה זו לא היתה מהמחוכמות..). אז קשה להבין איזה אינטרס היה בזה, אם בודאי לא ביקש כסף ולא קיבל כבוד. אע"כ ראוי שתביא קישור ציון שם החיבור של הרמ"ץ, לפני שנזדקק לעניין. ובכל מקרה לפי היכרותי עם הרב"י, צריך לדעת שהוא מתכוון למה שהוא כותב, גם אם אנו מבינים אחרת. כלומר, הוא טוען שישנה פרסומת (כלומר, כך מפורסם, כך חושבים רבים) שהספר השני (של הרמ"ץ?) בא "להוות תחליף", וזה לא נכון. (מעבר לזה הוא מפרט, שמחה"ס קיבל רשות להעתיק דברים, ומי בעל חלומות שיוכיח אחרת, בפרט שמדובר על סיפור עתיק יומין שאיש לא יוכל להעידו...)

לרגל הדיון בשאלת האמינות והאם לשקר לתועלת וכו' והואיל ונזכר כאן ממחבר מסוים, אמרתי להציג העתק מכתב שמצאתי אצלי, כדלהלן,

לידידי

תוקן על ידי חמינאי ב- 20/09/2015 15:13:30

כמה דברים (יתכן שחלקם סותרים זא"ז, ואולי התשובה נמצאת בפתיחת האשכול...) מאוצרו הטוב של מרן הרב קנייבסקי זצ"ל, הכל בקריינא דאגרתא הנדמ"ח ע"י נכדו הרא"י:

(אם הבנתי נכונה, שתי האיגרות הראשונות עומדות במעין סתירה לשלישית והרביעית (ב2 השורות האחרונות). ולא' פתרונים)

תוקן על ידי חמינאי ב- 20/09/2015 15:14:34

צילום העמוד ב"ברית עולם", בשורה השלישית עדות על דרך החזון איש

בעל
את הראיה מתורת היולדת הסביר בקיצור חמינאי. תסתכל במקור השני של מארק שפירא שבתחילת האשכול.
הגישה שישנה סמכות חכמים באשר לקביעת הלכות, הכוונה לכאורה בשטח אפור - כמו מחלוקת, ספק, תקנה מחמת צורך הדור או בעיות הדור, תקנה למען בני הדור בלי קשר לתורה (דברים האסורים משום סכנה וכדו'). אף אחד לא אמר מעולם שהחכמים עושים בתורה כבתוך שלהם, גם כשאמרו במכות יט כמה טיפשאי שאר אינשי וכו', הכוונה שחכמים מפרשים את התורה ולכן בידם גם הטקסט וגם הפירוש, בניגוד לתורה כטקסט, שקיים בה רק תוכן בלי הסבר. בקשר לתורה דיליה היא וכו', שגם ע"ז ישנה מעין מחלוקת בקידושין, ראה נידון ברור יותר במגילה כח: בקשר לצנא מלא ספרי, שחכמי בבל ביזו וחכמי א"י כיבדו וכו'. כך שהנושא שנוי במחלוקת, וכן לגבי גישת החזון איש, שתמיד איכשהו מגיעה לרעיון (שעד כמה שזכור לי מקורו בלשם על "לא בשמים היא"), שחכמי ישראל הם שקובעים למעשה את "מה היה לנו כאן". אישית, אינני מקבל את הגישה הזו, אם לא שהכוונה שחכמי ישראל - כלומר, החכמים שלומדים את התורה - מבינים ומסבירים לפי הבנתם ולפי הכלים והידע שלהם לפענח טקסט מול הוואי חיים, ולכן הלכה כמותם בדורם, כי אין אופציה אחרת ללימוד התורה (או יותר מזה, לכאורה כוונת נותן התורה שככה היא תתפרש).
לגבי שיטת החזון איש, יצויין שהזכרתי ברמז בסוף דבריי את רעיון המחזה אברהם ב"צמח אטלס". כעת מצאתי דברים מפורשים יותר בשם החזו"א, בהקדמת ה"ברית עולם" על הלכות שבת.
נושא יציאת מצרים - אמת או שקר - הנידון עם הרב עמית קולה מעניין, אבל הוא עוסק בשאלה אם ישנה משמעות אחרת ליציאת מצרים (או כל סיפור תנ"כי אחר), לפיו אין מקום לעסוק בשאלה ה"היה או לא היה". אני התכוונתי שכל רעיון שלא תביא יכול להיות מומצא, אז אין עניין לעסוק בשום טקסט תורני - אא"כ אתה פשוט חושב שזה מתאים לך מוסרית, בלי קשר לאמיתות כל שהיא, או שכלשונו של נדב, "אתה נורא אוהב קרפס".

(אגב, אם באמת אתה מקבל את גישת תורה דיליה, ייצא שכל ת"ח יחליט מה שבא לו, ואז בוודאי גישת השקר התורני יוצאת קצוצת רגליים)

חמינאי
הרעיון שכתבת יפה, אבל כאן מתחילה השאלה בה עוסקים שפירו ושנרב, כלומר ברור שיש פחד וברור המסקנה לנתק את העיון מהמעשה, השאלה היא איזה הסבר רציונאלי יש לזה.
לגבי ההצעה לשאול את הרב זילברשטיין, אני מצטרף.

תוקן על ידי אחרחוק ב- 21/08/2015 16:29:53

לא כל כך הבנתי את האנליזה של אחרחוק.
לדעתי הנושא הוא השאלה למה מנהיג דתי כלשהו, חושב שאסור לקורא לדעת דעה מסוימת.
לדוגמה, בספר תורת היולדת צונזר משפט מתוך האגרות משה, שאומר "איני רואה מקור לאיסור שהבעל ישהה עם אישתו בחדר לידה, גם אין אין סיבה מיוחדת". בעל תורת היולדת הודה בפירוש שהמשפט צונזר בכוונה, כדי שחלילה עלי חמינאי מפורום ספרים וסופרים לא יידע שישנה אפשרות להקל בזה.
מה מפריע לרב זילברשטיין, בעל תורת היולדת, שעלי יידע על דברי הרב פיינשטיין, בעל אגרות משה? האם ישנה בעיה בהוראת הרב פיינשטיין - אם כן, שיסביר למה הרב פיינשטיין טועה והבוחר יבחר, בדיוק כמו בכל מחלוקת הלכתית, וכי יש סברא שהרב פיינשטיין אפילו לא ברמת "בר פלוגתא", או "טועה"? אתמהה!
אלא, פשיטא שהרב זילברשטיין מפחד מהשלכה מדברי הרב פיינשטיין להנהגה מעשית. כלומר, לפי הרב זילברשטיין הפולחן הדתי איננו קשור לדיון ההלכתי, אלא תלוי בכל מיני השקפות ומנהגים ועקרונות שיתאימו לפוסק שיחליט לפי ראות עיניו.
וכך כנראה סבורים כל בעלי "השקר תורני", כפי שהוא נקרא בפי הפרופסור בעברית, שאין היתר לשקר - אבל ההוראה לא אמורה לשקף את הלימוד. ויש שאלה מהי הוראה, ולפי מה היא נקבעת. לדעת שפירא היא מומצאת, אבל אני ממליץ לשאול את הרב זילברשטיין, שהוא בעל הדעה הזו, והוא איש נחמד מאוד. אולי נדע יותר על שורשי האסכולה הזו.

אחי
כתבת באריכות ולכן רק מספר הערות:

מהי הראיה מתורת היולדת?
קיימת הנחת יסוד שהתורה מסרה פרטים לשיקול דעתם של חכמים. החזון איש השתמש בטיעון זה. י"ל אפילו הרחיק לכת וטען שאנחנו כלל לא שומרים אתתורת משה אלא את תורת חז"ל.
לגישה זו, ת"ח הוא גופו תורה, ותורה דיליה.

ומדוע לא לומר שגם יציאת מצרים אינה אמת היסטורית, ראה