"כגודל הבערות כך גודל החוויה"

באבא
תן חיוך הכל לטובה!

בסיס האמונה הוא נפשי-רגשי. מכאן נובעת התובנה שאצל מאמין "התבונה היא שפחתה החרופה של האמונה"

האנשים שהולכים לאומן, מפגנים בגאון את נכונות המשפט הנ"ל, מדובר באנשים פשוטים מאוד (אנשי שוק), שעבודת קברים  והילולות המוניות מספקות אצלהם את הצורך הנפשי-רגשי, להרגיש חלק מהמון שעושה מעשה המוני-אמוני, מזכיר את העצרות ההמוניות של מפלגה מסוימת, שהפרופיל האנושי שם , והמנעים להערצה עיוורת למנהיג, דומה לפרופיל האנושי של האנשים הטסים לאומן, ואכמ"ל.

אוי להם לחסידים השוטים שאין להם תקנה עולמית!