ומה עם תקיעת שופר?

בעלית עזרא הוא מכנס את העם בראש השנה וקרא לפניהם בתורה נחמיה פרק ח נחמיה פרק ח (ט) וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה: (י) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת יְקֹוָ֖ק הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם: (יא) וְהַלְוִיִּ֞ם מַחְשִׁ֤ים לְכָל־הָעָם֙ לֵאמֹ֣ר הַ֔סּוּ כִּ֥י הַיּ֖וֹם קָדֹ֑שׁ וְאַל־תֵּעָצֵֽבוּ: (יב) וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם: ס מדוע עיקרו ועיצומו של יום מפורש בתורה תקיעת שופר לא מוזכר כלל ?! ורק לגבי אכילה ושתיה ומשלוח מנות

תוקן על ידי חלמישצור ב- 11/09/2015 15:44:02

כשאני אומר ר"ה אני מתכוון לאחד בחודש השביעי, מה שלא יהיה שמו, והוא הנדון באשכול זה.
בתורה כתוב שהוא יום תרועה. אתה תמהת מדוע לתקוע בו בשופר בעוד שהתורה אומרת במפורש בחצוצרה. דווקא מהציווי המיוחד על יום תרועה אפשר אולי להסיק שהתרועה היא לא תרועת החצוצרות הרגילה של כל המועדים.
אגב, אחד לחודש השביעי הוא גם ראש חודש, כך שאם לשיטתך שבר"ח יש תקיעת שופר, ברור מדוע יש גם בחג הזה (באיזה שם שתקרא לו).

איפה כתוב בתורה במפורש שהתקיעה בר"ה היא בחצוצרה?
[כנראה שבשנים קודמות לא התעניינתי בדיון]

אין בכל התורה מחלוקת מתי ראש השנה. יש מחלוקת מתי נברא העולם.

תקיעת שופר הכל ענין של סוד ורמז ולכן לא הוזכר כלל

בכסה ליום חגנו הכל מכוסה

כל זמן שירוחם יהיה פה עד מאה ועשרים.
קיצור העניינים לפי מה שאני זוכר כרגע, כדי שלפחות נתחיל מאיפה שעצרנו שנה שעברה ולא נטחן מים:
השנה העברית התחילה בחודש תשרי (לוח גזר. ובתורה סוכות הוא בצאת השנה) לא כתוב במפורש מה סיבתו של החג באחד לחודש השביעי וההיגיון הישר הוא שהוא היה חג תחילת השנה.
מהות החג בתורה: יום תרועה ויום זכרון תרועה. בכל חג ור"ח תקעו בחצוצרות כדי 'להזכר לפני השם' אבל ר"ה הוקדש כולו לזכרון תרועה. מכאן שורש הטענה שזה היה יום דין שמימי.
בנ"ך יש פסוק עמום 'תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב' יש שפירשוהו על תקיעת שופר בר"ח ובמועדים ויש שפירשוהו על תקיעה בר"ח שהוא מועד - ר"ה.
תיאוריה פופולרית בקרב חוקרי המקרא (ויבוא אברם וירחיב בדבר) שר"ה היה חג המלכתו של ה' על כל האלים, כפי שהיה ר"ה הבבלי (שחל לאורך כשבועים בחודש ניסן) חג המלכת מרדוך על כל האלים) אפשר לקבל את התיאוריה בגרסה מונותאיסטית - ר"ה הוא החג בו מוצהר שה' מלך כל העולם.

יום כיפור מוזכר בתורה במפורש 'בעשור לחודש השביעי ביום הכיפורים' ומפורש שעינוי נפש היינו צום 'הכזה יהיה צום אבחרהו, יום ענות אדם נפשו'.