בית פורומים עצור כאן חושבים

תקנת ר' אבהו בקסרי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/9/2015 01:59 לינק ישיר 
תקנת ר' אבהו בקסרי

בעניין  התרועה, יש  מחלוקת מעניינת, שאני חושב שיכולה להשליך על הרבה מתרי"ג מצוות התורה.

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א

 

אתקין רבי אבהו בקסרי: תקיעה, שלשה שברים, תרועה, תקיעה. –

מה נפשך? אי ילולי יליל - לעביד תקיעה תרועה ותקיעה, ואי גנוחי גנח - לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה?- מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל.

 מתקיף לה רב עוירא: ודלמא ילולי הוה, וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה? –

דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה!

 מתקיף לה רבינא: ודלמא גנוחי הוה, וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה?

 דהדר עביד תקיעה שברים תקיעה!

 אלא רבי אבהו מאי אתקין?

אי גנוחי גנח - הא עבדיה, אי ילולי יליל - הא עבדיה!

מספקא ליה דלמא גנח ויליל.

אי הכי, ליעבד נמי איפכא: תקיעה, תרועה, שלשה שברים ותקיעה, דלמא יליל וגנח?

סתמא דמילתא, כי מתרע באיניש מילתא - ברישא גנח והדר יליל.

חידושי הר"ן מסכת ראש השנה דף לד עמוד א

אתקין ר' אבהו בקסרי. נשאל רב האי גאון ז"ל וכי עד שבא ר' אבהו לא היו ישראל יוצאין ידי תקיעת שופר. וכלשון הזה השיב אל תחשבו בלבבכם כי בימי ר' אבהו נפל ספק בדבר זה שהרי משניות קדומות אחת אומרת תרועה שלש יבבות ואחת אומרת תרועה שלשה שברים והא אמרינן בהדיא אמר אביי בהא פליגי וכך היה הדבר מימים קדמוני' מנהג בכל ישראל מהן עושין תרועה יבבות קלות ומהן עושין תרועות יבבות כבדות שהן שברים ואלו יוצאין ידי חובתן ואלו יוצאין ידי חובתן כי שברים כבדים תרועות הן ויבבות קלות תרועות הן והיה הדבר נראה כחלוקה אף על פי שאינו חלוקה והרי התנאים כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה שלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה שלשה שברים אלו משנתן כמנהגם וקאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא ולא היו אלו מטעים את אלו ואלו את אלו אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה קתני וחכמים של הללו מודים כי שברים תרועה היא וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועות הן וכשבא ר' אבהו ראה לתקן תקנה שיהו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יראה ביניהם דבר שההדיוטות רואין אותם כחלוקה.

אמנם, בבית יוסף כבר הביא שהרמב"ם חולק על רב האי גאון, וסובר שר' אבהו הסתפק ספק אמיתי והיה ברור לו שחלק מעם ישראל לא יוצאים יד"ח שופר, וז"ל הרמב"ם (רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ג הלכה ב) תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגליות ואין אנו יודעין היאך היא, אם היא היללה שמיללין הנשים בנהייתן בעת שמיבבין, או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול, או שניהם כאחד האנחה והיללה שדרכה לבא אחריה הן הנקראין תרועה, שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל, לפיכך אנו עושין הכל.

לכאורה, הרמב"ם צודק, שהרי הגמ' שאלה על ר' אבהו היאך תיקן לעשות תשר"ת, הרי אילו תש"ת הוא הנכון, אז יש פה הפסק, ותירצה הגמ' שעושים גם את זה, וגם את זה, ולפי דברי רב האי גאון, אין פה סיבה שתהיה פה הפסק, כיון ששניהם אמת, אז מה הגמ' שואלת?

ובכלל, הרי לפי רב האי, למה ר' אבהו לא תיקן שיתקעו ג' פעמים תשר"ת, וזהו? הרי גם זה לכאורה היה פותר את כל הבעיות. (אולי בגלל שכך הוא היה מוציא מכל הקהילות את מנהגם, והוא העדיף להוסיף על המנהג מאשר לשנות)

ועוד שאלה על רב האי, וכי זו המצווה הראשונה שנחלקו בה תנאים?  למה זה כל כך הפריע לו דווקא בשופר? כמעט כל מצווה יש בה מחלוקת לגבי אופן קיומה?




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2015 16:02 לינק ישיר 


צטט הודעה  לינק ישיר 
תרועה מהי

יום תרועה יהיה לכם כבר כתבתי כאן כי יתכן והכוונה לתרועה בפה כלומר בקשות ותפילות אבל לפי המקובל פירוש תרועה בשופר

ונחלקו תנאים (לפי אביי) אם מה שנקרא שברים או מה שנקרא תרועה ולכן עושים שניהם והגמרא על חשבון רבי אבהו פירשה שכדי לצאת מהספק צריך גם שברים-תרועה בתור תרועה של תורה. וכך היה המנהג גם באר"י בתקופה כל שהי וכבר נזכר בקליר בפיוט בקדושה.

מה בין שברים לתרועה, נחלקו ראשונים לראשונים האשכנזים (-צרפתים) התרועה היא טו טו טו והשברים אותו דבר אלא שכל שבר ארוך יותר. להרבה ראשונים ספרדים (ועוד, בלשונינו "מזרחיים") (כגון ריצ"ג עיטור זוהר ועוד) השברים הם טו טו טו ארוכים או קצרים והתרועה היא קול אחד הוהוהו (שבר מוסיקאלי ולא ווקאלי).
 דעת הרמב"ן (יחיד) שגם שברים הם מחוברים אלא שכל "שבר" ארוך יותר.



בגמרא מבואר שהספק האם תרועה של תורה היא שברים או תרועה היא מפני שאונקלוס (או כל מי שלא יהיה)  תירגם תרועה יבבא ויבבא היא קולות של עצב ודנו מה בדיוק אנשים עושים... 
אני חושב שהסבר זה אינו ממש רק רמז וזאת מפני שיבבא הוא תרגום של תרועה בכל מקום בתורה גם לשם שמחה וגם לצער ולעוד. אבל מכל מקום כנראה הגמרא כתבה זה מפני שתרועת שופר של ראש השנה מצוותה ועניינה תפילה - סוג של זעקה בקול גדול (קול שופר שישמע עד מכון שבתו השמים) ככתוב והרעתם...ונזכרתם לפני אלקיכם - זה לגבי חצצרת וכן בשופר כתוב זכרון תרועה שמשמעו כנ"ל שעל ידי התרועה תיזכרו לפני השם. ולכן ראוי לעשות קול תרועה כקול בכי ומכל מקום אינו מעכב כמו שאמרו התוקע לשיר יצא (וראו ביצוע של גרובייס) 



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
*************** width="777" height="25" scrolling="no" src="http://ads.bhol.co.il/Banner_Show_General.asp?LocationId=25" frameborder="0"><*
נשלח ב-9/9/2015 05:33צטט הודעה  לינק ישיר 


הספק בקולות השופר

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1590180&forum_id=1364






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/9/2015 10:53צטט הודעה  לינק ישיר 


למרות שיש ספק מה היא תרועה או שברים.  יש סודות  בקבלה ל2 הקולות הללו. בצורה נפרדת ועמוקה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/9/2015 11:03צטט הודעה  לינק ישיר 

החתם סופר כשכותב נגד הרפורמות בימיו מביא כדוגמא להוכחה את קול השופר שזה הרי מפורסם בכל ישראל וודאי שכך עשה משה ואחריו עד היום.

נ.ב. גם רבינו ניסים גאון בהקדמתו לברכות מביא על עניין זה דוגמאות שהם בעצמם אמורים להיות דוגמאות להיפך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/9/2015 12:19צטט הודעה  לינק ישיר 


בערול

החתם סופר כנראה הסתמך על תשובת רב האי גאון, שהיא תשובה פולמוסית נגד הקראים, וכדברי פרופ' בר אילן:

 https://faculty.biu.ac.il/~barilm/abahu.html

''מכתלי דבריו של רב האי גאון מסתבר כי מה שהטרידו בייחוד היה הפולמוס עם מכחישי התורה שבעל פה, וחזרה משולשת בקטע קטן זה על המונח 'הלכה למשה מסיני' רק מחזקת את הדיעה שהתשובה נכתבה כנגד הקראים המפקפקים בקיומה של מצוות שופר בראש השנה5. יש עוד לציין שדעת רב האי כי התקנה נעשתה ב'דבר שההדיוטות [רואין אותו כחלוקה]', לאמור, מפני ההדיוטות, קרובה לדעת רבי אבהו עצמו במנהג אחר בתפילה. בפסחים נו ע"א נדון המנהג 'לכרוך את שמע', ואמר ר' אבהו שאמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' לאחר 'קריאת שמע', נהוג כי 'התקינו שיהו אומרין אותו בקול רם מפני תרעומת המינין.

דומה כי בשל המחלוקת עם הכיתות אף טרח רב האי גאון להכחיש את שהגמרא אומרת ללא כל קושי, שאכן נפל ספק במנהג התקיעות, וזאת לפי ההשקפה כי דבר שנפלה מחלוקת אין אפשרות לתלותו במסורת נאמנה6.''



תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/09/2015 12:37:47





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/9/2015 13:41צטט הודעה  לינק ישיר 

תרועה כנגד יעקב אבינו שהיה שבור מכל הצרות שעברו עליו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/9/2015 23:45צטט הודעה  לינק ישיר 

לפחות מי שמאמין באמיתות דברי הזוהר צריך לעשות תרועה מחוברת הנקראת תימנית או ייקי או כיו"ב שכן הוא בזוהר בהרבה מקומות.
ולקרוא קטע מהזוהר לפני התקיעות ואח"כ לעשות תרועה אשכנזית  הרי זה בבחינת דובר שקרים 





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/9/2015 11:07 לינק ישיר 

עומד 

לפי הבבלי

שלב 1 הגיע עדות מארץ ישראל שתקנת רבי אבהו היתה לעשות "תשרת" 

שלב 2 נתקשו אמוראי בבל מה מועיל הרי יש הפסק 

שלב 3 לכן הפיתרון שעושה גם תשת ותרת 

שלב 4 אם כן כל התקנה מיותרת 

שלב 5 יש מקום לחוש שתשרת היא עיקר ולא משום ספק.

עד כאן הגמ'.

הערות 

על  2 אין ברור שהפסק פוסל ובמקרה רבי יוחנן ורבי אבהו נחלקו בזה ורבי אבהו מקל בזה בגמ' ליד זה אלא ששם הנושא על הפסק של זמן ולא של קול אחר וייתכן שיש לחלק ביניהם אבל ייתכן שלא.
ודעת רבינו תם להלכה למעשה שגם הפסק קול לא פוסל ולכן כתב שבתשרת יוצאים ממה נפשך ולכן הנהיג לתקוע במוסף על כל ברכה תשרת בניגוד למנהג הגאונים לתקוע למלכויות תשת לזכרונות תרת לשופרות תשרת.

על 3 זה ייתכן גם בלי שלב 2 שאולי זה תקנת רבי אבהו לחוש לשני האפשרויות ולא כמו שצוטט ב 1 ובאמת בירושלמי מובא המחלוקת אם תרועה של תורה היא שברים או תרועה (במילים שונות קצת) ומסיים ר"א חש להדא ולהדא. שיכול להתפרש שעשה תשרת (אם לא חשש להפסק) או שעשה תשת תרת. ומנהג ארץ ישראל הידוע שהזכיר ר"א הקליר בפיוט לקדושה שעושים תשרת תשת תרת כמסקנת התלמוד הבבלי (לא ידוע זמנו ונבחר לקבוע את זמנו במאה ה 6 לסה"נ).

שלב 5 הוא מוזר שבסוגיא התבאר שיש מחלוקת תנאים אם שברים או תרועה ופתאם מגלים חשש חדש שלא כדברי שניהם וזה לא מצוי בתלמוד וכבר העיר על זה הרמב"ן.


רב האי גאון השיב

שכל המחלוקת אינה ממש אלא שינוי מנהג ומדינא הכל טוב 

1 דבריו הם בניגוד לפשטות לשון הגמרא כנ"ל. ואולי מכל מקום זה דבר שהדעת מכרעת.

2 אולי כל דבריו בשביל הקראים כמו שנראה קצת בדבריו.

3 אולי הקושי שהוצע לעיל על שלב 5 הפריע לו ובצורה זאת יישב שכיון שאין כאן עניין הלכתי אלא מנהגים מקומיים ראוי לעשות גם כמנהג נוסף אף שלא נזכר במשנה וברייתא.




תוקן על ידי בערולאאדע ב- 10/09/2015 11:17:43




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/9/2015 10:06 לינק ישיר 

זו היא תקנת חכמים בלי כל מקור מהתורה. ולכן מקפידים עליה יותר .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תקנת ר' אבהו בקסרי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext