אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם

בהושענא רבא יש עוד נדבך בהמלכה

שעת מסירת הפתקאות

האריה הוא מלך החיות לא מפני שנותנים בו אמון

אלא מפני שמתייראים מפניו

לאמר ומעמיק,
את תפקידיו לשפוט ולשלוט, המלך (במקרה דנן, הקב"ה) עושה גם בלי שאכיר בו.
מה החלק שלי בסיפור? להסכים למלכותו, להכתיר אותו - שבזה הנושא הוא כאמור האמון ולא השליטה.

לפי חוקת התורה המלך צריך להיבחר ע"י העם (שום תשים עליך מלך) והנביא (אשר יבחר ה' אלוקיך בו) וכך אכן היה אצל המלכים הקדומים: שאול (שמואל והעם), דוד (שמואל, זקני יהודה וזקני ישראל), וירבעם (אחיה וזקני ישראל). בשלב מאוחר יותר עבר השלטון באפרים בהפיכות צבאיות, אבל החשמונאים גם הם הוכרזו כמלכים ע"י כינוס של עם הארץ.

חזק
נכון שתנאי הכרחי הוא שהמלך שאתה מכתיר יהיה נאמן בעיניך אבל עיקר תפקידו לשפוט ולשלוט
(עיין שמואל א ח ה)
כמו שברור שאתה מצפה מאיש המקצוע שאתה מזמין אליך הבייתה שיהיה נאמן אבל מה שאתה מצפה ממנו בעיקר זה מקצועיות.

(שלא לדבר על כך שרוב המלכים לא בדיוק "נבחרו" על ידי העם אלא פשוט שלטו)

הקשר בין מלוכה לאמונה, הוא שאם אני לא מאמין במישהו לא אכתיר אותו למלך ששולט עלי ומנהל את המדינה שלי. זה כמו האמון שאתה נותן לפוליטיקאי בקלפי ביום הבחירות (אלא שזה הרבה יותר, כי מדובר במלך ששולט עליך).

מה הקשר בין מלוכה לאמונה

ואם לא תאמין במלך לא תצטרך לחשוש ממנו ?

המורד במלכות וכו'

לא נראה לי שזה עיקר עניין המלוכה.
אולי קשה לי לתפוס מה זה מלך, אבל אם אני - ע"פ האישיות שלי והתפיסה הפוליטית שלי - הייתי מכתיר מלך, לא זה היה העיקר אלא האמון שאני בוטח בו.

שום תשים עליך מלך דורשים בגמרא שתהא אימתו עליך

אז מסתבר שזה עיקר ענין המלוכה להכניס מורא ופחד על העם

האם המושג "מלך" מבטא בעיניך רק פחד, אימה ומורך בלבבות לבל ינסו לבגוד בו?
בעיני הוא מבטא כמה דברים נוספים.
לדוגמא, את העובדה שהנתינים סומכים עליו ומביעים בו אמון שהוא ינהל אותם בדרך הטובה ביותר עבורם.
ואגב, לא כתוב לצעוק את זה...

הזעקה אל המלך היא אולי להכניס פחד ואימה ביום הדין לפחות בשביל שנוכל לבקש בהכנעה

כי רק הנכנע יכול לבוא אל המלך ולהתחנן לפניו