| נשלח ב-31/7/2015 12:54 |
 |
| |
התפיסה הבלתי מתפשרת של התורה הטקסטואלית: בדרך לדאעש?
האשכול הזה נפתח כהמשך להעתקתו של ספרן מדברי מנחם נאבת. (מי זה?), כאשר דברי נאבת נכתבו בתגובה לאירוע קשה של תקיפה של מפגינים במצעד ה"גאווה".
מכאן ואילך הקטעים הרלוונטיים.
אנו חיים בתקופה שבה פרשנות מקובלת מאוד לתרבויות שאנו מקבלים לידינו היא פרשנות כאילו פילולוגית, בלתי מתפשרת, המאמצת לעצמה את 'הטקסט', ואת ה'אין מה לעשות'. הפרשנות הזאת מצדדת תמיד בתפיסה הפרימיטיבית יותר של הטקסט.
הפרימיטיביות נשמעת אותנטית יותר, מקורית יותר, טרייה יותר. היא לא נכנעת 'לרוח הזמן', 'לאופנה', אלא היא מתמסרת לאות הכתובה, 'כמו שהיא כתובה'. 'עין תחת עין'.
תופעה זו היא תופעה עכשווית בעליל, היא מהווה חלק מן האכזבה של בני התקופה מן הנאורות המערבית, מן ההתפתחות והטכנולוגיה, והיא מחפשת לה מקום 'אותנטי' יותר המוצא לעצמו מקום שהוא 'מעבר לכל ביקורת', 'מעבר לכל מובן'.
השאלה היא כבר לא מה רצון האל, קולו של האל לא מדבר אלינו, אלא השאלה היא מה כתוב בטקסט, הטקסט אומר לנו מה רצון האל, כי לנו, ובעיקר לשכלנו, לא יכול להיות שום מושג. השכל שלנו הוא קטן והוא לא מבין כלום. והוא גם לא יכול להבין טקסטים, הוא יכול רק לקרוא אותם. אנו יודעים שיש פסוקים, וליתר דיוק: בשביל זה יש פסוקים.
ולכן צורות הדת המקובלות היום נעשות יותר ויותר פנאטיות, צורות המתמסרות אל דת 'בלתי מסורסת', דת 'כמות שהיא', 'אותנטית'. ולכן, לפי גישות אלה, ככל שהקריאה התרבותית שלנו תהיה הגיונית, בעלת תוכן, בעלת משמעות רציונלית, בעלת מובן בעולמנו 'החומרי', 'הריאלי', כך היא תהיה רחוקה מכוונת הטקסט. הטקסט יהיה תמיד זה שינחית עלינו מכות פרימיטיביות, זה שיתעקש לומר לנו את מה שלא יכולנו לחשוב עליו בכוחות עצמנו. זה שיגיד לנו את המהפכני, את הפרימיטיבי, את האותנטי, את 'האמתי'. (כי 'הפרימיטיבי' נתפס תמיד כהיפך מן 'המערבי').
התופעה הדאעשית כופרת בתרגום. היא חושבת שטקסטים שנכתבו לפני אלפי שנים אמורים להיקרא כמה אלפי שנים אחר כך בצורה 'הפיזית' שבהם הם כתובים. תרגום הטקסטים מתקופה לתקופה נחשב פגיעה בתוכן האותנטי של המסר וזיוף שלו. אם נבקש לשמור על התוכן הצלול של דברים, על המשמעות שלהם, ולחשוב זאת בהקשר של ימינו, אנו ניתפס כמעוותים וכבלתי ישרים, ורבנים צדקנים יתחילו לגחך עלינו בתואנה שאנו 'מעקמים את התורה' ואנו 'מתייפייפים' ו'מתחנחנים'. זאת התורה של דאעש. זה קורה באיסלאם, זה קורה ביהדות, זה קורה בנצרות וזה קורה בחילוניות. בכל מקום הפנאטיות הזאת, ניאו פגאניות, כובשת ומוצאת לה פירות
. פוסק דגול כמו החזון איש שידע להבחין בין תקופות ולומר שכאשר עיקרו של דין מסוים כ'מורידין ולא מעלין' חסר משמעות בימינו כיוון שהפעולה שלו היא דווקא רעה מבחינה יהודית בזמן שבו ישנה תודעה דמוקרטית ואין שלטונות טוטליטריים, נתפס בעיני הדאעשניקים של ימינו כפוסק 'ח'פיפניק' ו'ליטאי' מידי או 'ישיבתי' מידי, כי 'הוא לא קרא תנ"ך', ו'לא קרא על דוד המלך', והוא לא ראה שום ערך בגידול ילד לכוון רובה...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2015 10:43 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: |  | שבת שלום – והאמת והשלום אהבו! '' |
|
רק אני ואנוכי נורמלי מכולם
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2015 10:33 |
|
| |
(מתוך פייסבוקי הדל)
אני משתדל מאוד להימנע מכתיבה ב- FB בכלל, ובענייני אקטואליה בכלל, אבל לאור (או לחושך...) ויכוח כמעט סוער שהיה אצלנו בשבת עם בחור נורמטיבי לגמרי שהעלה גירה את הטענות הידועות לפיהן אנחנו (=הד"לים = מצביעי בנט וכו'...) מחפפים ולא מתייחסים לתורה ברצינות, ולשרוף כנסיות זה כתוב ברמב"ם אבל "למזלנו" לא פוסקים כמוהו, ויש להרוג עוברי עבירה אלא ש"למזלנו" אין סנהדרין, ובקיצור יש לנו מלא תירוצים – אבל לנערים האלו מהגבעות יש אומץ והאמת איתם וכו' וכו'.
אז כהצעת תגובה, הנה מקבץ הודעות הגבאי הממוצע בבי"כ הסרוג לשבת הבאה: שבת שלום! ”קודם כל נפתח במזל טוב למשפחת הר-חמור לרגל הולדת פטר בכורם החמור – המשפחה החליטה בצעד אמיץ לוותר על האופציה הפשרנית של פדיונו בשֹה, ומזמינה את כל הציבור לטקס עריפת ראשו של הרך היילוד בחצר ביתם.
מעניין לעניין, אנו משתתפים בצערה של משפחת אבו-סרור על סקילת בנם הסורר והמורה בשער היישוב – הבן, כזכור, הרעיש בשבת שעברה בבית הכנסת ואף נסע עם בינבה בין הספסלים. וביערת הרע מקרבך! המשפחה מבקשת, באותה הזדמנות, להציע את בִּתָּם, בלהה, למכירה – הילדה בת 10, חמודה, וכבר יודעת לשטוף כלים, לעשות ספונג'ה ועוד. לגבי המחיר – נישט אויף שאבעס... כמו כן רצינו להזכיר כי מחר לאחר הקידוש ייערך טקס השקאת סוטה ברחבת בית הכנסת, לאחר שגברת ד' נכנסה למכולת כשרק המוכר נכח בה, וזאת כשבעלה הזהירה כבר פעמיים שלא להיסתר עם גבר זר! אנחנו ממליצים להביא ילדים לטקס, למעו יראו וייראו. ועכשיו לכמה הודעות לקראת שבוע הבא, בה נקרא את פרשת "ראה" שבמרכזה פרשיית 'עיר הנידחת' – אנו שמחים להודיע שבית הכנסת שלנו מצטרף גם הוא ליוזמה של ארגון 'קנאי יהודה', ומתכוון לעלות במהלך יום שלישי על העיר תל אביב, לביצוע דינא דאורייתא. אנחנו נתמקד באיזור שינקין והסביבה – יש להצטייד בסכינים, חרבות ופחיות דלק. אגב, עפ"י היתרו של הגר"ע שיינברג, מי שבמהלך הטבח ישזוף עיניו בילידת-מקום נאה, יוכל לבוא עליה בו במקום – אך לאחר מכן עליו לגלחה, להביאה אל תוך ביתו ורק אז לשאתה לאשה! לסיום נבקש להזכיר את בקשתם של בני היישוב שילֹה, שכמה עשרות מבנותיהם נחטפו ונאנסו בט"ו באב שעבר, כי על האונסים לשאת את הבנות שחטפו ולא לנסות להחזירן לבתיהן! כמה מהאבות אף נדרו כי ברגע שתיכנס הבת לשטח היישוב הם יעלו אותה עולה לה', וכיוון שפצו פיהם לא יוכלו לשוב כידוע – אז אנו מבקשים את התחשבותכם! מי שחשקה נפשו באשה אחרת יוכל כמובן לשאת אשה שנייה על פניה של אותה אנוסה – ולאשכנזים המחמירים כרגמ"ה יש להזכיר את היתרו של הגר"ג רצון להאשים את האשה בכישוף, להוציאה להורג, ואז לשאת את האחרת. שבת שלום – והאמת והשלום אהבו! “
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2015 01:17 |
|
| |
'פרשנות כאילו פילולוגית', ה'אותנטיות' הקדומה, המקורית, הפרימיטיבית, הרוח ש'מעבר לכל מובן', - משמע, הרוח של החוויה והרגש. אכזבה מן המודרנה, מהתרבות. הלאה ההגיון, השכל. הלאה התלמוד*... מה שלל הביטוים האלו מרמז?
הנה דברי התעוררות:
'מה מר גורל עמנו: הרעיון הלאומי אצלנו אינו פרי בשל וטבעי של התפתחות רצופה במשך מאות בשנים. לאחר תקופת תרדמה ארוכה קם הרעיון הלאומי מגלי חורבותיו בהוכיחו ששורשיו יכולים להוציא כוחות ולהביא לידי מאורעות כבירים בשטח היצירה המדינית. מתוך אמונה שלווה מצפים אנו לתקופה שבה תצית האש הקדושה של ההתלהבות למולדת את הלבבות שעיפו ואת הרוח שהפכה אדישה. לתקופה בה יוכיח את עצמו בפעולות גבריות האידיאליזם הלוהט של הנוער, ולעת בה תצמח ממלכת העתיד, תוך כדי אחדות לאומית של עם טהור, תחת צבעי הלאום כחול – לבן!'
דברי ההתעוררות האלו, - אפשר שנאמרו דומים להם אצלנו, - נאמרו במקום אחר. שיניתי רק את המשפט האחרון. במקור: 'לעת בה תצמח קיסרות העתיד, תוך כדי אחדות לאומית של עם טהור, תחת צבעי הרייך הישנים: שחור – לבן – אדום!'
הקטע הוא מתוך 'עקרונות מפלגת העם הלאומית הגרמנית', מאוקטובר 1920. זו היתה מפלגה לאומנית אשר דגלה בערכי לאומנות, מונרכיה, פולקיזם (רומנטיקה של הפולקלור והאורגניות של העם), שלילת הסכמי וורסאי, אנטישמיות. מפלגת אריסטוקרטיה, קצונה בכירה, בעלי אדמות, יונקרים, תעשיינים עשירים של חבל הרוהר. התקיימה ברפובליקת ווימאר. [הקטע לקוח מתוך חומר לסמינריון 'חברה ומשטר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם' של פרופ' טלמון].
ברוך בואכם, מבלי שידעתם, אל הרומנטיקה הלאומית הגרמנית. מפחיד.
ההתפתחות ההיסטורית של שתי הקבוצות, היהודים והגרמאנים, היא בעלת הקבלה חשובה. היהודים מפוזרים בין כל האומות, שבטים של קהילות שיש להם דת משותפת, אבל מושפעים הרבה מתרבויות הסביבה, והם חסרים איחוד לאומי ומולדת ישובית. הגרמאנים הם אוסף של שבטים וממלכות, אשר יש להם תרבות משותפת, אבל מעולם לא התהוו לכדי עם גרמני עד המאה העשרים, ולא היתה להם טריטוריה ישובית מוגדרת. גרמאנים ישבו מצפון איטליה ועד הארצות הבלטיות, ממזרח צרפת ועד הוולגה בעומק רוסיה. העדר גבול התישבותי מותחם וברור הוא הסיבה המונחת ביסוד שתי מלחמות העולם האיומות של המאה ה 20.
* הקריאה נגד התלמוד זכורה לי כקריאה של סטודנטים גרמאניים בתחילת המאה ה 19, אשר יצאו נגד ההגיון הצרפתי ונגד היהודים והתלמוד שלהם, שנתפס כחיבור הדורש חשיבה רציונאלית, ולכן מנוגדים לחוויה הרגשית הרומנטית.
עודד
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2015 19:57 |
|
| |
בער
הוא אשר הערתי, לשיטת הרב קוק הדלת פתוחה לרווחה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2015 18:55 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2015 12:04 |
|
| |
ת"ט 1 נימוק ולא יזבחו לשעירים הוא שלכן לא יקריבו לה' בכל מקום (אלא במקדש).
2 הפוך: איזה מצווה אי אפשר בקצב הזה לבטל ?החל מביטול כל ה"סמלים" שנכון להיום היחחס של בנ"א אליהם שונה (?). והמשך בדיני אישות במקום שהתא המשפחתי אינו כמו שהיה וזה רק ההתחלה......
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2015 11:59 |
|
| |
בער
אם ניתן לומר זאת על קרבנות (שנימוקם - ולא יזבחו לשדים) לא ניתן לומר זאת על הרבה חיובי מיתה (שמקורם למען יראו ....)?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2015 11:49 |
|
| |
ת"ט. דרישת טעמא דקרא היא רק על טעמים נקודתיים ולא על רעיונות כוללים (כמובן שאין גבול ברור ביניהם) אם אפשר להכניס בטקסט כל מה שרוצים אז הוא מיותר. (ונשאר בתורה רק "ועשית הישר והטוב" וכדו').
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2015 07:41 |
|
| |
בער
להערתך כי יש אמירות בתורה שלא ניתן לפרשן ל"טוב" אלא רק ל"מוטב" אם תתן ערך מינימלי למילים (ואכן אמירות כאלו רבות מאוד) - עי' בספרו של הרב קוק (לנבוכי הדור) לגבי קרבנות (שלשיטתו קרבנות מהחי יתבטלו) המתגבר בקלילות על כך בטענה שניתן לפסוק כר"ש שהולכים אחר הטעם. הוא פתח כמחט (בעצם יותר) אבל...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2015 21:54 |
|
| |
כבר הצלחתי לעשות נפש אחת לדעא"ש....
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2015 19:01 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2015 17:23 |
|
| |
ישנם פרטים שאפשר ל"פרש"שהם לא בדיוק כפשוטם ושהם גמישים ומשתנים וכו'.
אבל ישנם עקרונות קיצוניים בתורה שמי שרוצה לומר - על חשבון התורה - שכיום אינם כך צריך או לפרש בצורה רחוקה מהפשט עד שאבדה השפה או לחילופין להחליט שהתורה היא זמנית וכבר פג תוקפה או בכל לשון דיפלומטית יותר שיבחר.
דוגמא לכך היא אי סבילותה של התורה לפולחנות זרים עד מצווה להרוס כל דבר מהם וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2015 17:05 |
|
| |
"ספרים אינם אלא עקבי הדרך שהשאירו מחבריהם" - חכם סיני עתיק
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2015 16:48 |
|
| |
מיימוני
מאז שהרמב"ם ניתק את הנבואה מההלכה, אין לנו ברירה אלא להיצמד לטקסט
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2015 15:02 |
|
| |
למיעוט ערכי אני מניח ש"מורי ורבי" זה בבחינת מה שקרא דוד לאחיתופל :)
בכל מקרה, אין את המאמרים ברשת, זה ספר שיצא זה עתה לאור (וכמובן יש כאן זכויות יוצרים) – ראה כאן.
|
|
|
|
|
