מחזוריות בעזיבת הדת והשיבה אליה

מקובל להניח ש"תנועת התשובה" כתופעה ממוסדת  (להבדיל מבודדים) עם ישיבות לחוזרים בתשובה החלה בשנות השבעים והתגברה ביתר שאת בעשורים האחרונים. הטריגר לתנועת התשובה היה השבר אליו נקלעה החברה הישראלית בעקבות מלחמת יום הכיפורים ותחושת הריקנות והחידלון שאפפו אז את הצבר הישראלי בעקבות ההלם הגדול.

לענ"ד הנקודה האמיתית בכינון תנועת התשובה נעוצה בעובדה שהחוזרים בתשובה  (וק"ו בעשורים הבאים) היו  ברובם ילידי הארץ תינוקות שנשבו (שאינם אפיקורסים) שגדלו בבתים חילוניים מנוערים מזיק של יהדות וברור שלתנועת התשובה היה יותר קל לשווק את "האור" של היהדות לתינוקות שנשבו שנפגשים בפעם הראשונה בשאלת המשמעות של החיים (הם הרי ממילא חסרי ידע מתאים ויכולת להתמודד עם שאלות כאלו), מאשר להוריהם שנולדו בחו"ל  בבתים עם זיקה ליהדות ווחלקם אף למדו בישיבות באירופה ופרקו עול והפכו לאפיקורסים.

הווי אומר, העובדה שבשנים האחרונות החברה החרדית סובלת  עליה מדאיגה של יוצאים בשאלה (מדובר על מאות בשנה אם לא יותר) להבדיל מהדור הקודם, נעוצה בעובדה שמדובר בדור שבו הצעירים החרדים הלומדים בישיבות ברובם גדלו  בבתים שהוריהם גם  למדו בישיבות (והם לא חוו מקרוב במשפחתם שלב חוויתי של  "גילוי האור") אלא שצעירים אלו לא זכו ותורתם הפכה לסם המוות (הכוונה  לאפיקורסים שבהם להבדיל מבני ישיבות  נטולי בינה המכונים שבבניקים שלא טעמו מעולם טעמה האמיתי של תורה והפסיקו לקיים מצוות מטעמי נוחות ונשארו מסורתיים), בדיוק כפי שבמקביל מממשיך להתקיים מסלול הפוך של חזרה בתשובה בקרב התינוקות שנשבו המצטרפים כל שנה באלפיהם לעולם התשובה. היינו רק מי שזכה לטעום טעמה האמיתי של תורה  מילדות מצוי  בסכנה להפוך לאפיקורוס ח"ו (להבדיל מחוזרים בתשובה שנמצאים עדיין בשלב החוויתי  של גילוי האור, וכמובן יש יוצאים מן הכלל כמו ירון ידען) ורק מי שאינו אפיקורוס אלא תינוק שנשבה נמצא בפוטנציאל של חזרה בתשובה.

ובמלים אחרות מדובר פשוט בתופעה מחזורית ביהדות שמתקיימת בדורות האחרונים ישיבות-השכלה/אפיקורסות-תינוקות שנשבו- חזרה בתשובה- ישיבות- יציאה בשאלה/ אפיקורסות-וכו' וחוזר חלילה.

אשמח לשמוע את דעת החברים דכאן בנדון.

ת_ח_ז_ל
לפני ארבעים שנה הישיבות השחורות קבלו בחורים מישיבות תיכוניות והם נהיו שם לטובים ביותר.
אלה נהיו אח"כ השרופים ביותר.

היתה כתבה לאחרונה במוסף שבת של מקור ראשון על בנים של חוזרים בתשובה, ושם כתוב שהם נוטים להיות לא חרדים
http://musaf-shabbat.com/2015/08/28/%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99/
כל הצעירים שהכרתי עד עכשו מתאימים לתיאור של מחבר הכתבה, ולא לתיאוריה של פותח האשכול, שאין קשר בינה לבין המציאות שאני מכיר.  אולי לא למד בישיבות ליטאיות רגילות.
אילו היה זה פורום אחר הייתי מציע סטטיסטיקה, שכל אחד יכתוב כמה חוזרים בשאלה הוא מכיר ומאלו ישיבות יצאו ומאלו רקעים.
אגב, למעיר על גליציה: גם ש"י עגנון לא למד בישיבה אלא בבית מדרש בגליציה, ואין הבדל גדול בין בתי המדרשות שהוא מתאר לבין הישיבות. אדרבה, בישיבות לפחות היו משגיחים וראשי ישיבות. 

נדמה לי שלפני ארבעים שנה החברה החרדית בכלל לא הרגישה שהיא שרויה בהתגוננות אישית על כל בחור, אלא קיבלה בחורים מישיבות תיכוניות ולא חששה שיקלקלו בחורים חרדים. אבל לא חייתי אז ואיני יודע מה באמת היה.

כבעל תשובה [חילוני שנכנסתי בגיל 24 לשנתיים ישיבה, שנה כולל ואיזה 15 שנה אנ"ש.. והיום עם כיוון חדש] אני חושב שניתן לצייר את התופעה כך על דרך משל:

אתה הולך לך כחילוני בכוכב כדור הארץ המוכר לך היטב, כוכב נחמד בעיקרון מלא צורות נאות בילויים ותענוגים ופה ושם מטלות ולפתע מתחילות קצת נגיעות של אורות רוחניים ומיסטיקה פה ושם בקטנה שמתחילים להאיר את הכוכב באור אחר

ואז פתאום מופיעים זרקורים יהודיים כאילו לקוחים מתוך כוכב אחר, כמו כוכב מקביל, באותו המקום רק במימד אחר והעולם שלך משתנה. אתה מתחיל לחיות במימד אחר עם אורות אחרים ומושגים אחרים, לצד חבריך החילונים שנשארו מאחור שחיים במימד הקודם ולא ניזונים מזיו השכינה. ואתה נדבק בפזמניקים של המימד החדש.

עד כאן הכל טוב ויפה ונחמד ומלא קדושה.

עד שהחושים שלך לאט לאט [או פתאום] קולטים שיש איזו בעיה. בתת מודע אתה מחפש הסברים כמו שהאורות האלו הן כמו אורות של כוכב שהתפוצץ ואיננו קיים יותר [כמו על דרך משל הכוכבים שאנו רואים בשמים, שעל אף שרואים אור של כוכב, אף על פי כן יתכן שהכוכב כבר התפוצץ מזמן ואיננו קיים בעצם, רק התפשטות אורו קיימת].

בקיצור, לאחר תקופה ארוכה של "עיבוד האורות" [ובפרט כשאתה מוצא את עצמך מוקף באנשים כבויים] אתה עושה חישובים ולא מבין איך יתכן שהאורות לא בתוקפם על אף קדושתם.. איך יתכן שאפילו הפזמניקים נגועים במחלות שהאור אמור לתקן.. אמנם אפשר להיות ניזונים מהאורות האלו אבל לרוב הם לא מספקים את הסחורה לנצח.. ואז אתה כמו עוזב את האורות לרגע ומוצא את עצמך מתמודד מול הכוכב עצמו ואתה קולט שאו שאתה לא מרוצה ממנו או שהוא לא קיים או שיש כוכב חדש.

במקרה שלי נראה לי שמצאתי כוכב חדש עם אורות חדשים, כמו חזרה בתשובה פרק ב'.. אבל בהחלט אפשר להבין מי שמתייחס לכוכב שגילה בעבר ואומר שאין יותר כוכב או שהכוכב מיושן ולא מוצא חן בעיניו מספיק, או שהאורות שנראו לו בעבר כפרוזקטורים מבטיחים, מתגלים לו כניצנוצים בלבד עם השפעה רדודה על סביבתו, לא כמו שציפה.

אני חושב שהסיבה הכוללת לתסכול היא ששיטת העבודה שמספקים לך היא שיטת העבודה שהיתה נכונה לזמן הגלות, שבה אתה צריך להיות "בטל" אל ה"גדולים" ממך, ובכלל עבד בטל או מקסימום בן לאביו שבשמים.. ושהשיטה הזו כבר לא תקפה ולכן האורות שלה הן כאורות ללא כוכב. מנצנצים ונראים בהתחלה כפרוזקטור אך ללא תוקף עצמותי.

בזמן שלנו השיטה צריכה להיות שאתה הוא בעל הבית גם על התורה ואתה והקב"ה זה דבר אחד.

שנה טובה ומתוקה התשע"ו [הי' תהא שנת עצמות ומהות]

[quote]מה לעשות שהחברה הישראלית לא יודעת להכניס אורחים, לא את החוזרים בשאלה ולא את הסודנים, אני לא רוצה לקטרג ערב ראש השנה אבל תראו אייך גרמניה ועוד מדינות באירופה מכניסה היום אורחים.

תוקן על ידי maxmen ב- 12/09/20128




החוזרים בשאלה והסודנים בחדא מכתא

באבא נסחף בהנחתו שהחשיפה ללמדנות היא שיצרה אפיקורסות.
אך בהחלט ייתכן שהתקבצות של צעירים חריפים ותוססים לישיבות האיצה את תהליך המשכול שלהם, ולכן ניסו להכניס את המוסר לישיבות. איכא דאמרי שלכן בגליציה עד תקופה מאוחרת לא רצו להקים ישיבות.

כל אלו שחשבו שבמתרס השני מחכים להם ויחבקו אותם גילו מהר מאוד שנפלו מברוך אחד לברוך יותר גדול

החוזרים בשאלה מרגישים בודדים ומנודים ולכן הם מנסים לאחד עצמם בכל מיני ארגונים

אבל המציאות מוכיחה שאחוזים גבוהים מהיוצאים בשאלה מתאבדים בגלל הבדידות והוקעתם מהחברה

בתקופת ההשכלה/ציונות כולם עזבו את הדת. כך שנראה שדי קשה לדבר על חתך אינטיליגנציה מסוים. המשכילים הראשונים ביותר היו אינטלקטואלים (לפחות בעיני עצמם). אבל זה כבר לא יכול להוכיח על תופעת החזב"שיות בכללה.