קונכיה?

האם לאור המצב המוזר שהוא מתאר בו מי שלומד מקצוע מסויים במוסד מסויים, מקבל יחד עמו השקפת עולם הזויה ומנותקת, בצמצום כה דורסני עד שאינו יכול לראות את המציאות הפשוטה שכל נהג מונית רואה, לא מצדיק את תיקון המשפט הראשון שלו "כשיצאתי מהקונכיה החרדית – אל הקונכיה האקדמית"??

היות ונמנעת עקבית מלשטוח את השגותי (הצפויות, לדבריך) ולענות אני עושה חצי – שוטח השגות.

פרו' שגיא (להלן פ"ש) טוען כי האינטרס הדתי אינה מעוניינת בשליטת המדינה על הר הבית להיפך, שליטת המדינה על הר הבית נוגדת את האינטרס הדתי.

בכדי לא להסתבך בטענות בלתי מוגדרות, בלתי מוכחות ושאינן מוסכמות  נתייחס לאינטרס הדתי רק כפעולות (או המנעויות מפעולה) הנדרשות על פי ההלכה. יתר על כן, ניתן לפ"ש "הנחה" ולא נתייחס לטענה כי יש אינטרס דתי לכל קורטוב של שליטה בשטח א"י, הגם שזו הנחה מעבר לשורת הדין. עוד נניח, שאין שום אינטרס דתי בפעולות המכוונות לקימום בית המקדש. [ודוק – טענת פיקו"נ שהשליטה גוררת הינה טענה טכנית שאינה נוגעת בכהוא זה לטענתו של פ"ש).

עוד יקבל פ"ש הנחה הגדולה (אצלי יש כפל הנחות)  – נניח שבפועל אסור ליהודי לעלות לכל הר הבית מטעמים הלכתיים וממילא אין אינטרס דתי בפעולות שתקלנה את העליה.

חושבני שבכך קבל פ"ש הגנות מעל ומעבר.

אבל לטעון שאין על עם ישראל חובות פעולה או המנעות הלכתיות – זה אינו נכון.

אין חולק כי הר הבית – חלים על חלק משטחיו  בזמן הזה  לדעות משמעותיות בהלכה (רמב"ם ועוד) איסורי עליה גם על נכרים (*). ממילא האינטרס הדתי מחייב את האמונים עליו לפעול לשם כך  וממילא עליהם למנוע עליית נכרים להר [מגוחך לומר שהנכרים עצמם מצווים על כך ואין זה מענייננו, שהרי זה אינו חלק ממצוות בני נח. ברור כי אותו איסור עליה נאכף בזמן הבית, ככל היכולת, ע"י עם ישראל כאינטרס דתי].  הרי לך החלת כח וזכות של עם ישראל על הר הבית הנובעת מאינטרס דתי. פ"ש התעלם מכך או מחוסר ידע או במכוון. בשני המקרים זו טעות העוקרת את נשמת מאמרו.

ויותר –  ריבונות הדת אינה מסלקת אוטומאטית את ריבונות המדינה. ככל שדרישות הריבונות של המדינה אינן נוגדות את הדת (וקל למצוא כאלו, החל מפעילות לצרכי בטחון  וכלה בהחלת חוק הארכיאולוגיה או חוקים בעניין הסתה או חוקי עזר עירוניים, נניח למקרה שהוואקף ירצה לבנות במקום גורד שחקים או לונה פרק). כל טענתו זו של פ"ש מדומיינת.

ועוד הערה קטנה – האלוקים המוסלמי יותר ארצי ונהנה מריבונות ורק שלמו כזה נזירי?

נראה שחוץ מהאינטרס הדתי הלאומי והמדינתי (ריבונות המדינה) שפ"ש הזכיר - מככב מאחורי הקלעים אינטרס פוליטי של פ"ש.

המאמר נגוע בנגיעות פוליטיות מראשו ועד סופו. והנה דוגמאות:

1.       "קדושתו של מקום זה אינה פגה לעולם".  מחלוקת. אבל הוא רוצה לדחוף לכך שאין לנו עסק בהר הבית.

2.       "יתר על כן, אין הוא (היהודי. ת"ט) רשאי להיכנס למרחבים מסוימים, שגם אם היה טהור הכניסה אליהם אסורה". ומה עם שאר המרחבים?

3.       "מתח זה בדיוק מבטא את מעמדו כמאמין, המוותר על מימוש ציפייתו הדתית בשם חובתו הדתית" כאמור גם בפרשנות המצומצת ביותר נותרו חובות דתיות. לולא כל ההנחות שקבל פ"ש משפט זה מיטלטל בין שקר להן הזיהב.

4.       "הרצל סבר, כי יש להציע הסדר פוליטי שיאפשר לדתות כולן לתת ביטוי לקדושת המקום, בלי להחיל עליו ריבונות של מדינה כלשהי". א. הרצל לא הכיר בחובות דתיות כמקור מחייב אך המאמר יוצא מנקודת הנחה הדואגת מאוד לדת. ב. הרצל היה תלוי בשולטן וזקוק לחסדי הקיר"ה.

5.       "הנפת הדגל ביטאה את המעתק העמוק במעמדו של ההר בתודעה הישראלית. הר הבית הפך לסמל המרומם ביותר של הריבונות והלאומיות הישראליות. במחי יד נמחק מעמדו של הר הבית בתודעה היהודית ההיסטורית כמרחב המקודש ביותר "  חושבני שמקבץ משפטים זה אינו נכון עובדתית ובכל מקרה סיומו הוא הבל מהובל מבחינה עובדתית.

מכאן והלאה נמאס לי מדבריו.

ועוד הערה חשובה – זו אינה דוגמה אקראית.  יש לי רושם שבתחום מדעי הרוח, וביתר שאת בכל הקשור לנושאי יהדות, זו דוגמה מייצגת. קיים קו של התעלמות מעובדות. קו שחוששני מיוצג לפעמים גם בטענותיך.

(*) וראה בדוגמאות להלן (דוגמה 1) שלדעתו של פ"ש דעת הרמב"ם היא לפחות השולטת או היחידה