תפילה על רגל אחת

יש הרבה מאד מה לכתוב על תפילה. מן הראוי היה לחבר אודותיה ספר. כפי שיתברר, אפשר לומר כי על התפילה עומד העולם, כלומר עולמו של האדם.

בעל, למדת בישיבה חרדית?

יש, כמו שכתבת, אין בישיבות שיעור פיזיקה אריסטוטלית, אלכימיה ימיביניימית ורפואה ע"פ גלינוס... הדרך שבה אני (וכולם) נחשפתי לזה היתה בעקבות שיחות ושיעורי מחשבה, בהם נלמד למשל הרמב"ם (שמדבר ע"ז כעובדה מדעית) או המהר"ל (שמדבר ע"ז כאמת קבלית). הרב לא אמר לנו שזה נכון(=יש פולמוס והאמת עם הראשונים), הוא פשוט קרא את זה כעובדה מציאותית כי הוא מעולם לא שמע על כך שהעובדה הזו נסתרה. כמדומני שעל מרות הוא כן הזכיר שזה לא אקטואלי בימינו.
בחור ישיבה אינטיליגנט שקרא קצת ספרי מדע פופולרי ידע שכיום מונים כמה עשרות יסודות, הוא פשוט לא יקשר את זה לעובדה שהעולם מורכב מארבעה יסודות. ליתר ביטחון עשיתי היום ניסוי ואמרתי את הנ"ל לבחור ישיבה, הוא הופתע אבל אחרי ויכוח קצר הסכים אתי שאכן מדובר במידע מיושן.
הקבלה, כמובן, מסבכת את העניין כי היא עובדת 'ע"פ הסוד' כך שגם אם בעולם הריאלי המידע נמחק, בעיני בן הישיבה המצוי הוא עדיין נכון מבחינה קבלית.

לא בישיבה שלי.

אריאל
מה הכוונה שלמדת בישיבה שהעולם מורכב מארבעה יסודות? אני מניח שלא למדת את זה בשיעור טבע/מדע/כימיה... האם רבותיך אמרו לך שתפיסת ארבעת היסודות שמופיעה בראשונים היא נכונה או רק שלא אמרו לך שהיא מוטעית?
אשמח גם להרחבה סוציולוגית בעניין. האם בחור ישיבה חרדי ממוצע חושב שהעולם מורכב מארבעה יסודות? האם ראש ישיבה חרדי ממוצע חושב כך? וכו'

יש, אין לי כל כך כח לעבוד על זה - ככלות הכל זה לא נושא חשוב במיוחד - אז בוא נסכם שהרבה ראשונים היו רופאים.
התיבונים השפיעו על השדה הפילוסופי - תורני, אני מכליל אותו בהגדרת תורה במובן הרחב שלה.
בעל, אתה לא צריך להגיע למשך חכמה, אני למדתי בישיבה שהעולם מורכב מארבעה יסודות. ואם אתה רוצה ספר בן זמננו שמזכיר זאת אז זה מופיע בעלי שור (אם כי הוא דוקא היה מעודכן במידת מה במדע המודרני ונצמד למונחים הללו כמונחים קבליים) חשבתי בעבר שהתורה היא שכבות חכמה ארכיאולוגיות. אתה קורא ברמב"ם וברמב"ן את מדע ימי הביניים - גלגלים, יסודות ומרות, בגמרא את ה'מדע' הבבלי על חמה שעולה מעל לרקיע ושדרו של אדם שנעשה נחש (מוזכר אצל פליניוס) וכן הלאה. והלומדים בני ימינו מאמינים בכל זה, אלא שכאשר המדע מתרחק מזה מספיק זה זוכה להסברים קבליים או אפולוגוטיים.

שלישי, אתה שאלת האם היהדות התנגדה לרפואה. התשובה היא לא באלף רבתי. בני היישוב הישן התנגדו לרופאים משכילים ובאותה מידה היו יכולים להתנגד לגננים, אם היו משכילים.
הציבור החרדי בן ימינו נמנע ככלל מלעסוק במקצועות חפשיים המצריכים שנות השכלה רבות מסיבות ברורות,כך שגם זה לא קשור לרפואה.

אריאל
קדימה, תעשה רשימה. אתה טענת, אתה צריך להוכיח.
בכל אופן, אני חשבתי שב'חכמים' אתה מתכוון לחכמי תורה. אם הכוונה לכל חכם, יש כאן יתרון מובנה לרופאים על פני בעלי כרמים, שכן רופא הוא מקצוע משכיל, כך שכל מי שהוא רופא יכול להיחשב חכם. כלפי מה הדברים אמורים? כלפי התבונים. התבונים היו משכילים - רופאים ופילוזופים, אבל קשה לי לראות על בסיס מה יהיה אפשר להגדיר אותם כחכמי תורה.

איני רוצה לזלז חלילה בת"ח גדולים אבל נראה שהם לא היו מעודכנים במדע מודרני.
ניתן למצוא דוגמאות שגדולי ישראל במאה העשרים עוד חשבו במונחים אריסטוטליים. לדוגמא משך חכמה בראשית ג: