בתורה יש מצוות יובל בשנת החמישים אחרי שבע שבועות שנים. במחזור הראשון זה ברור במחזור השני והלאה כבר לא ברור נחלקו תנאים אם יובל בשנת 100 150 200 250 והלאה או בשנת 99 148 197 246 והלאה.
לפי מרבית הדיעות וכך נראה לא קיימו בפועל מצוות יובל בתקופת בית שני על תקופות קדומות יותר אין תיעוד על המנהג אולי נהג רק בתקופה שעדיין חלוקת הנחלות של יהושע בן נון עוד הייתה בתוקף.
לפי הדיעות שבימי בית שני יובל אמור לנהוג כש"רוב יושביה עליה" שהארץ מיושבת בידי ישראל היושבים בה תחת שלטון ישראל - גם כיום החל משנת תשכ"ז שרוב ארץ ישראל בידי ישראל אמורים להתחיל למנות ושנת תשכ"ז היא שנת א' ושנת תשל"ג תש"מ תשמ"ז תשנ"ד תשס"א תשס"ח תשע"ה הם שנות שמיטה (וכך הוא במקרה לפי המסורת הרצופה מימי בית שני שלא נהגו יובל) ושנת תשע"ו היא שנת יובל (יובל הבא כבר לא ברור אם יהיה בשנת תתכ"ה או תתכ"ו ובהתאם שמיטה הבאה לא ברור אם בשנת תשפ"ב או תשפ"ג ועוד חזון למועד).
כמובן אם מחליטים להתחיל את המניין משנת תש"ח (בהנחה שאין צריך רוב ארץ ישראל בידי ישראל אלא...) אז שנת תשנ"ח היא יובל ושנת תשע"ח או תשע"ט היא שמיטה.
נשלח ב-17/9/2015 11:24
ושכחתי, מי כאן הממזר ?
נשלח ב-17/9/2015 11:23
אנונימי יששני נושאים א' כל מניין שהוא אם הסיבה החלה באמצע שנה האם שנה זו עצמה היא שנת 1 או שנת 0 ועל זה במניין למלכים אמרו בריש ראש השנה שהיא שנת 1 ולחוקרים הבבליים והפרסיים לא נהגו כן אלא קראו לה "ריש מלכותיה" (= שנת 0) וכן בעוד הרבה דינים כמו ערלה וגילאים של בני אדם ובהמות (בנדה מז וכו') מה שלא הולך לפי שנה מעל"ע למניין אישי שלו ולשנות יובל לשדה אחוזה ועוד הכל השנה שהחל בה היא הראשונה. לגבי המניין לחורבן הביית גם כן (ראה מה שכתבתי במק"א) הבית נחרב באמת / למקובל באב שנת ג' תת"ל (70 לסה"נ) ובתשרי שאחריה החל שנת 2 לחורבן כן המניין בהרבה מקורות קדומים (ויש גם שונים שמאוחרים ולא ידעו שנת החורבן רק על פי חישובים תלמודיים ובזה נחלקו ראשונים).
נושא ב' הנשה שהחלו (או תיאורטית לפחות) למנותה כראשונה לשמיטה איזו שנה היתה האם שנת 5 או 6 לשנה שאנו קוראין לה שנת 1 לבית שהיא 420/1 שנה לפני החורבן. על זה יש לכאורה (ולפירוש רש"י) סתירה בגמ' בערכין בין דף יא: לדף יב. (כנראה זה שינוי בין שני התירוצים) ורבינו גרשם דחק את השני שהנך שית שני לאו דווקא אלא חוץ משישית ובסדר עולם פרק ל' מפורש בחשבונותיו ששנת 6 היא שנת 1 למניין שמיטה
תודה ואין לי כח עוד עכשיו לנושא זה.
נשלח ב-17/9/2015 08:42
בערולאאדע כתב:
אנונימי לא מדויק וגם בסדר עולם מפורש ששנת 6 לבית היא ראשונה לשמיטה. ומי כאן הממזר ?
לא מצאתי, מראה מקום בבקשה
נשלח ב-16/9/2015 15:46
משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות שנאמר וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה, ולא בזמן שגלו מקצתן, יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נהוג? תלמוד לומר לכל יושביה, בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין (ערכין לב:).
נשלח ב-16/9/2015 15:26
אנונימי לא מדויק וגם בסדר עולם מפורש ששנת 6 לבית היא ראשונה לשמיטה. ומי כאן הממזר ?
נשלח ב-16/9/2015 08:55
האם שמיטה יישומית?
נשלח ב-16/9/2015 06:56
לבער
מה שכתוב לכאורה שם ברבנו גרשם שהספירה התחילה בשנת ו' לבית מתחשב לפי"ז ששנת היובל היתה בתכ לבנין ולא בתכא, וזה נגד כמעט כל הראשונים רש"י ר"ת רשב"ם רמב"ם רמב"ן ר"ן רז"ה ועוד.
כנראה שהטעם שמוני היובל בזמנינו לא עשו את שנת תשכח לראשונה לשמיטה זה בשביל להשוות את השנים עם שאר שומרי שמיטה בימינו, ומ"מ זה נגד הראשונים כנ"ל.
אכן כבר באה הגאולה וכבר החלו הממזרים להטהר.
נשלח ב-11/9/2015 17:25
אנונימי אכן כך כתוב שם בפסבדו רש"י (או ברש"י) אבל ברבינו גרשם לא כך וגם בגמ' שם ועוד מקומות ברור לא כך.
נשלח ב-10/9/2015 23:55
דרך אגב, למעיין בסוגיא בערכין יתבאר שלפי ההנחה שמכיבוש תשכז צריך להתחיל מנין שמיטין ויובלות חדש אזי שנה ראשונה לשמיטה היא תשכח, כמו שעזרא לא מנה שנה ראשונה את שנת עלייתו אלא שנה שלאחריה, בגלל שמנין השנים בכה"ג צריך להתחיל בתחילת שנה.
נשלח ב-10/9/2015 08:28
בקשר לדרום זה נכון. לא בקשר לצפון, אא"כ אתה מבין שגם בפר' מסעי הגבול הוא עד נהר פרת. בין שתבין את הגבול בצפ' בפר' מסעי באופן מצומצם ובין באופן מורחב, שיש עוד הרבה שטחי יישוב שאינם בידינו בצפון ובמזרח. בכל אופן, אם תוריד את המדבר בהתאם לשיטתך, הרי שהשטח שבידינו יקטן בחצי, ואז אין ספק שאינו הרוב.
נשלח ב-9/9/2015 23:11
יש נמדד רק שטחי יישוב ולא מדברות -זה הרי ההבדל בין הגבולות של פרשת משפטים מים סוף (אילת) וכו' ופרשת עקב (עד פרת) לבין גבולות של פרשת מסעי שהם רק יישוב שצריכים לכבוש (שזה הנושא בפרשת מסעי) - ומכל מקום איני יודע
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 09/09/2015 23:13:02
נשלח ב-9/9/2015 17:53
ב. מה גבולות א"י? אין ספק שאין אחיזה ברוב השטח של הארץ המובטחת מנהר פרת. קשה לי להאמין שיש רוב גם של השטח שמואדי אל עריש ועד הליטני + עבר הירדן. האם יש לך הגדרה שונה?
נשלח ב-9/9/2015 17:45
יש א לא המצאתי הנושא קדום, + יש בירושלמי שביאה שנייה שונה מראשונה שזו מה שכבשו ראשון ראשון מתקדש וכאן עד שיכבשו כולה (=רובה). ב ? ג יל"ע אם בתשל"ד פקע ושוב שמיטה דרבנן ואין יובל...
נשלח ב-9/9/2015 17:23
א. מה הקשר רוב ארץ ישראל? לכאורה צריך רוב עם ישראל. ב. כיצד אתה קובע שרוב א"י בידי עמ"י? כלומר מה לדעתך הוא כל א"י שרובו בידינו? ג. לא בטוח שנכון לומר שיו"ש בידי עמ"י.
