שתיית יין בשלושת השבועות
אמנם אנחנו עובדים ע"פ סדר השו"ע וחורגים (לעיתים) מהסדר בזמן החגים אבל הפעם זה הסתנכרן.
שו"ע או"ח (תקנא ט)
יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו; (ומותר בחומץ של יין); (אגודה ומהרי"ל)
ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית,
ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז.
הכוונה במילים "בשבת זו" דהיינו לשבוע שחל בו תשעה באב
רוב הקהילות נהגו כדעה האמצעית, בין הספרדים יש שנוהגים להקל בראש חודש עצמו. נראה שהסברא שבאופן עקרוני פסקו כדעה הראשונה והחמירו כדעה השנייה אך לא קיבלו את החומרא לגמרי.
חומץ יין
יש לשים לב לתוספת של הרמ"א: "ומותר בחומץ של יין" כלומר גם חומץ שנעשה מיין. האחרונים דנים מתי היין מוגדר כחומץ מסביר ה'משנה ברורה' (ס"ק נז)
"ומותר בחומץ וכו' - ...וחומץ לענינינו מקרי כל שבני אדם נמנעין לשתותו מפני חמיצותו".
ה'משנה ברורה' (בעקבות המגן אברהם) מדייק בלשונו וכותב "לענייננו" כי הוא לא רוצה שידייקו ממנו לעניין מגע גוי. אלא הגדרת החומץ שהוגדרה כאן היא מקומית בלבד.
מיץ ענבים
שו"ע או"ח (תקנא י)
יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס...
מסוף דברי השו"ע דייקו האחרונים שגם מיץ ענבים אסור בשתייה
אף פעם לא הבנתי את הדיוק הזה
אמנם מיץ ענבים הוא לכאורה יין מגתו אבל הוא תוסס מתחילים להרגיש בו את האלכוהול. ויתרה מכך זה מיץ שבשלב מסוים יהיה יין אבל מיץ ענבים שנמכר בסופר לעולם לא יהיה יין וודאי שאין בו מימד של שמחה.
אני מציין זאת לאור המחלוקת בנושא הבא.
מ"מ כך פסקו האחרונים.
יין של הבדלה וברכת המזון וסעודת מצוה
המשך שו"ע או"ח (תקנא י)
...ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון.
הגה: ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה (תשובת מהרי"ל סי' ק"ו /ט"ו/), אלא נותנים לתינוק; ובמקום דליכא תינוק, מותר בעצמו לשתות הבדלה.
באופן מעשי הסעיף הזה נוגע אלינו לעניין הבדלה (לצערי/לצערנו אני/אנחנו לא מקפידים על כוס ברכת המזון בארוחה רגילה)
וכאן קיימת מחלוקת שו"ע רמ"א.
לדעת מר"ן השו"ע דין ההבדלה הוא כמו סעודת מצוה (עיין במ"ב ס"ק סז)
ואילו לדעת הרמ"א מסביר ה'משנה ברורה' (ס"ק סח)
"ונוהגין להחמיר וכו' - כיון דאפשר למטעמיה לתינוק משא"כ בשאר סעודות מצוה".
מ"מ לגבי סעודת מצוה אומר ה'משנה ברורה' (ס"ק עב)
"ובסעודת מצוה וכו' - ובזה אפילו כוס של בהמ"ז יש להתיר לשתות דלא גרע מיין שבתוך הסעודה דהותר".
יין בסעודת מצוה
המשך דברי הרמ"א שו"ע או"ח (תקנא י)
...ובסעודת מצוה, כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת וסעודת אירוסין, אוכלים בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה; אבל יש לצמצם, שלא להוסיף.
ובשבוע שחל ט' באב בתוכה, אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם, וזה אפילו בערב ת"ב שרי (מנהגים ומהרי"ל), ובלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה (ד"ע).
לגבי סיום מסכת אין זה אומר שיוצרים את הסיום אלא מדובר שנזדמן סיום בימים אלו. ויש לשים לב המוזמנים הם אלו שהיו באים לסעודה גם במשך שאר ימות השנה וכך כותב ה'משנה ברורה' (ס"ק עג)
"וסיום מסכת - ומ"מ אם לא נזדמן בלימודו הסיום לא ימהר או יאחר בשביל זה. וגם אם לא היה עושה סעודה בשאר הימים אפשר שלא יעשנה גם עתה. אכן אם נזדמן כראוי מותרין לאכול אף אותן שלא למדו עמהן אם היו הולכין ובאין גם בזמן אחר משום ריעות".
סעודה מפסקת (לא שייך השנה)
כל צה שהבאנו לעיל הוא מחמת המנהג מדין הש"ס האיסור הוא רק בסעודה מפסקת והאיסור מתרחב אז גם לשאר משקין
שו"ע או"ח (תקנב א)
ערב תשעה באב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת, שאוכלה אחר חצות, בשר, ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילין. הגה: ואף ממשקים אחרים ממעט בשתייתן ממה שרגיל לשתות (טור וב"י בשם תוספות ורוקח)....
ה'משנה ברורה' (ס"ק ד) מסביר את גדר מיעוט השתייה בשאר המשקים
"ממעט - היינו בסעודה מפסקת שאם רגיל לשתות בסעודה ד' כוסות ישתה ג' כוסות. ואין לשתות שכר ואם הוא אדם חלש שרי".
היחס אל מי ששותה יין בסעודה זו הוא חמור ביותר וכך מובא בשו"ע
שו"ע או"ח (תקנד כה)
כל האוכל ושותה בת"ב, אינו רואה בשמחת ירושלים; וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה. וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת, עליו הכתוב אומר: ותהי עונותם על עצמותם (יחזקאל לב, כז).
לשים לב השו"ע הביא את הדברים למרות שהוא ספר הילכתי ויתרה מכך הוא כרך את חומרת האכילה בתשעה באב לאכילת בשר ושתיית יין בסעודה מפסקת.
מוצאי תשעה באב
המנהג ממשיך עד חצות היום העשירי או כולו (לדעת המחבר)
שו"ע או"ח (תקנח א)
בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי.
הגה: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר (הגהות מיימוני); אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום א', מותר לאכול בשר ויין יום ב', אבל בלילה אסור מפני אבילות של יום (מהרי"ל).
כמובן כל ההיתרים שהיו לעיל (סעודת מצוה וכד') קיימים גם כאן (עיין משנ"ב).
מ"מ בשנה זו שהצום נדחה אז ביום יהיה מותר לשתות יין.
לדעת הספרדים פשוט שיהיה מותר בלילה (במוצאי תשעה באב) לשתות מכוס היין בהבדלה
אך לדעת האשכנזים לכאורה היה נראה שיתנו לתינוק אך אין הדין כן והראיה שמציאות זו היא קלה משאר המציאויות דלעיל וכך כותב ה'מגן אברהם' (ס"ק א)
שלא לאכול בשר - ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר דפשיטא דלילה הזו קילא מר"ח אב דהא מדינא דגמ' מותר לספר ולכבס ולהרבו' בבנין של שמח' ונישואין וכל דבר.
ונחתום בזה שהקב"ה יהפוך לנו את כל הימים הנ"ל לימי ששון ושמחה כדברי הנביא זכריה (ח יט)
כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו:
