תפילת "הענק" - החזן ר' ב"צ מילר בפר' 'כי-תצא' בירושלים

טוב, אז ראשית - לא רשמתי "דיווח מתפילת" וכו', כי אני עצמי לא מתעניין ב'דיווחים' על מה היה בתפילות. ממש לא מעניין אותי אם שלמה גליק עשה "אנא בכח" או "המכבה את הנר"...  גם לא משנה אם ב"צ מילר עשה "ובנוחה" של יוסל'ה או את ולדמן... ו'דיווח' מסוג זה גם לא תמצאו כאן.  

במקרה זה, וכמו שכבר צף בפורום ב'קדימון' לאירוע, עצם ההופעה מעוררת סקרנות, מפני שב"צ מילר ממעט מאד להופיע בתפילות שבת - והייתה לי, אישית, הזדמנות להיות נוכח בתפילתו לאחר כעשור שלא שמעתיו.

אז תחילה אודה, שה"אהבה הראשונה" שלי בחזנות היא ב"צ מילר. ב'שנים הטובות' נשרכתי אחריו כעשר שבתות בשנה ברחבי הארץ. ביצועיו, בעיקר בתפילות שחרית של שבת, לא היה דומה להן. ביצועים מרשימים ביותר, שעד היום מהדהדים באוזניי [תפילות ליל שבת היו אדירות ומופלאות, אך 'לעוסות'. והמוספים מלאים ב'פופוליזם' חזני. ה'תפילה' האמיתית הייתה בשחרית]  

בשבת זו ניכרה "חולשת החומר" מסויימת, אך היה בהחלט מצויין! ב"צ מילר עדיין "ענק" ו-וירטואוז שאין בנמצא.
מי שזוכר אותו היטב ויכול לעצום עיניים ו'להוסיף' בדמיונו את ה'פיק' בסיומי הקטעים שהיום מעט כהה - יצא עם חוויה מושלמת.   
תפילת ליל השבת הייתה מהירה ודלילה יחסית בקטעי חזנות. החזן מילר התעלה ב'קולות שניים' ביצירות שביצע יחד עם החזן קירשנבוים ["לא תבושי" ו"רזא דשבת"]. התיאום ביניהם, בתוספת המקהלה, היה לא מהוקצע, אפילו 'קקפוני' משהו [ניכר שלא השקיעו בחזרות...] - אבל החוויה הייתה סבירה עד טובה.

בשחרית, קולו של החזן מילר היה מלא ומהדהד. תענוג אמיתי. התרגשתי מאד לשמוע אותו הכי קרוב לאיך שנשמע בעברו.
הוא התבטא ב'נוסח' שרק חזן מוכשר שעומד כבר 45 ליד העמוד יכול לתת. עוצמת הקול וגם הגובה 'הזכירו' את שנותיו הטובות.  
ביהכ"נ הגדול בירושלים איננו מאפשר תפילות ארוכות מדי, ונותרה סקרנות איך הייתה נשמעת תפילה גדושה בחזנות.   בתפילת מוסף הונמך מעט הטון, אך היה מספק וחווייתי.     


שבוע טוב, ואם 'הזזתי' משהו ברגשות הרדומים של חסידי ב"צ מילר - דייני.