| נשלח ב-24/9/2015 11:00 |
 |
| |
כמה עיונים ביום כיפור
פסחים דף סח L בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין? והלא בעשירי מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשעה בו - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי.
למה כאילו מתענה בעשירי. הרי בעשירי הוא מתענה -לא כאילו?
הרי אין מצוה להתענות בתשעי, אז מה יצאה לו מזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2015 12:53 |
|
| |
נישט
איני בקיא בשולחן הערוך הקראי, נראה לי כי זה לא נכון, אבל אבדוק. מה שראיתי באחד הספרים- צור ילד אותי תשי.
אדם הנודר לצום שלשה ימים,(קשה מאד בלי מים) צם בשמיני אוכל בתשעי וכאילו צם חמשה ימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2015 04:53 |
|
| |
<השאלה היתה מה זה כאילו צם בעשירי? הוא הרי צם בעשירי לא כאילו>
נדמה לי שלפי ההלכה הקראית צום יום כיפור מתחיל בתשיעי בצהרים, כדי שיתחיל להתענות (להיות רעב או צמא) בליל העשירי, ולדבריהם, מי שאוכל ושותה בתשיעי עד ליל העשירי אינו מתענה בליל העשירי, ואם ההלכה הצדוקית היתה כמו הקראית, כי אז מובן ה"כאילו צם בעשירי".
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 21:04 |
|
| |
בקשר למיעוט.
כל החגים יש מצווה לשמוח, תשרי הוא חודש החגים, "אך בעשור לחדש, תענו את נפשותיכם" מיעוט שמחה יש פה.
בקשר לכאילו, זו שאלה על כל המצוות\עבירות שכתוב עליהם כאילו.
אבל דבר ראשון, זה לא יותר גרוע ממצוה דרבנן.
נניח שלא כתוב בתורה שצריך לאכול ביום התשיעי, זה גרע ממצוה דרבנן? אדם שמדליק נרות חנוכה אפשר לשאול מה יצא לו מזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 19:55 |
|
| |
האם עיסוק הכנה בכל מצוה. כאילו קיים את המצווה?
לא ידוע ולא נזכר בשום מקור כי הצדוקים צמו בט בתשרי
אך בא למעט- ולא להוסיף.
אבל מה יוצא לבן האדם בכאילו הזה? הרי הכאילו זו לא מצווה. זה כאילו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 17:57 |
|
| |
א כאילו התענה שגם ביום ט מתעסק במצוה של העינוי של י
ב מתי הצדוקים צמו ט וגם י ?
ג אך בעשור.... הזה כדי להראות שהוא משוייך לר"ה (ששניהם ימי דין)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 15:49 |
|
| |
כלל גדול קבע רבי עקיבא- כל צקום שכתוב בתורה לפני מצווה. אך ורק הדבר בא למעט. וכך נלמד להלכה בערב פסח, אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם , היות וכתוב אך. ההשבתה היא רק לפני הצהרים, והנה ביום כיפור כתוב דומה
ויקרא פרק כג
(כז) אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיקֹוָק:
לפי זה מה בא האך הזה למעט?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 15:16 |
|
| |
אענה בקצרה עם מילה יחידה שקבלתי פעם מבית הרב קנייבסקי רחוב רשבם, ,,חלילה,,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 15:13 |
|
| |
תלמיד
נישט הביא את הנימוק שלך שהוא לא נימוק. והוא לא עונה על הכאילו נתת לי לי חומר לשאול שאלה אחרת בענין
בליצר
ראשית כתבתי זאת בהומור- אין לי איקונים- אבל אין הכי נמי גם יום טוב שני של גלויות הוא בבל תוסיף,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 14:51 |
|
| |
הנימוק המובא בשבה"ל בשם ר' ישעיה שמתוך שאוכל קשה תעניתו יותר יוצא מהנחה שיש עניין להרבות את התענית (כשאלת הגמ ביומא שישב בשמש, ותשובתה תתפרש שהעינוי צריך להיות בדרך הקשורה לאי אכילה בעיצומו של יום). ואם כך אולי בצום של עוד חצי יום או בכניסה לצום לאחר משחק כדורגל סוער כאשר אתה מיובש יש הידור יותר?
זה מזכיר לי את המ"ב שמעלה (לפחות כצד) שיש עניין להתפלל בביכ"נ רחוק בגלל שכר פסיעות ותמיד תמהתי האם ניתן גם ללכת לביהכ"נ בדרך עקלתון ולהרבות שכר פסיעות. ההגיון מתקשה לקבל גם את המ"ב וגם את ר' ישעיה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 14:40 |
|
| |
ירוחם עד לאן הגעת ?אדרבה יש בל תגרע ,הרי הוא לא אוכל גם בעשירי ספק תשיעי משום ספיקא דיומא,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 14:26 |
|
| |
אפשר לדבר מסביב. אבל.
השאלה היתה מה זה כאילו צם בעשירי? הוא הרי צם בעשירי לא כאילו.
ומה יוצא ליהודי מזה שכאילו הוא צם יומיים, הוא מצווה להתענות רק יום. אין כאן בל תוסיף?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 13:48 |
|
| |
ירוחם בפע"ח שער יוה"כ פ"א מדבר על התיקונים .. ושהתיקונים הם על ידי אכילה.. ושתשיעי ועשירי עניינם יסוד ומלכות של הנוקבא שניתקנים בסוד החיצוניות היינו על ידי אכילה ושתיה חיצוניים.
קיצור כנראה שכמו שהתענית בעשירי היא תיקון, כך האכילה בשביל תשיעי ועשירי היא תיקון.. רק שתשיעי לא צריך צום אלא מספיק לו אכילה שעושה את העבודה כמו צום ולכן כאילו התענה בתשיעי..
ועשירי צריך גם צום וגם אכילה ולכן מלבד שצם בפועל צריך להוסיף גם "כאילו התענה" היינו על ידי האכילה..
ואם תשאל מה לנו ולקבלה, אולי התשובה היא בשאלה מה לנו ולכאילו? בקיצור סתם נתקלתי בכתוב יכול להיות מעניין יכול להיות שלא אוהב אותך חתימה טובה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 13:42 |
|
| |
אין כאן שאלה ולכן אין עליה תשובה ,כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב,
הפשט הוא לא זו אף זו ,כשתצומו בעשירי ואף תאכלו בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו צמת תשיעי ועשירי,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 13:38 |
|
| |
| אריאל73 כתבה: |  |
ושאלה שנשאלתי בעיו"כ:. אם אכלתי בעיו"כ, האם יש טעם להתענות ביו"כ? |
|
כיוצא בזה מי שקורא קריאת שמע לאחר זמנה לא הפסיד כאדם הקורא בתורה. אם כל מילה בתורה שקולה כנגד כל התריג אז לכאורה עדיף כל יום לקרוא לא בזמנה. אבל התשובה יותר פשוטה. בשביל שזה יהיה תשיעי צריך שיהיה עשירי. אמנם יש לדון לגבי מי שאכל באונס או בשוגג, ומה הדין אם האונס נולד רק העשירי האם יהיה לו מצווה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 13:34 |
|
| |
| ירוחםשמ כתבה: | | כמה עיונים ביום כיפור
פסחים דף סח L בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין? והלא בעשירי מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשעה בו - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי.
למה כאילו מתענה בעשירי. הרי בעשירי הוא מתענה -לא כאילו?
הרי אין מצוה להתענות בתשעי, אז מה יצאה לו מזה? |
|
יש באמת שטוענים שהאכילה בתשיעי שקולה כיומיים צום. ומכאן ראיה לחסידים הטוענים הגדולה ההכנה למצווה יותר מן המצווה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
